בגיל 18 החליט יונתן רוזובסקי לפתוח את תיק האימוץ שלו. הוא פנה לאגף למען הילד וביקש לברר מי היו הוריו הביולוגיים, להבין למה ויתרו עליו. בלשכה סיפרו לו שהם היו חיילים, נטולי כל יכולת לטפל בתינוק, ולכן מסרו אותו. כשניסה ליצור קשר עם אמו, היא השיבה שאינה רוצה לדבר איתו, במילים אלו ממש.

רוזובסקי לא התכוון לוותר. הוא כתב לאמו מכתב ארוך שבו סיפר על כל הרגעים בילדותו שחשב עליה. ועל היום שבו חטף מכות בבית ספר, ועל רגעי הבדידות, ועל הפעמים שהציקו לו בגלל צבע עורו.

היא קיבלה את המכתבה?
"סיפרו לי שהיא לא הסכימה לקרוא. היא קרעה אותו".

ואביך הביולוגי?
"היכרתי אדם שחיכה לרגע הזה כל החיים שלו וחשב עליי כל 14 באפריל, יום ההולדת שלי. שמרנו על קשר במשך תקופה, הוא סיפר לי שהם בכלל היו תלמידים בפנימייה, צעירים יותר, שהוא לא ידע שהיא בהריון בכלל. יום אחד הריצו אותו לבית החולים וביקשו ממנו לחתום, הוא היה עולה חדש ולא ידע מה הוא עושה, רק ביקש שישלחו אותי לבית טוב. זאת הייתה המתנה הכי גדולה שהוא נתן לי, אולי הוא זה שהעניק לי חיים טובים".

אני מבין שאתם כבר לא בקשר.
"זאת הייתה תקופה מאוד משוגעת ואני הייתי מאוד רגיש. משהו הרגיש לי לא נכון וביקשתי ממנו לעשות בדיקת אבהות. כשהיא חזרה התברר שהוא לא היה האבא שלי".

יונתן רזובסקי
"משהו הרגיש לי לא נכון וביקשתי ממנו לעשות בדיקת אבהות". יונתן רוזובסקי | צילום: ערן לוי

ביום ההוא יונתן הבין שהוא גבר לעצמו. הוא נסע לצוק שמשקיף על חוף ינאי, הפינה החביבה עליו למחשבות, והגיע למסקנה שכל חייו היה ונשאר רוזובסקי - "עד לסנטימטר של הבוהן", הוא פוסק. "אני יודע מי גידל אותי ולמי אני דומה. אני יודע למה התעצבתי ולמה גדלתי להיות. מאותו יום אני רק טס קדימה".

"יום אחד שאלתי את אבא שלי למה אני שחור והוא לבן"

יונתן גאה להיות רוזובסקי. הוא מזכיר את אבא שלו לעיתים קרובות בשיחה ומתאר אותו כדמות דומיננטית ומאוד משמעותית בחייו. האב, אייל רוזובסקי, הוא אחד מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הליטיגציה. בשאר זמנו הוא משמש נשיא עמותת "טבקה" ("עושה צדק" באמהרית) המסייעת להשתלבות עולים מאתיופיה בישראל ופועלת להעצמתם.

רוזובסקי האב היה ידוע בעשייתו למען הקהילה עוד לפני הקמה "טבקה". בשנות ה-90 לקח תחת תחוסו את איציק דסה וגילי יאסו, שהפכו לימים לעורכי הדין האתיופים הראשונים בישראל. דסה הקים את העמותה המדוברת ויאסו הפl לפליליסט חריף. כמה שנים לאחר מכן, רוזובסקי הפך לבעלים משותף במשרד עורכי הדין הגדול הראשון ששילב בין שורותיו עורכת דין יוצאת אתיופיה, אמירה אמרה. אמרה ייצגה בהמשך לצד רוזובסקי את אהוד אולמרט במשפט טלנסקי, וסומנה על ידי משפטנים כמועמדת ראויה לכס השיפוט.

האקטיביזם החברתי חדר גם לחיים האישיים כשעדנה ואייל רוזובסקי אימצו שני ילדים אתיופים. את בתם הבכורה, עינב, אימצו כשהייתה בת חודשיים, ואת יונתן שלוש שנים אחר, כשהיה בן עשרה ימים בלבד. את משפחתם גידלו באבן יהודה, שלפי יונתן נמצאת "10 דקות מהרצליה ו-20 מתל אביב, אבל מתשע בערב אין רעש ברחוב. רק כשהגעתי לגור בעיר המטורללת תל אביב קיבלתי בום. מה קורה פה?".

יונתן רזובסקי
"אומרים לי שהדרך שלי הייתה קלה יותר" | צילום: ערן לוי

גדלת במשפחה אוהבת ומכילה, וגם מיוחסת. למה החלטת לפתוח את תיק האימוץ בכל זאת?
"מאז שאני ילד קטן אני מאוד סקרן לדעת הכל. יש לי סיפור שאני כותב, את סיפור החיים שלי, אבל את ההתחלה של הסיפור לא הכרתי. ההרהורים דחפו אותי לשם".

וההורים היו בסדר עם זה?
"הם מאוד תמכו וקיבלו וידעו שאני אעשה את זה. דיברנו על זה הרבה, מאז שהייתי ילד קטן".

ידעת מגיל צעיר שאתה מאומץ?
"כילד הייתי מעריץ של מייקל ג'ורדן, היו לי את המדים שלו והייתי רואה 'ספייס ג'אם' חמש פעמים ביום. יום אחד שאלתי את אבא שלי למה אני שחור והוא לבן. הוא רצה לעודד אותי ואמר שגם מייקל ג'ורדן שחור, אבל אני רק עניתי שגם אבא שלו. באותו רגע הוא סיפר לי הכל".

מתי אתה מבין שאתה שחור אבל כולם מסביבך לבנים?
"כשהייתי בגן הייתה ילדה שמאוד אהבה אותי. היא אמרה שהיא אוהבת אותי יותר מכולם כי אני שחור".

אני בטוח שהיא לא האישה היחידה שחושבת ככה.
"כבר בגן הבנתי שזה יוצר העדפה אצל אנשים, לטובתי ולפעמים גם לא".

"נקודת המבט שלי אחרת כי חייתי חיים נוחים"

רוזובסקי חדש בביצה ולא תמיד מצליח להסתיר את ההתרגשות. את הסיפורים מהילדות, ובכלל, הוא מלווה בתנועות ידיים גדולות. כל רגשותיו מתורגמים להבעות פנים. חוץ מהראיון הזה אין לו עוד תכניות עד הערב, אז תיערך הפרימיירה לסדרת נוער חדשה בכיכובו, "אילת" (ימי א'-ד' ב-HOT VOD Young). מאחורי הסדרה עומדים יוצרי "גאליס" הפופולרית ומככבים בה שמות לוהטים כמו קים אור אזולאי, ניב סולטן ועומר חזן. רוזובסקי מגלם את דמותו של עדן, עובד משק בית במלון שמתאהב בנתי (לידור אדרי) העובדת לצידו.

יונתן רזובסקי
"זה לא צריך להיות אישיו, אבל כן נושא שצריך לדבר עליו" | צילום: ערן לוי

אם היית גדל עם ההורים הביולוגיים שלך היינו יושבים לדבר כאן?
"אני חושב שלא הייתי מצליח להגיע לזה. אני לא יודע איפה הייתי, אבל הדרייב והסיפור שלי היו אחרים והמקום שממנו אני שואב את הכוחות שלי היה שונה. אומרים לי שאני לא יכול לראות את הדברים כמו שהם, שהדרך שלי הייתה קלה יותר, אבל יש לי את הבומבות שלי".

יצא לך להרגיש אשמה בגלל הפריבילגיות המיוחסות לך?
"בצבא בעיקר. זאת הייתה פעם ראשונה שנחשפתי לאוכלוסייה אתיופית גדולה והיו כאלה שלא קיבלו אותי, אמרו שנקודת הפתיחה שלי הייתה גבוהה ואני מבין את זה. יותר נהניתי לפגוש את אלה שהסתקרנו מהסיפור שלי, התעניינו ושאלו על החברות הלבנות שלי".

כשמדברים איתך על מוצא וצבע עור אתה לא רוצה לתפוס את הראש ולהגיד "נו באמת, למה זה עדיין אישיו ב-2018"?
"זה לא צריך להיות אישיו, אבל כן נושא שצריך לדבר עליו. נקודת המבט שלי אולי אחרת ולפעמים קצת לא הוגנת, כי כביכול חייתי חיים נוחים. כולם רואים את צבע העור שלי אבל אני מגיע מבית שהוא תמצית האשכנזיות. אם נרצה לקטלג את זה לשמות, למרות שאני ממש לא מרגיש בנוח לעשות את זה, אז אני חי את 'החיים הלבנים האשכנזיים'".

במה זה מתבטא?
"המשפחה שלי לבנה וגדלתי במקום שלא היה בו שחור. אני לא דובר אמהרית, לא מכיר את המוזיקה, לא את התרבות, כלום. אבל אנשים שרוצים לשפוט אותך לא צריכים את זה, הם רק צריכים שתהיה שחור. כבר כילד הבנתי ששופטים אותי ואת זה לא הייתי מוכן לקבל".

בשיפוטיות כזאת הוא נתקל כבר בבית הספר היסודי, כשקיבל משימה מיוחדת מאביו: אם ילמד את לוח הכפל במלואו יקבל את האופניים הכי טובים שיש. וכך היה. רוזובסקי הנלהב יצא לרכיבה ראשונה בשכונה עם ילדים נוספים, אבל רק אותו עצר גבר זר ששאל בטון מאשים מהיכן בדיוק השיג את האופניים.

יונתן רזובסקי
"לא הייתי מסכן וגם לא אהיה כזה" | צילום: ערן לוי

זה משהו שחווית הרבה?
"ביום ההולדת ה-16 שלי קיבלתי כסף מההורים לקנות בגדים והלכתי לבילבונג. כשנכנסתי לחנות קלטתי שהמנהל סימן לעובדים לשים עין כי מבחינתו בטח הגעתי לגנוב, וגם אם לא אז אני מינימום חשוד. זה לא משנה שיש לי מספיק כסף בכיס כדי לקנות חצי חנות".

איך מגיבים לדברים כאלה?
"בג'נטלמניות. אני הרבה מעבר לזה וזה לא מרגש אותי".

זאת משקולת כבדה להיות השחור היחיד בשכונה, בבית ספר.
"כן. אם למישהו היה משהו להגיד על אתיופים, אני הייתי היחיד שסופג את זה כי אני יחיד. הרבה דעות היו מתנקזות ומגיעות אליי. חוויתי שוני, אבל לא הייתי מסכן וגם לא אהיה כזה כי אני פשוט לא בן אדם כזה. תמיד צחקתי ואהבתי את החיים".

איפה אתה עומד בכל הקשור למחאת יוצאי אתיופיה, שמתנהלת ברמה זו או אחרת בשנים האחרונות?
"אני מזדהה עם הרבה דברים שאתיופים בארץ מרגישים, אבל אני מרגיש שאני לא צריך להשמיע את הקול שלי שם או שאני בכלל נמצא במקום לדבר על זה. לא בגלל שאני לא רוצה: אני פשוט לא חושב שאני יכול להבין את העניין עד הסוף כי החוויה והמקום שלי קצת שונים".

הכאב שלך שונה?
"אני מבין את הכאב ומזדהה עם התחושות, אבל לא עברתי את זה. המקום שלי היה אחר. כן נלחמתי כדי שלא יתייחסו אלי אחרת בתוך הסביבה שלי, הלבנה. אבל אני גם לא מתכחש לזה שנקודת הפתיחה שלי הייתה טובה יותר. היו לי אמצעים ומשפחה תומכת, אבל הייתי גם אתיופי יחיד בתוך בורגנות לבנה. גם זה לא היה פשוט".

מצב טריקי. איך מסתדרים עם זה?
"אני תמיד יותר חד. העולם דורש ממני להיות אקסטרה, להתאמץ יותר. זאת המציאות. זה לא אומר שאני נכנע לגזענות, זה אומר שאני דרגה אחת מעליה, אני לא נותן לה להשפיע עלי. יש תקרת זכוכית, אבל יש לי מספיק כוח לשבור אותה".

יונתן רזובסקי למגזין
"הקאסט של "אילת באדיבות HOT VOD Young | צילום: אביב חופי

"בנות אומרות שאני עושה להן סרטים, אבל אני תכלס רומנטיקן"

רוזובסקי למד בבית הספר היסודי "בכר" באבן יהודה ואובחן בילדותו המוקדמת כבעל הפרעת קשב וריכוז. "לא ידעתי לכתוב ולקרוא עד כיתה ג'", הוא מספר. "זו אחת הצלקות היותר גדולות בחיי, אבל גם מה שמניע אותי היום להיות מי שאני. כשלמדתי את הטקסטים לסדרה למדתי גם את הטקסטים של האחרים, כי תמיד יש לי את הלחץ הזה להיות שוב הילד הזה בכיתה שלא מבין".

היו מציקים לך בבית הספר?
"בגלל שהייתי ילד כזה פעלתן שלא יודע איך ללמוד, היה לי הרבה זמן לפתח את הכישורים החברתיים שלי. ידעתי איך לדבר עם כולם ואיך להתחבר לכולם".

מתאים את עצמך לאחרים.
"אני פשוט יודע איך זה להיות פגוע. הרגשתי איך זה להיות למעלה וגם איך להיות למטה. הייתה לי נקודת תורפה אחת שבאה עם המילה 'כושי', וכשלוחצים עליה אני יכול לאבד את העשתונות. לכולנו יש כאלו. אז במקום ללחוץ על נקודת התורפה, לוחצים על הנקודה הטובה של מי שמולך".  

כדי להתגבר על המכשולים הלימודיים טופל רוזובסקי בריטלין. כשלא נטל את התרופה, היה מסתובב חסר מנוחה, מפריע לאחרים. כשלקח אותה היה הופך לתלמיד חרוץ שיושב ולומד. הקוטביות הזאת הפכה לסוג של סימן היכר שלו: גם בספר המחזור נכתב שאם יונתן לא לוקח ריטלין, אף אחד לא לומד. "זה מכבה את האופי וקשה לשאת את זה כילד כי כל הזמן רציתי לעשות משהו ולזוז. אבל היום אני יודע שההפרעה היא הכוח הכי גדול שלי. אפילו חברים שלי אומרים שהם רק חושבים על דברים ואני גם הולך ומוציא לפועל. רק להיות בתזוזה".

יונתן רזובסקי
"הייתי אתיופי יחיד בתוך בורגנות לבנה, גם זה לא היה פשוט" | צילום: ערן לוי

אחרי השירות הצבאי נכנס לתחום הנדל"ן. הוא נצמד לאנשי מקצוע ממולחים והחל ללמוד מהם את התחום והשפה, אלא שאז החליט לעצור הכל ולצאת לטיול הגדול בדרום אמריקה. "מצאתי את עצמי בנופים מטורפים ואקזוטיים שרואים רק בפוסטרים, והתחלתי לשאול את עצמי מה באמת אני רוצה לעשות".

ומה התשובה?
"חלק מהכאב שלי הגיע מנשים. אם הייתי דלוק על מישהי בשכבה והמחשבה הראשונה הייתה שהיא לא תרצה אותי בגלל שאני שחור. הייתה לי גם תקופה שהייתי קצת שמנמן אז הצבתי לעצמי מטרה לדגמן, כדי להוכיח שאני יכול".

איך הגיבו בבית להחלטה הזאת?
"כשחזרתי וסיפרתי לאנשים שאני רוצה להיות דוגמן היו כאלה שפקפקו, אבל ידעתי מה אני מסוגל לעשות. אולי לא הייתי הכי יפה ולא היה לי את הגוף הכי מרתק בעולם, אבל היו בי דברים אחרים".

עבודות הדוגמנות הראשונה הרצינית שלו הייתה לפרסומות של תעודת הזהות הביומטרית. פניו של רוזובסקי הופיעו על שלטי חוצות גדולים בכל המדינה. זה היה טוב אבל לא מצוין, והוא החל לפתח את השלב הבא בתכנית: משחק. אחרי שני אודישנים כושלים, שבהם הופעתו התקבלה בשתיקה, הגיע לחדר הליהוק של "אילת". "באתי תחושה שאני הולך לשרוף את החדר, לא רציתי לחזור לעבוד בחנות, רציתי להתחיל את החיים שלי כשחקן".

הבנת שהלך לך טוב?
"בניגוד לאודישנים הקודמים, הפעם לא היה שקט כשסיימתי. הם ביקשו ממני לעשות אותו שוב ואחרי זה אמרו לי תודה. אחרי כמה ימים התקשרו אליי והזמינו אותי שוב לשלב המאצ'ינג. לא היה לי מושג מה זה אומר. כשהגעתי לשם וראיתי שיש ארבע בנות ואני הבן היחיד, הבנתי שהמצב שלי כנראה טוב".

הלך לך הכי טוב עם לידור.
"היה ברור שאיתה יש אנרגיה יותר חזקה בחדר. היא יודעת בדיוק מה היא רוצה ומה היא עושה, חזקה. לעבוד איתה היה מדהים, אני מרגיש שלמדתי המון".

איך הגבת כשסיפרו לך שהתפקיד שלך?
"סגרתי את הטלפון וצרחתי כל כך חזק שלא שמעו את הצרחה. ישר התקשרתי לאבא שלי כדי לספר לו. אני זוכר שהוא פשוט אמר לי כל הכבוד ושאני אכבוש את העולם. סגרתי את הטלפון ואמרתי לעצמי שהנה, אני מגשים את החלומות ואת ההבטחות שהבטחתי לעצמי".

על המסך אתה תפוס רגשית לגמרי, זה ככה גם בחיים?
"אני רווק לגמרי, על כל המשתמע מכך. גם לא הייתי בזוגיות. הייתה לי חברה כשהייתי בכיתה ז' אבל מאז זהו. לא שזה טראומתי, נהניתי אז ואני ממשיך ליהנות, אבל הייתי מאוד רוצה זוגיות. אני חושב שזה מתאים לי".

לאיזו בת זוג אתה מחכה?
"מישהי שתשלים אותי ושתהיה פושרית לא פחות ממני. שתמיד תדע שאני איתה כשהיא צריכה, אבל שתהיה מאוד בתוך עצמה, שתגשים את החלומות שלה, תכתוב את הסיפור שלה. אישה חזקה, כאלו אני אוהב".

יונתן רזובסקי משפחה למגזין
משפחת רוזובסקי בהרכב מלא | צילום: טל שחר לידיעות אחרונות

חסרות נשים כאלה?  
"הרבה בנות שיוצאות אותי אומרות שאני קשה במערכות יחסים. יש לי רגשות ואני מאוד כנה עם עצמי ואוהב להביע את עצמי. אומרות שאני עושה להן סרטים, אבל אני תכלס רומנטיקן".

זה מה שדושים בדרך כלל אומרים.
"אני חושב שאני נמצא בכמה רשימות שחורות. וזאת, אחי, גזענות".

צילום: ערן לוי | סטיילינג: ליאור שלו ל"סולו" | איפור ושיער: בן רביבו | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: חולצה- VANS, מכנסיים- שחר גלעדי, פרויקט גמר שנקר, נעליים- VANS, פאוץ- outside gallery, לוק 2: מעיל- עגור מן, פרויקט גמר שנקר, בוקסר- nouveaurich dog, לוק 3: חליפה- שחר גלעדי, פרויקט גמר שנקר, נעליים- VANS, לוק 4:סרבל- שחר גלעדי, פרויקט גמר שנקר, גרביים- VANS, לוק 5: צעיף- עגור מן, פרויקט גמר שנקר, כובע- VANS, לוק 6: פפיון ומכנסיים-  nouveaurich dog.