בן כספית היה אמור להיות שמח, אולי אפילו מאושר. אחרי ארבע מערכות בחירות הוקמה ממשלה חדשה בישראל. בנימין נתניהו הודח מתפקידו, ובקרוב הוא יעזוב את המעון בבלפור. זה נראה כמו סיומו של עידן נתניהו – רגע לו חיכה העיתונאי הוותיק במשך שנים רבות. אבל כשזה קרה, אומר כספית, לא הייתה שמחה בליבו.

"חשבתי שברגע שנתניהו יצא ממש ירדו לי דמעות – ולא ירד לי כלום", הוא מספר. ״זה קטע מאד מוזר, כי זה אירוע שחיכיתי לו כל כך הרבה שנים ופתאום הופתעתי מהאפרפרות שלו, אפילו קצת חמיצות. לא הרגשתי שאני יוצא מעבדות לחירות ולא כמי שזכה בלוטו. השמש זרחה באותו היום בדיוק כמו בכל הימים".

מה כן הרגשת?
"הרגשתי סיפוק מקצועי, כי היה לי חלק במאבק הזה. הרגשתי שהיסטוריה קורית. קודם כל, סוף סוף קמה ממשלת אחדות אמיתית, ושמחתי שבממשלה הזאת יש את מרצ והעבודה ליד סער ובנט. אני חושב שאנחנו צריכים לחזור לבייסיקס ולהבין שאנחנו כאן ביחד. להבין שיאיר גולן ומוסי רז, שאני ממש לא אוהב את הדעות שלו, לא פחות פטריוטים ישראלים מגדעון סער, זאב אלקין ויועז הנדל. לראות את הפירגון ההדדי והכוונות הטובות של ראשי המפלגות האלה, מול השנאה וההסתה שמפיצים נתניהו ואנשיו – זה חימם את ליבי".

הייתה תחושת רווחה כשהממשלה החדשה הושבעה?
"כן. בשנה האחרונה הייתי מוטרף מדאגה שנתניהו יקבל את הכוח לפרק את המדינה: להחליף את היועץ המשפטי בסוג של יעקב ברדוגו או שמחה רוטמן, לשנות חוקים, לעצור את המשפט, להפוך אותנו להונגריה. הוא לא היה רחוק מזה. צריך להגיד תודה לאביגדור ליברמן שהחליט לא ללכת עם האיש הזה יותר, לבני גנץ וגבי אשכנזי שעצרו את הטירוף, לגדעון סער שאמר עד כאן. אני מרגיש שהדמוקרטיה הישראלית ממש ניצלה".

בן כספית (צילום: עופר חן)
צילום: עופר חן

ביסמוט היה ילד הכאפות שלי ב"מעריב"

כספית, הפרשן הפוליטי והמדיני הבכיר של "מעריב", נחשב בעשור האחרון לאחד מגדולי יריביו של נתניהו בתקשורת. הוא היה אחד מארבעת העיתונאים שפרצופם התנוסס על כרזת קמפיין הליכוד ב-2019 ("הם לא יחליטו"), נתבע פעמיים על הוצאת דיבה על ידי יו"ר הליכוד ורעייתו, ומנהל ריבים בטוויטר עם הבן יאיר (בין השאר כינה אותו "רפש" ו"יצור"). נתניהו ומקורביו בתקשורת טוענים שכספית אובססיבי כלפי המשפחה. "יש לי אובססיה שנתניהו לא יהיה ראש הממשלה כי יש לי אובססיה לשלומה, רווחתה וקיומה של הדמוקרטיה הישראלית", עונה כספית. "אם יהיה לי משפט כשאגיע לעולם הבא, הדבר הראשון שאני מביא איתי זה את המלחמה הארוכה והמתמדת שלי נגד תופעת נתניהו והביביזם. אני גאה על זה ואהיה גאה על זה עד יומי האחרון".

העיסוק בנתניהו פרנס את הטורים שלך בשנים האחרונות. כתבת לא מזמן שאתה לא יודע מה תעשה אחרי שהוא ילך.
"גם כשנתניהו לא היה ראש ממשלה התפרנסתי מצוין, אני לא מודאג. אבל הוא ממשיך לספק לנו פרנסה, כי הוא לא הולך לשום מקום עדיין. הוא ראש אופוזיציה שמשוכנע שהוא ראש ממשלה, מצטלם ומתנהג כמו ראש ממשלה באיזו צעדה פתטית של תרנגולת ערופת ראש. ושנית, אני כבר אומר פה: כל מחדל וכל פשלה וכל רמייה של הממשלה הנוכחית יתקבלו בתגובה של העיתונות. ואם יש למישהו חומר על דברים כאלה, הטלפון שלי והמייל שלי גלויים ואנחנו מאד נשמח לפרסם כל מה שנגלה, כי זה התפקיד שלנו".

בן כספית (צילום: עופר חן)
צילום: עופר חן

שונאיו של כספית יתאכזבו לגלות שעזיבת נתניהו לא הפכה אותו למחוסר עבודה. בימים אלה הוא מעדכן את ספרו "נתניהו: ביוגרפיה" מ-2017, ממשיך לפרסם את טוריו ב"מעריב" וב"אל-מוניטור" ורב כרגיל עם ינון מגל ב-103FM – ריבים שנגמרים לא פעם בנטישה זועמת של כספית את האולפן. "היום אני משדר מהבית, אז אין לי כל כך לאן ללכת", הוא מחייך. "הכי מטריף אותי זה כשבאים אליי אנשים מהמחנה שלי ושואלים אותי ׳למה אתה נותן לו לגיטימציה?".

ולמה אתה נותן?
"אני לא חושב שינון הוא אדם שצריך לסתום לו את הפה. מה שכן צריך לעשות זה לתת לו קונטרה, לריב איתו, להתווכח, לעמוד שם ולהתעמת, לא להוריד את הראש ולא לברוח". 

אבל זה מה שאתה עושה לפעמים – מתעצבן והולך.
"אנחנו מסכימים גם לא מעט. אני חושב שינון הוא פטריוט ישראלי ואיש טוב. הוא משיחיסט ושטוף מוח, הוא ביביסט על מלא, אבל בסוף העובדה ששנינו משדרים ביחד היא הכורח של כולנו להיות פה ביחד. אם אנחנו יכולים אז לא צריך לפרק פה את המדינה לשבטיה השונים. וזה שאני משדר איתו מבחינתי זה גם מעשה פטריוטי, ואני מקבל מאות ואלפי פידבקים, כולל מאנשים שאומרים לי ששיניתי את דעתם. יש קבוצה שלמה שעובדת בבניין של התחנה, רבים מהם היו ביביסטים לפני התוכנית ועכשיו מספרם נחתך בחצי. מבחינתי, אם שיניתי את דעתו של בן אדם אחד, זה כבר היה שווה לי את זה".

ביבי נתניהו (צילום: Miriam Alster Flash90)
"יש לי אובססיה שלא יהיה ראש ממשלה". בנימין נתניהו | צילום: Miriam Alster Flash90

איך נולדה הזוגיות עם מגל?
"הוא שידר את התוכנית לפניי עם ענת דוידוב, עם קופמן, לא זוכר מי עוד. אני הגעתי במקרה. אור צלקובניק (מנכ"ל התחנה – י"פ) ביקש ממני טובה, להתיישב שם לכמה ימים עד שימצא מחליף. ברגע שהתיישבתי שם נוצרה איזו תרכובת כימית חד-פעמית. יש לנו כאן איזה סיר ומכסה, מים ושמן, משהו שיצר תגובה חשמלית, וזה המריא מבחינת אמוציות לגבהים שלא נודעו כמותם. אז הציעו לי להישאר. הרייטינג מטורף".

מה אתה חושב על הטענה שהוא שופר של בלפור?
"יש מבין השופרות כמה שאסור להם להיות בשידור, אלה שלא עומדים בשום סטנדרט עיתונאי סביר כלשהו, אבל אני לא חושב שינון מגל ביניהם. כשהוא היה עורך 'וואלה!' הוא הוכיח את עצמו. היום הוא לא עומד בסטנדרט עיתונאי מינימלי, אבל הוא מודה שהוא פובליציסט".

גם אתה מעיד על עצמך שאתה פובליציסט. מה ההבדל?
"הדעות והאג׳נדה שלי ידועות, אבל אם יתקשרו אליי באמצע הלילה ויגידו 'שמע, יש לי סיפור מטורף על בנט או לפיד' – אני לוקח. וזאת לא בעיה להוכיח את זה. אין עיתונאי בארץ, כולל הימניים ביותר, שכתב נגד אהוד ברק יותר ממני כשהוא היה ראש הממשלה. עשיתי שני תחקירים על בני גנץ לפני הבחירות הראשונות שלו, כשהוא היה התקווה הלבנה הגדולה שכולנו חלמנו עליה. לא יכולתי להסתובב אחר כך ברחוב. הלכתי לאספת הורים של הבת שלי והאימהות צווחו עליי 'איך עשית כזה דבר?'. 

ומה ענית?
"שאני עיתונאי".

יש אנשים שלא תשב איתם בשידור?
"אני לא אשב עם יעקב ברדוגו. תופעת ברדוגו היא מטורפת. זה עסקן פוליטי, איש עסקים, שמעולם לא עסק בעיתונות ולא יודע מה זה עיתונות. הוא השתלט על גלי צה״ל, מופיע בכל חור – זה סוג של השתלטות דורסנית. הוא רצח את תחנת השידור, כולם נמלטו בבהלה. כל מה שהוא עושה שם זה להקריא את המסרונים שהוא מקבל מטופז לוק או מנתן אשל או השד יודע ממי. זאת תופעה מסוכנת".

בן כספית (צילום: עופר חן)
צילום: עופר חן

עמית סגל הוא שופר?
"אני לא חושב. הוא היה מוטה נתניהו ותומך בו ועבד מלא-מלא עם בלפור, אבל כשהיו לו סיפורים נגדו הוא פרסם אותם, וזה מבחינתי המבחן. בכלל, עיתונאי ימין זו תופעה שאני מת עליה ואני חושב שתרמתי לה – אני גדול חסידיו של קלמן ליבסקינד ומי שהביא אותו ל'מעריב'. יש הרבה עיתונאים בימין שאני עוקב אחריהם ומת עליהם: אבישי גרינצייג, יאיר שרקי. אני נפעם כשאני מסתכל איך שרקי גדל וצמח".  

מה דעתך על בועז ביסמוט? 
"יש לי בעיה עם ביסמוט כי יש לי חיבה מובנית כלפיו – הוא גדל לי על הברכיים ב'מעריב' והיה ילד הכאפות שלנו במוסף הספורט. היה בחור מקסים ושרמנטי, וגם עשה בייביסיטר לאשתי לשעבר הילה כשהייתה תינוקת. בכלל, תופעת ביסמוט פחות מסוכנת מתופעת 'ישראל היום' אותו הוא עורך, וכשאני מסתכל על הגיליונות ורואה מה מופיע בעמודים הראשונים זה מעורר פליאה, ואני מקווה מאד שביסמוט מסתכל על עצמו במראה ומרגיש מובך". 

יש בעייתיות בכך שביסמוט הוא פאנליסט ב"אולפן שישי"?
"אני לא חושב שהוא מוסיף אוהד אחד לנתניהו. אחת התקלות הכי גדולות שקרו לנתניהו היא שהוא לא הבין שפיזור השופרות במרחב התקשורתי לא עוזר לו. היו אנשים שאמרו לביבי שברדוגו מזיק לו. את הביביסט אתה לא תפסיד אף פעם, אבל ברדוגו ודומיו – הצרחות של גלית דיסטל אטבריאן, שפת הגוף העבריינית של דודי אמסלם, הצווחות האוויליות של אוסנת מארק, ריקלין שאומר שביבי הוא חמורו של משיח – אף אחד מהם לא הוסיף מנדטים לליכוד, וביבי לא הבין את זה".

ינון מגל (צילום: Miriam AlsterFlash90)
"לא צריך לסתום לו את הפה". ינון מגל | צילום: Miriam AlsterFlash90

לפני שרה ואחרי שרה

כספית צמוד לנתניהו מאז הקדנציה הראשונה בבלפור. הוא חזר לישראל משליחות בניו יורק ב-1995, לפני רצח רבין, מונה לכתב המדיני של "מעריב" וליווה מקרוב את ראש הממשלה הצעיר שנבחר לתפקיד לאחר הרצח. אבל נתניהו היום, טוען כספית, איננו אותו נתניהו. "זה מרתק", הוא אומר. "מצד אחד יש לך בן אדם עם יכולות אדירות, עם הבנה גיאופוליטית חסרת תקדים, עם כישרונות מופלאים באמת, שיודע פוליטיקה. אבל נתניהו של 2021 זה נתניהו שונה לגמרי". 

מתי הוא התחיל להשתנות?
"קודם כל, יש את הכניסה של שרה נתניהו לחייו. רונלד לאודר אמר שכמו לפני הספירה ואחרי הספירה יש לפני שרה ואחרי שרה. שנתניהו של שרה זה נתניהו אחר לגמרי. ולא רק הוא אומר את זה".

אבל ביבי ושרה ביחד משנות ה-90, ואתה דיברת על נתניהו עכשיו.
"תופעת נתניהו הלכה והתעצמה לממדים ממש מפלצתיים מ-2015 וצפונה. הניצחון בבחירות נגד כל הסיכויים הוכיח לביבי שהוא יכול הכל. שהוא בן אלמוות. שאלוהים נגע בו. שארית הבלמים והאיזונים הלכו פייפן. אחר כך היה הניצחון של טראמפ שהפך את ההיבריס שלו למוגזם. וגם הגעתו לפרקו של הילד, שהצטרף לאישה. היום נתניהו נשלט לגמרי על ידי אשתו ובנו ונגרר אחריהם כמו בובת סמרטוטים".

למה? 
"כי הוא אישיות חלשה ונשלטת. במערכות היחסים בינו לבין שרה ויאיר הוא הנשלט והנגרר. ב-2017 המשטרה עשתה האזנות סתר לנתן אשל במסגרת תיקי נתניהו. ההאזנות האלה לא התפרסמו, אבל מי ששמע אותן אומר שכמעט כל השיחות שאשל ניהל עם בכירי הלשכה היו על איך לשמור על נתניהו מאשתו ומבנו. איך לייצר מצב שהוא יקבל החלטה מבלי שהם ידעו. זה התחיל באלאור אזריה, שנתניהו התהפך: בהתחלה הוא פרסם את ההודעה שבוגי ביקש, לגבות את הצבא, ואחרי יום וחצי בבית יאיר הפך את דעתו. מאז עברו חמש שנים והדברים האלה רק התעצמו".  

בן כספית (צילום: עופר חן)
צילום: עופר חן

למה יש לשרה השפעה כל כך גדולה עליו?
"אני לא פסיכיאטר ולא פסיכולוג, אבל אני יכול לדבר על עובדות, והעובדות הן שהיא מנהלת אותו מאה אחוז. הוא לא יעשה שום דבר נגד רצונה – ואם הוא יעשה, כל הלשכה תתאמץ להחביא את זה. ב-2009 ביבי נפגש איתי בדירת מסתור. שרה עלתה על זה תוך כדי הפגישה והתקשרה למנהלת הלשכה, שסירבה להעביר אותה לביבי, ולכן היא פוטרה. ביבי עובד אצל שרה".

אתה מאמין שיש ביניהם באמת הסכם סודי?
"אני יודע מהרבה מאוד גורמים שהיו בזמנו במשרד של יעקב נאמן שהיה הסכם, והוא היה מאוד מפורט. דוד ארצי מספר שראה את ההסכם, ואני מאמין לו – הוא עבר שתי בדיקות פוליגרף. אם ככה, יכול להיות שביבי פוחד שיום אחד שרה תשים את ההסכם על השולחן ותחשוף את קלונו ברבים".

איזה מין הסכם זה?
"הסכם שלכאורה מפריט ומאציל לה סמכויות שלטוניות. לפי דוד ארצי בהסכם גם כתוב שאסור לביבי להוציא כסף בלי האישור שלה. כשביבי נשאל במשטרה איך זה שאין לו כרטיס אשראי הוא ענה שזה קשור לדברים משפחתיים. הם שני האנשים הכי קמצנים בתבל שפגשו אחד את השני, אבל ממנו עוד אפשר היה לחלץ כמה שקלים. אצלה, אם צריך לשלם היא צורחת שלוקחים אוכל מהילדים שלה".

יעקב ברדוגו וחיים לוינסון על הפלונטר הפוליטי (צילום: מתוך "אופירה וברקוביץ", קשת 12)
"רצח את גל"צ". יעקב ברדוגו | צילום: מתוך "אופירה וברקוביץ", קשת 12

מה שקרה בבלפור

כספית בן 61, חי בהוד השרון, גרוש פעמיים ואב לבן ולשתי בנות. הוא גדל בחולון בבית ליכודניקי לאב שהיה חבר מרכז ("ביביסט עד יומו האחרון", אומר כספית על אביו, שנפטר השנה בגיל 95), ואפילו התנדב בבחירות 77' לחלק פלאיירים ואוכל לפעילים בקלפיות. ״הגעתי למעמד של מנהל יום הבחירות של המפלגה בחולון בתחילת שנות ה-80״, הוא נזכר. ״הייתי אז בבית הספר לשריון בג'וליס, ובערבים מגיע לעזור למפלגה. אני חיה שהביביסטים לא אוהבים״.

היית נגד נתניהו מההתחלה?
"כשהוא הגיע כראש ממשלה צעיר נתתי לו הרבה צ'אנסים. הייתי מיודד מאוד עם האנשים שלו. ליברמן מצא חן בעיניי מהרגע הראשון".

מתי ההתייחסות השתנתה?
"כשזיהיתי את הטירוף של הגברת. הכל קרה במקרה. המתלוננת הראשונה נגד שרה הייתה טניה שואו, המטפלת של הילדים. היא נזרקה מבלפור ופסעה בוכה במורד רחוב הלל בירושלים. כשראתה את הבניין של 'מעריב' היא נכנסה, עלתה שתי קומות ונתנה את הסיפור לכתב שעליו נפלה, שמואל מיטלמן. ואז 'מעריב' נהיה הכתובת של כל המסכנות האלה והתחלתי להיחשף אליהן. אני חושב שישבתי מול 70-80 נפגעות שרה נתניהו. ופתאום הבנתי ששרה היא לא סתם אישה קשה, אלא שיש כאן אלמנטים חולניים ממש".

בן כספית (צילום: עופר חן)
צילום: עופר חן

וברגע שהתחלת לטפל בזה סומנת?
"תשמעי, יש הרבה עיתונאים בכירים שהחליטו לא לטפל בשרה נתניהו. אמנון אברמוביץ׳, שהוא חבר שלי, אפילו הודה בזה".

למה בעצם?
"כי הם ידעו שטיפול בה משמעו שאין לך גישה יותר לראש הממשלה ואתה נכנס לרשימת חיסול. שני עיתונאים עשו את זה, אני ורביב דרוקר, ואנחנו שניים שאסור לדבר איתם וצריך לפטר אותם. במקרה שלי גם הצליחו לפטר אותי מהחינוכית, ובמקרה של דרוקר כמעט. גם ביבי אמר לי: אל תתעסק עם שרה ואז היחסים יוכלו להיות בסדר".

מתי זה קרה?
"אחרי שביבי הפסיד ב-99' ופרש, הוא עשה סבב סולחות עם כל התקשורת הישראלית. אותי הוא שמר לסוף. כשקרא לי, ביקש שארד משרה. ואז הם נעלמו וירדנו משרה והכל היה בסדר, הוא היה איתי בקשר. ב-2006 היחיד שכתב עליו כמה מילים טובות, כשהוא הביא 12 מנדטים, הייתי אני. ב-2009 הוא חזר לשלטון, ואת הריאיון הראשון כראש הממשלה הוא נתן למאיה בנגל ולי ב'מעריב'".

והוא היה עדיין מרוצה?
"מאוד, כי יצא ריאיון כאילו זה 'ישראל היום'. אבל אז דרוקר פרסם את התחקיר על הנסיעה של בני הזוג ללונדון תוך כדי מלחמת לבנון השנייה, עם משרת צמוד וכל ההוצאות המטורפות שהיו שם, וכתבתי טור שהכותרת שלו הפכה להיות הסמל של כל הסיפור: 'הגברת'. זאת הייתה הפעם הראשונה שפורסם שרק כך מותר לאנשי המעון לפנות אליה: הגברת או רעיית ראש הממשלה. ומאותו הרגע שוב נמתח הקו עליי וביבי החליט להחרים אותי. משם הדברים הלכו והתדרדרו והטירוף הלך והסלים. זה הגיע למצב מטורף שלא רק שהוא לא מדבר איתי – אף אחד בסביבתו לא מדבר איתי, כי יש הוראה".

אבל היו אנשים שבכל זאת דיברו איתך. 
"היו, לא אגיד מי הם. אבל צביקה האוזר למשל – הכרתי אותו לפני עידן נתניהו, אבל כשהוא מונה למזכיר הממשלה הוא לא חזר אליי ארבע שנים. גיל שפר, שהיה ראש הלשכה – המשפחות שלנו גדלו בטבריה בית ליד בית. גם הוא נעלם. כשאמא שלי נפטרה שפר העביר לי מסר שהוא יבוא. אמרתי לו: 'אל תבוא. אמא שלי כבר מתה, עדיף שתשמור על עצמך'. שתביני לאיזה רמות של חולניות זה הגיע. אני רק מקווה שמתישהו יחקרו כל מה שקרה במשרד ראש הממשלה ב-12 השנים האחרונות".

מה קרה?
"פירקו את המשרד הזה. זה היה משרד מסודר. כל הוצאה של בלפור הייתה צריכה לעבור דרך מה שנקרא ועדת השלושה, והיא הייתה צריכה לעמוד בכל הכללים. זה כבר לא קיים. כל הסמכויות לאט לאט הלכו ונוקזו לשלושה אנשים, כנופיית השלושה: דרורית שטיינמץ, תקציבאית במשרד בסך הכל שהפכה להיות מנכ"לית בפועל; הקב"ט, שהכשיר את כל הגחמות באמתלה ביטחונית; ואב המעון אפי אזולאי, שמהלך הקדנציה שלו השב״כ גילה שהוא עוסק בפלילים. הודיעו לנתניהו שצריך להרחיק אותו מיד מהמעון, אבל אחרי כמה ימים ראש הממשלה אמר לראש השב"כ שהוא החליט להחזיר אותו – כי אב המעון הוא הזרוע הארוכה של הגברת נתניהו. אם יחקרו את כל מה שקרה יגלו דברים מטורפים. ואחר כך שילכו למפלגה".

מה הבעיה במפלגה?
"שיבדקו משכורות, מה הליכוד מימן. שיבדקו את הקשר בין הליכוד לכל הביביסטים שמגדפים משפחות שכולות בשליחות בלפור. שיקשיבו למה שאמר זאב אלקין – שביבי שולח בריונים לאיים על הילדים הקטנים שלו בכספי המפלגה. עכשיו, כשאין מי שיממן את המשפחה הזאת והיא רוצה שהליכוד יעשה את זה, הכל הולך לצאת".

שרה נתניהו (צילום: Olivier Fitoussi Flash90)
"בלשכה ניסו לשמור על ביבי מאשתו". שרה נתניהו | צילום: Olivier Fitoussi Flash90

כולה עיתונאי

בניגוד לתדמית שלו כשמאלן בעיני חלק מהציבור, כספית מכנה את עצמו איש מרכז, אפילו עם נטייה ביטחוניסטית לימין. "מי שחושב שאני שמאלני, אני מיד מתקן אותו", הוא אומר. "במה שקשור לביטחון אני הרבה יותר ימין מנתניהו. אני מאמין בעוצמה, בללכת עד הסוף. את עופרת יצוקה היה צריך לגמור כשכל אנשי חמאס מתים. את עסקת שליט אסור היה לעשות. אני חושב שאני הישראלי הרגיל שמצד אחד רוצה שלום ולחיות פה בשקט, ומצד שני חושב שמי שמרים עלינו יד – צריך לגדוע אותה".

דיברת מקודם על אנשים מ"המחנה שלך". אז מה המחנה שלך?
"בסוף זה הרי לא ימין ושמאל. זה מחנה של ביבי ואנטי-ביבי. המדינה עדיין מחולקת למחנות, ומדהים לראות כמה מחצית מהאוכלוסייה חושבת שהוא המשיח, ולמחצית השנייה עולה בבריאות לראות אותו. אני יודע כי הם כותבים לי בהמוניהם, אני הגורו שלהם".

והאויב של המחצית השנייה. כתבת שהרצח הבא יהיה של עיתונאי. מאיימים עליך? 
"כן. הביביסטים מאיימים ומגדפים כל הזמן. אני מאוד מפחד מרצח של עיתונאי". 

ואתה מפחד שירצחו אותך?
"לא. אני לא מהפחדנים והמתרגשים, וגם לא התלוננתי אף פעם למשטרה, למרות שיש לי מספיק חומר להתלונן על איומים מפה ועד להודעה חדשה. אבל כשאת רואה את מפלס התיעוב והשנאה ושמות הגנאי, האיחולים ששוטפים את הרשתות בעיקר מכיוון הביביסטים נגד התקשורת, אני חושש שמשהו כזה יקרה. יש פה משחק באש. הרי ביבי הוזהר מרצח רבין וזלזל בזה. אני לא חושב שצריך לזלזל כי יש פה הרבה מאד אנשים שמאמינים שהעיתונאים באמת קשרו קשר לפגוע במשיח ולהרוס את המדינה. ההצדקה למעשה כבר נמצאת, עכשיו רק צריך את המטורף שיבצע את זה. זאת שנאה שאני לא זוכר כמותה והיא כל הזמן עולה, כי עיתונאי שמסומן כשמאלני הופך לדמון. רבאק, כולה עיתונאי". 

בן כספית (צילום: עופר חן)
צילום: עופר חן

אתה מאמין שנתניהו ילך לכלא?
"הסיכוי שלו לסיים את הפרשה בבית הסוהר גדל מאוד בשנה האחרונה, מכיוון שהוא לא שעה לעצת רבים וטובים לעשות אקזיט כשעוד היה אפשר. עכשיו הכול תלוי בתיק 4000, ובניגוד למה שאומרים כל מיני צייצנים ביביסטים שהתיק קרס – הוא לא קרס".

נתניהו לא מבין את זה?
"לא. הבעיה שלו זה שלכל אורך הדרך הוא לא האמין שהשלב הבא יקרה, ותמיד השלב הבא קרה. כשהתחילה הבדיקה הוא לא האמין שתהיה חקירה, אחר כך לא האמין שהפרקליטות תאשר, אחר כך שמנדלבליט יעשה לו את זה, אחר כך שזה לא יפול בשימוע. זה כמו בנאדם הולך במסדרון ארוך שבסופו השער של מעשיהו, ויש כל הזמן דלתות וחלונות שאפשר לצאת דרכם – והם נטרקים. היום הוא מאוד קרוב לקצה. יכול להיות שהוא בונה על זה שייקח זמן, שהתיק ייגמר נניח בעוד שמונה שנים ואז אף אחד לא ישלח אותו בגיל 80 לבית סוהר. תמיד יש איזו משאת נפש. למשל חנינה".

אתה מאמין בתיאוריית הקונספירציה, שהוא סגר חנינה עם בוז'י הרצוג?
"אני חושב שקצת מוגזם לחשוב שאתה יכול לקבל היום הבטחה מבוז'י לחנינה בעוד שבע שנים, וכשמדובר באירוע שגם שר המשפטים יצטרך לאשר. קצת קשה להאמין".

אתה מאמין שהוא עוד יחזור לבלפור?
"אני לא ממספידיו של נתניהו. הוא יכול לחזור. הוא לא בוחל באמצעים".

אז אתה עדיין מודאג?
"מאוד. אני מקווה שהממשלה הזאת תעמוד באתגרים שלה, כי אם היא תיכשל נתניהו עלול לחזור על סטרואידים".

תגובות

שב"כ מסר בנוגע לפרסום של כספית על אפי אזולאי כי "אינו נוהג להתייחס לסוגיות של התאמה ביטחונית". אפי אזולאי מסר ל"ידיעות אחרונות" כי מדובר ב"שקר וכזב. כל הטענות הממוחזרות שהועלו מופרכות מהיסוד ונטענות על מנת להכפיש את משפחת נתניהו". משרד ראש הממשלה מסר שאלו "סיפורי בדיה שלא קרו מעולם. הניסיון להכפיש עובד מדינה מסור הוא פסול".

מגל"צ, יעקב ברדוגו, דרורית שטיינמץ, הליכוד ומשפחת נתניהו לא נמסרו תגובות.