בסוף השבוע הקרוב תוכלו לגלות את מה שג'ניפר אניסטון יודעת כבר מזמן – אנג'לינה ג'ולי היא מכשפה. ולא, לא רק בגלל שהיא מגלמת אחת ב"מליפיסנט", אלא בגלל שביוני היא תהיה בת 39, והיא עדיין נראית מדהים בדיוק כמו לפני עשור. אז נכון, בסרט החדש שלה ג'ולי עוברת לא מעט שינויים – עיניה הכחולות מקבלות גוון צהבהב, עצמות הלחיים שלה בולטות מהרגיל, וגם יש את העניין הזניח הזה שהיא מסתובבת עם זוג קרניים אימתני – ועדיין, אין ספק שמדובר באישה מהממת. תוסיפו לזה בגדי עור שנראים כאילו נגנבו ממרתפי הדאנג'ן, ויש לנו מפלצת לוהטת במיוחד.
מליפיסנט, לאלו מכם שלא עלעלו לאחרונה באגדות ילדים, היא המכשפה הרעה מ"היפהפייה הנרדמת", זו שלא קיבלה הזמנה לחגיגת יום ההולדת של הנסיכה ולכן החליטה לקלל אותה בשינה נצחית. תגובה קצת קיצונית, אבל אל חשש! לאחר מאה שנים מגיע נסיך ומעיר את הנסיכה בנשיקה והם חיים באושר ועושר עד עצם וכו'. אבל הקשר בין העלילה הזאת לסרט, שביים רוברט סטרומברג (על התסריט אחראית לינדה וולברטון, שכתבה גם את "מלך האריות"), קלוש למדי. מליפיסנט, כמו שאפשר לשער משמו, בוחר להתרכז דווקא במכשפה ובאירועים שהובילו אותה להיות הכלבה הרצחנית וחסרת הלב שהיא. קצת כמו ב-Wicked, המחזמר המשגע מברודוויי שמבוסס על ספר באותו השם, המתאר את קורותיה של המכשפה הרעה מהמערב שכולנו התוודענו אליה ב"הקוסם מארץ עוץ" – גם כאן הבחירה היא להתמקד באנטגוניסט ולהפוך אותו לאנושי יותר. מה שלא אנושי זה שהפקת מליפיסנט עלתה 200 מיליון דולר, וג'ולי שלשלה לכיסה 15 מיליון דולר עבור התפקיד.
בסרט מופיעה גם אל פנינג בתור הנסיכה שנכנסת לקומה, ותגלו שם אפילו גיחה של הדור הבא של משפחת ג'ולי פיט – ויויאן, בתם בת השש של בראד ואנג'לינה, שמגלמת את מליפיסנט הצעירה. למה דווקא היא? אנג'לינה סיפרה בראיון שהיא היחידה שלא פחדה מהקרניים השחורות וההופעה הכללית המאיימת שלה. "ילדים גדולים חשבו שאני מגניבה, אבל הקטנים ממש לא, היינו צריכים ילד שלא ייבהל מהקרניים ומהטפרים שלי, זו הייתה חייבת להיות ויו".
כשנשאלה האם מדובר באפיק קריירה חדש עבור בתה הפעוטה, דווקא נרשמה הסתייגות. "זה נחמד כשהילדים איתנו על הסט, אבל המטרה שלנו היא לא שיהפכו לשחקנים, זה לא משהו שאני ובראד רוצים בו".
אני? קשה ואפלה?
מליפיסנט בא לג'ולי בזמן די טוב. כבר ארבע שנים היא לא הופיעה בסרט, מאז "התייר" שבו כיכבה לצד ג'וני דפ וגרף ביקורות שליליות במיוחד (בהנחה, כמובן, שלא מחשיבים את הדיבוב ב"קונג פו פנדה 2" מ-2011). היעדרה מהמסך הגדול הוא אמנם בחירה שלה, אבל הכוכבת הכי גדולה בעולם עדיין חייבת לעשות מדי פעם משהו שיצדיק שכר של 15 מיליון דולר לסרט. המגמה הזאת, של חצי רגל בפנים, צפויה להימשך – אבל כבר מספר שנים שכולם בהוליווד יודעים שג'ולי היא כבר לא ממש אופציה ריאלית. באחת ממסיבות העיתונאים לקידום הסרט הודיעה בעצמה שהמשחק לא תופס מקום מרכזי בחייה יותר.
"הייתה לי קריירה נפלאה", אמרה לעיתונאים, "ואני שמחה שהיה לי את כל הזמן הזה וההזדמנויות הללו לספר סיפורים ולעבוד. אבל אני יכולה להיות בררנית, ואני רוצה להתמקד יותר בכתיבה ובימוי". ברזומה הבימוי שלה אפשר למצוא את "בארץ של דם ודבש", סיפור אהבה בין בוסנית לסרבי בעיצומה של המלחמה, שלא גרף ביקורות נלהבות, וכעת היא עסוקה בלביים את סרטה השני, Unbroken, עוד דרמה מלחמתית שלא נטרח לראות, אבל יש כבר כאלה שמלחשים סביבו דיבור אוסקר טורדני.
האם מדובר בהפסד גדול לעולם המשחק? בכלל לא בטוח. אם לא מחשיבים את "ההחלפה" מ-2008, שעליו הייתה מועמדת לאוסקר לפרס השחקנית הטובה ביותר, רוב הסרטים שבהם כיכבה ג'ולי בעשור וחצי האחרון היו בינוניים למדי. בין אם זה "טומב ריידר" העתיק או "סולט" המופרך מ-2010, נדמה שהיא אף פעם לא הייתה בררנית מדי בבחירת תסריטים. עכשיו, כשהיא נושקת ל-40, היא גם מבינה שהיא כבר לא יכולה להמשיך לככב בתור גיבורה מגה סקסית שגם יודעת להרביץ. ובכלל, יש לה דברים יותר חשובים על הראש, להציל את העולם, למשל.
כבר ב-2005, כשהכירה את בראד פיט על הסט של "מר וגברת סמית'" (שגרף 478 מיליון דולר), ג'ולי הייתה מאובזרת בשני עוללים מאומצים, מדוקס הקמבודי וזהרה האתיופית. אז היא עדיין הייתה סמל המין האולטימטיבי – שחקנית פרובוקטיבית שניהלה רומן עם כמעט כל גבר עמו שיחקה, שהצהירה בעבר שהיא דו מינית ופטפטה בכל הזדמנות על חיבתה לכאב וקעקועים. נערה בהפרעה, אם תרצו, זאת שכל הגברים רוצים להיות איתה וכל הנשים מפחדות ממנה. כזכור, לפני שגנבה את בראד פיט לג'ניפר אניסטון כבר הספיקה להיות נשואה פעמיים, בפעם הראשונה לג'וני לי מילר ("אלמנטרי") והשנייה לבילי בוב ת'ורנטון, עמו חלקה תליונים עם דם שענדו שניהם.
אלא שעם פיט החלה ההתברגנות. הוא לא היסס לאמץ את מדוקס וזהרה, ביחד הם עשו את שיילו פיט המתוקה וזוג תאומים, ויויאן ונוקס, ואימצו עוד יתום וייטנאמי בשם פאקס, בשביל שלכל ילד ביולוגי יהיה משרת מהעולם השלישי (סתם, לא). מתישהו הם גם יתחתנו, אבל לא בוער להם כלום כרגע. "אין לנו תאריך ואנחנו לא מסתירים כלום", סיפרה בראיון, "אנחנו פשוט לא יודעים. מדי פעם אנחנו מדברים על זה עם הילדים, אחד מהם הציע שנתחתן בפיינטבול". אנג'לינה הפכה לבראנג'לינה – מעצמת תינוקות מלכותית וזוהרת שטורחת גם לתת בחזרה. או במילים אחרות, האנשים הכי נודניקים בעולם אחרי בונו. ג'ולי, עד לפני רגע הבחורה הכי פרועה בשטח, הפכה לרבנית נוטת חסד שמנצלת כל במה כדי לעורר מודעות לבעיות העולם השלישי ויוצאת למסעות קבועים למחנות פליטים, רגע לפני שהיא חוזרת לעוד פרימיירה בלוס אנג'לס. "כשהייתי צעירה הייתי קשה ואפלה", סיפרה בעבר. "השתניתי כשהתבגרתי והתחלתי לטייל בעולם, גיליתי איך אנשים אחרים חיים ונאבקים...וגם הילדים, ברגע שיש לך ילד, החיים שלך מוקדשים במלואם לאדם אחר שתמיד יהיה חשוב ממך".
מזל סרטן
אז שנייה לפני גיל 40, מה אפשר לתת לאישה שיש לה הכל? סרטן, מסתבר. בדיוק לפני שנה הממה ג'ולי את העולם כשסיפרה שעברה כריתת שד כפולה, לאחר שהתגלה בגופה הגן הגורם לסרטן השד וסרטן השחלות, אותו סרטן שהרג את אמה ב-2007. כריתת השדיים נעשתה כצעד מונע להפחתת הסיכויים לחלות במחלה, שעמדו על 87 אחוז. "רציתי לספר לכן שההחלטה הזו לא הייתה קלה", כתבה בטור שהתפרסם בניו יורק טיימס, "אבל אני שמחה שהחלטתי אותה. היום אני יכולה לומר לילדיי שהם לא צריכים לפחד לאבד אותי לסרטן השד". כמובן שפיט עמד לצדה ותמך בה לאורך כל הדרך. "אני לא מרגישה פחות אישה", כתבה ג'ולי באותו הטור, "אני מרגישה מועצמת על כך שבחרתי בחירה אמיצה שלא מפחיתה מהנשיות שלי בשום אופן".
ג'ולי צודקת, כמובן, כריתת שדיה אמנם הפכה אותה לסמל למאבק בסרטן ועודדה נשים רבות ללכת להיבדק, אבל היא לא הפכה לפחות סקסית או פחות מושכת בגלל המחלה. זה קרה עוד לפני כן, בין אם בגלל רזון מעט מוגזם ושמועות על כך שהיא חיה משש מאות קלוריות ליום, ובין אם בגלל תדמית הפעילה החברתית שמקימה קרנות צדקה ומאמצת מכל הבא ליד. אנחנו כבר לא חושבים עליה במונחי סמל הסקס העסיסי מ"טומב ריידר" והאסוציאציה הראשונה שלנו לגביה היא כבר לא שפתיה התפוחות אלא היתום מוכה הדיזנטריה שתלוי לה מהכתף. ג'ולי שינתה את התדמית שלה באופן כל כך יסודי, שלאף אחד לא באמת משנה בת כמה היא. ולמרות שהיא יוצרת את הרושם שגם לה לא ממש אכפת, השמועות העקשניות על הרגלי הטיפוח שלה כוללות דקירת עור הפנים בזיזי מתכת על מנת להגביר ייצור קולגן, אמבטיות קוויאר המצעירות את העור, תחבושות הדוקות להזעת רעלים ולא מעט דיאטות מטורפות. האם ג'ולי כבר מבינה שלא תגלם יותר את הצעירה המעורערת מ"נערה בהפרעה" אלא מקסימום את אמה שלה? כנראה שכן. ולראייה: אפילו כשהיו שמועות על מעורבות שלה ב"חמישים גוונים של אפור", הן טענו כי היא אולי תביים את הסרט, ולא חלילה תשחק בו.
הולכת בדרכה של ג'וליה רוברטס?
ג'ולי היא לא השחקנית היחידה שההשתכשכות בעשור הרביעי לחייה הובילה אותה לשלל תפקידי מכשפה מקשישה. בשנים האחרונות היינו עדים לא רק לאינפלציה בעיבודים לאגדות ילדים, אלא גם בשחקניות לוהטות (לשעבר?) של הוליווד שתופסות בהן את תפקיד הרעה, זו שחטאה הגדול הוא לא רק רשעותה, אלא העובדה שהעזה להזדקן. כך, ב"מראה מראה" (2012) ג'וליה רוברטס מגלמת את המכשפה הרעה מסיפור שלגיה, אותה מכשפה שגילמה באותה שנה ממש גם שרליז ת'רון, ב"שלגייה והצייד". רוברטס עשתה זאת לצד לילי קולינס ות'רון לצידה של קריסטן סטיוארט. הדור הישן מול החדש, אגדת הילדים כאלגוריה למצבה העגום של השחקנית הוותיקה, שנאלצת להילחם בסימני הזמן ובנערות טריות ומתוחות שגונבות להן את כל התפקידים השווים.
כך, בעוד שהגברים ההוליוודיים משתבחים עם השנים ומקבלים ארומה ג'ורג' קלונית מאפירה וסקסית, הנשים נובלות להן בשלל תפקידים זניחים, מיידות תפוחים מורעלים בשחקניות צעירות עד לסוף הבלתי נמנע – סיטקום רשת דלוח שיורד אחרי עונה אחת, או, אם יש להן מזל, דרמה מצליחה בכבלים (אלא אם כן הן מריל סטריפ כמובן, ואז זה לא תקף).
אפשר בקלות להספיד את ג'ולי כעוד שחקנית שהתבגרה והצטרפה לכנס המכשפות, להסביר שפרס ההוקרה על פעילותה ההומניטרית שקיבלה לאחרונה מהאקדמיה האמריקאית זה הכי קרוב לאוסקר שהיא תגיע אליו בקרוב - אבל עדיין, נראה שהמקרה של מליפיסנט שונה. הסרט אמנם מבוסס על היפהפייה הנרדמת, אבל העלילה מתרכזת במליפיסנט המכשפה. כלומר, בניגוד לסרטים אחרים – ג'ולי היא עדיין המרכז, ממש לא אחת שתקמול לאיטה בתפקיד משנה. אמנם אל פנינג היא שחקנית צעירה עולה ומהממת, אבל היא לא תעשה שם הרבה מלבד לנמנם, וליתר ביטחון גם לא קוראים לזה "היפהפייה הנרדמת" אלא פשוט "מליפיסנט", כדי שיהיה ברור לכולם מי הכוכבת האמיתית. אז יכול להיות שג'ולי בעצם ניצחה את השיטה: היא קיבלה את התפקיד שהוליווד כפוית הטובה ייעדה לה, אבל שינתה את הסיפור עצמו.