בקרוב תוכלו לפתוח טלוויזיה ולראות רק סדרות שכבר ראיתם. כלומר, ככל הנראה אתם עושים את זה כבר עכשיו עם "חברים" ו"סיינפלד", אבל בקרוב יצטרפו הריימיק של "צער גידול בנות", "בנות גילמור", "נמלטים" ו"גיבורים" (כן כן) ואתמול עלתה בארה"ב ואצלנו הסדרה החשובה מכולן -  "אקס פיילז". או כמו שקראנו לה פה בימים ש"רובים ושושנים" היה שם לגיטימי – "תיקים באפלה" (וכמו שקוראים לה אצלנו עכשיו: "תיקים באפלה: התחייה" - שלישי ב-22:00 ב-yes Action). אפשר לדון לא מעט בסיבוב הנוסטלגי החולני והממוחזר שהטלוויזיה שלנו לקחה לאחרונה ולקטר על איך נגמרו הרעיונות והסיפורים, אבל אז פתאום יתחיל הפתיח האקס פיילזי המזוהה ההוא וייתן לנו כאפת צמרורים ועונג. כי אין מה לעשות – סדרות של פעם זה כיף, דברים שכבר ראינו לא דורשים מאתנו מאמץ ובכלל, "אקס פיילז" הייתה סדרה מדהימה ופורצת דרך וחזרתה ממלאת אותנו אושר, הלוואי והיא תישאר לתמיד.

אבל היא לא. שישה פרקים מתוכננים בינתיים לסדרה שנכנסה לחיינו ב-1993 ונשארה בהן תשע שנים ושני סרטים. היא כל כך ישנה שהיא שודרה בטלעד, והיא איקונית עד כדי כך שעד היום אפשר למצוא על מוניות שירות עובדים זרים שעל הנוקיות שלהם יש רינגטון של נעימת הפתיחה המיתולוגית (נולדתם אחרי 1990? אין לכם מושג מה פשר המשפט הזה).

אין תמונה
טוב שבאתם
אבל מספיק עם כמה שאנחנו זקנים. מאלדר וסקאלי חוזרים לחקור תופעות על טבעיות וגם הם, מה לעשות, זקנים. היא רופאה, הוא תמהוני והם מתאחדים על רקע פתיחה מחודשת של תיקי האקס. מצטרף אליהם ג'ואל מקהייל ("מרק הוליוודי", "קומיוניטי"), מיליארדר חובב קונספריציות שבטוח שניין אילבן זאת עבודה של הממשלה ולא רק - שכל דבר בעולם הוא כיסוי למשהו אחר, כולם משקרים ומסתירים ואפילו החייזרים הם כיסוי לשלל תרמיות ממשלתיות. בגדול, אם היה לו פייסבוק הוא בטח היה חבר בקבוצות "כל האמת על רצח תאיר ראדה" ו"כל האמת על רצח רבין". כצפוי, הוא לא לגמרי טועה. גם לא לגמרי צודק, אבל אתם זוכרים איך זה עם "אקס פיילז", שום דבר הוא לא כמו שהוא נראה ואסור להאמין לאף אחד.

תיקים באפילה
כמה מתח מיני!
אפשר להבין את ההקצנה הקונספירטיבית. "אקס פיילז" אמנם תמיד האמינה במעורבות ממשלתית מפוקפקת, אבל מאז המציאות כבר הדביקה איתה את הקצב. פעם קונספירציות נשמעו כמו מדע בדיוני, אבל היום יש את סנודן ואסאנג' ואינטרנט ודארקנט, יש טכנולוגיות משוגעות ואפס פרטיות ועוקבים אחרי כולם. קונספירציה זה כבר לא רק זיוף הנחיתה על הירח, אלא חוסר אמון בשיטה ובמערכות, תחושה שרבים יוכלו להזדהות איתה. כולנו פרנואידים, וככל הנראה בצדק. הפרק הראשון בסדרה המחודשת לוקח את זה צעד אחד קדימה ומאחד את כל הקונספירציות לאחת גדולה. נכון לעכשיו זה בעיקר מעצבן, אבל לא באופן שיגרום לכם לוותר על הפרק השני.  אפשר לציין גם שהאיום כרגע, יותר מאשר בסדרה המקורית, הוא של בני אדם ולא חייזרים. כי אם יש משהו שניין אילבן וגל הטרור הנוכחי הבהירו לכולם זה שעם חייזרים נצליח להתמודד, בני אדם זה החרא האמיתי.

אז כן, הפרק הראשון לא משהו. הדיאלוגים בין מאלדר לסקאלי די דביליים, כולל "אבל סקאלי, את יודעת שהאמת נמצאת אי שם!" ו"אני מאמין אמיתי!", שניהם נראים עייפים, האנרגיות שלהם נמוכות  ועושה רושם שהם לא הכי בעניין של לגלם את הדמויות האלה שוב. למרות שגם ג'יליאן אנדרסן וגם דיויד דוכובני עשו לא מעט דברים מאז הסדרה ("קליפורניקיישן", "דה פול"), גם אתם תמצאו את עצמכם כמה פעמים במהלך הפרק תוהים אם תמיד הם היו שחקנים כל כך איומים או שפשוט בניינטיז הסטנדרטים שלנו היו ממש נמוכים.

תיקים באפלה רוצים להאמין (צילום: באדיבות yes)
המצאה מדהימה: האינטרנט | צילום: באדיבות yes
מי שזוכר מעט מהסדרה המקורית, גם יודע ש"אקס פיילז" הייתה מחולקת ל"פרקי מיתולוגיה" – עלילות העל של חטיפות החייזרים והקונספירציה הממשלתית, ול"פרקי מפלצות" – שעמדו בפני עצמם, התמודדו עם שלל מוטציות מאיימות והיו הכיף האמיתי של הסדרה. אז הפרק הראשון בגרסה החדשה הוא פרק מיתולוגיה, כזה שמנסה לעשות ריסט לכל מה שידענו עד עכשיו ולהתחיל עלילת על חדשה שכרגע עדיין לא מצליחה להתניע ואפילו מרגישה קצת אידיוטית. אבל לפי הביקורות, הפרק השני הוא פרק מפלצות סטנד-אלון הרבה יותר כיפי ומעניין, אז שווה לחכות.

"אקס פיילז" שינתה את הטלוויזיה, השפיעה על עשרות סדרות ("פרינג'", "על טבעי", "מילניום", "אבודים", "גרים" ועוד) ועל התרבות הפופולרית כולה (בלעדיה לא היה ערוץ היקס). היא פתחה את עידן הזהב הטלוויזיוני שאנחנו נהנים כל כך ללרלר עליו, יש לה חלק גדול במיינסטרימיזציה של המד"ב (שהיה נחלת החנונים עד אז) והיא הייתה מורכבת וקודרת ונפלאה. אל תצפו לכל זה מהפרקים החדשים. הם לא יהיו משמעותיים וחשובים, אולי גם לקרוא להם "טובים" יהיה מוגזם, אבל כל מי שראה את הסדרה לפני עשרים שנה יראה אותה גם עכשיו מתוך אהבה וכבוד והתרגשות ונוסטלגיה. מאלדר וסקאלי שוב איתנו, מי צריך יותר?