זה אמנם היה רק עניין של זמן עד שסדרת איכות טלוויזיונית תתלבש על הנושא המורכב ומעורר המחלוקת של טרנסג'נדריות – מעבר מכוון ממגדר אחד למשנהו – ותבחן אותו במסגרת הקשוחה מכל. לא, לא טירונות בדאע"ש. ארוחה משפחתית. זה היה רק עניין של זמן ובכל זאת, "טרנספרנט" (העונה המלאה זמינה לצפייה ב-HOT VOD) עושה בחירה אחת מפתיעה.

בקרב הציבור הליברלי, יציאה מהארון בתוך המשפחה כבר הפכה לדבר כמעט נורמטיבי, או לכל הפחות לא השערורייה תולשת השיערות שהיא הייתה לפני כמה עשורים. בשנים האחרונות התקשורת מסקרת יותר ויותר סיפורי משפחות המתמודדות עם טרנסג'נדר/ית. הקאץ' הוא שבכל המקרים שאפשר להעלות על הדעת, מדובר בילדים. ההורים מתראיינים, מחזקים מול הילדה או הילד וקצת נשברים מול המראיין לבד, ומבטיחים שמה שלא יהיה, זה הבייבי שלהם והם יאהבו אותו כפי שהוא בדיוק. אף אחד לא מדבר על הצד השני, הסבוך יותר והאגואיסטי מטבעו, של ילדים שנקראים לדגל על ידי הוריהם באותו העניין.

זו הסיבה הראשונה בגינה "טרנספרנט" היא הבטחה אדירה. מי שעובר את השינוי הרדיקלי הוא האבא, מורי. שלושת ילדיו המרוכזים בעצמם, שלמדו ממנו בשקדנות רבה ריכוז-בעצמם מהו, מופתעים שאביהם בכלל מתקשר אליהם כדי להזמין אותם לארוחה. אם יש לו משהו כל כך חשוב להגיד להם, הם משערים, זה חייב להיות קשור לסרטן. המקרה הכל-כך בלתי סביר שמשהו מורכב מזה יעלה מונע ממנו לגלות להם "כמו שצריך", כלומר, כשכולם יושבים מסביב לשולחן ומחזיקים ידיים בעיניים דומעות.

הסיבה השניה היא ג'פרי טאמבור. וואו, בנאדם, מי ידע שרק צריכים לתת לך את ההזדמנות. טאמבור היה סייד קיק חמוד בתכנית של לארי סאנדרס ושיחק תפקיד קורע למדי, אבל כמעט זהה ב"משפחה בהפרעה". לא נראה היה שתתווסף לו לרזומה דמות שאיננה קריקטורה של נביבות ונרקסיזם, והנה, מכמה סצינות בודדות, ברור שטאמבור נותן כאן את תפקיד חייו, עם דמות מורכבת להפליא ועמוסת ניואנסים. זאת לא הפאה או השמלות הצבעוניות אה-לה אורטל בן-דיין; טאמבור מצליח לגלם באמינות בלתי רגילה אישה שחייתה מעל שישים שנה בגוף של גבר, ועוד סטרייט.

אין תמונה
רק חיכה להזדמנות. ג'פרי טמבור
טאמבור לא עושה את העבודה לבדו – גם אשתו-לשעבר הטלווזיונית, ג'ודית לייט (אנג'לה מ"מי הבוס") ושלושת ילדיהם עושים עבודה מעולה בהרכבת עולם רבגוני שעומד על גבול הפטפטת הנגנבת-מעצמה של "בנות", אבל לא עובר אותו. יש בעיקר מה לצפות מגבי הופמן בתפקיד האחות הקטנה והלא מתפקדת, אלי, שכבר בפרק הראשון שובה את הלב עם שילוב של שגעון גדלות ושבריריות ילדותית.

זוהי טבילת האש הראשונה של אמאזון בבריכת הסדרות העצמאיות של ענקיות האינטרנט, שנטפליקס היא עדיין הטורף הגדול ביותר בתוכה. נראה שהיא עומדת לעבור אותה בגבורה, עם כותרת ואישיו שאי אפשר אלא להכתיר כמקוריים. למרות זאת, ובעצם כנראה בגלל, טרנספרנט עומדת על המשמר השמרני מבחינה מרכזית אחת – גם אם אבא הופך למוירה, אמא חיה עם בן זוג אחר שכבר מתנוון מדמנציה, ושלושת האחים כבר מבוגרים ובכלל עסוקים להפליא וכל הזמן במיניות שלהם, הם עדיין אבא-אמא-ילדים. מתברר שמשפחה לא בוחרים, גם בתקופה שבה מגדר דווקא כן.