אז כמה ״בית הקלפים״ באמת פופולארית?

השבוע פרסמה נטפליקס, המשדרת את התכנית למנוייה באמצעות שירות הסטרימינג שלה, כי 2% מהמנויים צפו בכל פרקי העונה השנייה במהלך סוף שבוע אחד. על פי הערכות, מדובר בכ- 634,000 צופים בארצות הברית בלבד, שצרכו 13 שעות פרנק אנדרווד בתוך פחות משלושה ימים. למעלה משני מיליון צופים נוספים דגמו לפחות פרק אחד במהלך אותה תקופה, ביחד עם כ-600,000 מנויי נטפליקס באירופה. מבחינה מספרית, מדובר בנתונים יפים, אבל בוא נעמיד דברים בפרופורציות: ״בית הקלפים״ אינה להיט, לפחות במובן המסורתי של המילה.

בואו נאמין לרגע לנטפליקס. רייטינג לא אמור לעניין אותה — מנוייה משלמים את הסכום המגוחך של שמונה דולרים בחודש, וכל עוד הם עושים זאת, זה לא ממש משנה אם הם גומעים את ״בית הקלפים״ במכה או נרקבים מול שידורים חוזרים של ״דוסון קריק״. לכאורה. בפועל, נטפליקס עוקבת אחרי כל צעד, שעל והקלקה של המנויים שלה. הנתונים האלו נאספים ונשמרים לטובת אלגוריתם ההעדפות המשוכלל שלה, שניחן בפילוח ז׳אנרי מפורט ויודע להציע לכל מנוי תכנים לפי העדפותיו. אבל נטפליקס נכנסה למשחק התוכן המקורי לא רק במטרה להיטיב עם המנויים שלה, אלא גם בשביל למשוך מנויים חדשים. זו גם אחת הסיבות שהיא לא מפרסמת את נתוני הרייטינג שלה: הם חושפים תמונה הרבה פחות אופטימית מזו שמצייר החיבוק התקשורתי.

״בית הקלפים״ עצמה תורמת, כמובן, למאמץ הנטפליקסאי לשימור אותה תדמית. היא עושה את זה באמצעות מהלכים עלילתיים קיצוניים, כאלו שמתדלקים ציוצי טוויטר מעורפלים על כמה ש״לא תאמינו מה קרה ב״בית הקלפים״. כל שיחה עליה מאופיינת בזהירות מופרזת, כשכל צד מוודא איפה בדיוק נמצא הצד השני. אם לא ראיתם, אתם לא חלק. וזה לא שהודרתם על סעיף חוסר מגניבות, הודרתם כי ״לא רוצים להרוס״. הספוילרים ל״בית הקלפים״ משחקים תפקיד משמעותי יותר בשיח שסביב הסדרה מאשר בסדרה עצמה. זה עוזר לייצר ביקוש, אבל אם להודות על האמת, על כל אירוע מפתיע שמעלה את מפלס השוק, יש לפחות שני פרקים שיכולים אמנם להיות מבריקים, אבל לא כאלו שיישלחו אותנו לקבוצת וואטסאפ בבירורים על מי ראה כבר.

טיזר השבוע

במציאות הכלכלית העולמית, אף אחד לא יכול לפרוש בשקט. גם לא סטיבן סודרברג, שאחת לכמה זמן מודיע על פרישה ואז ממשיך לעבוד. את הקולנוע הוא זנח, כפי הנראה, לטובת הטלוויזיה, והוא הולך לביים את עשרת פרקי העונה הראשונה של The Knick בכיכובו של קלייב אוון. ״הניק״ היא דרמה תקופתית על בית חולים ניו יורקי בראשית המאה הקודמת, שתעקוב אחר הצוות הרפואי המתמודד עם אחוזי תמותה גבוהים בתקופה שלפני האנטיביוטיקה. הטיזר הזה מזכיר דווקא את “דקסטר” פוגש את ״עמוק באדמה״, אבל כנראה שמייקל סי. הול לא היה פנוי.

בחדשות הטובות

״משפחת סימפסון״ תשדר פרק שכולו מלגו. אחרי ההצלחה של ״סרט לגו״ ובמקביל להוצאה מיוחדת של סט הסימפסונים, מגיע גם תורה של המשפחה מספרינגפילד לעבור הרפתקאה מפלסטיק. זה יקרה במאי הקרוב, אז יתעורר הומר לעולם בו ספרינגפילד עשויה לגו, והוא ינסה למצוא את דרכו הביתה.

בחדשות הרעות

באמת שחיפשנו, אבל לא מצאנו חדשות גרועות יותר משובה של ״גיבורים״. היא לא עניינה אף אחד בסיבוב הראשון שלה, אז למה להמשיך לנסות?