גם השבוע צפיתי בשלל פרקי "בוורלי הילס" ב-CBS דרמה (34 ב-yes), הערוץ שמשדר סדרות עבר של הוט 3 כמו "סנטינל" או "ג'אג" שמזכירות לנו כמה טלוויזיה קשה הייתה בניינטיז ואיך בזכות זה קראנו ספרים והיום כבר לא. מצער, אבל לא כמו חייה הקשוחים של קלי טיילור. השבוע קלי זכתה סוף סוף לפרק בכיכובה שהבהיר לנו שהיא לא רק הנערה השטחית בעלת השיער האפרוחי שמצליחה לעלות על כל מוקש אופנתי, אלא שיש לה גם בעיות בחיים. כלומר, אמא ג'קי, הנרקומנית/אלכוהליסטית המגניבה אך לא מספיק מגניבה על מנת להיפטר מתספורת הגילה קצב שלה. מדובר בפרק אהוב במיוחד כי מופיע בו המשפט "אני לא צריכה חברה הכי טובה, אני צריכה אמא!" שביסס את עליונותה של מאמא וולש על כל האמהות כולן, ועל הדרך גם עיגן אפיון סטריאוטיפי של דור שלם של אימהות עשירות שמסרבות להזדקן, כמו "סטיפלר'ז מאם" ב"אמריקן פאי" ואיימי פוהלר ב"מין גירלז".

ג'קי, כזכור, עוברת הדרדרות מהירה שאפשר למצוא רק באופרות סבון, כלומר מהסוג שבו את מנסה לראשונה את הסם "מריחואנה" וכ-48 שעות לאחר מכן את כבר מלפפת חגורה סביב זרועך בזמן שהומלס נועץ בך מחט משומשת. וכך, שעות ספורות לאחר ששברה את הגמילה מאלכוהול, אמא של קלי כבר מריצה שורות בשירותי בית הספר ועושה לה בושות בתצוגת האופנה של האמהות והבנות. שבה, יש לציין, כולן לבשו שמלות שנראו כאילו נלקחו מפוסטים היתוליים בבאזפיד שכותרתם היא "הזמנו מלא דברים מאלי אקספרס ותראו מה הגיע".

עוד ב-mako תרבות: 

אבל הסדרה הזאת גאונית, כי רגע אחרי שג'קי מקבלת את הספוט לייט הנרקוטי שלה, גם סינדי וולש המושלמת עוברת קרייסס. אולי בגלל השיקול התסריטאי הפגום "בואו ניתן עלילות גם למבוגרים", ואולי בגלל שבאותו שלב עדיין לא התבססה ההעדפה העלילתית המובהקת של ילדי ווסט בוורלי והיוצרים פשוט ירו לכל הכיוונים. מאמא וולש פוגשת במקרה את אהובה מהאוניברסיטה, גלן הצלם, שאותו עזבה בשביל ג'ים. אלוהים אדירים סינדי מי עוזבת צלם בשביל רואה חשבון? מה את, גלית גוטמן? סינדי כמעט ובורחת עם גלן אבל בסוף מתעשתת ומחליטה לא לפרק את המשפחה. חבל, היה יכול להיות פרק חמוד שלה ושל ג'קי בריהאב.

עד כה, העונה הראשונה של "בוורלי" מתאפיינת בסוגיות מורכבות הנוגעות לגזע, אפליה מתקנת (סטיב נגד), שיטות חינוך והעתקה במבחנים. עם כולן התמודד ברנדון. ברנדה, לעומת זאת, מתמודדת עם סוגיות כמו חימצון שיער שכשל וקראש על דילן. ברנדון מעורב ופעיל בלימודים, ברנדה פעילה בקניון. ברנדון רציונלי ואטום, ברנדה אינטואיטיבית ונשית, וככל הנראה פותחת כל בוקר עם ההורוסקופ של ישראל היום וטרוניה על מזלות אש. והרי מדובר בשוביניזם ברמתו הנמוכה ביותר, מדוע הדילמות האתיות של ברנדה כל כך שטחיות? למה ברנדה לא משקיעה בלימודים כמו ברנדון? האם היא בכיתת מב"ר? מדוע היא לא נמצאת בשיעוריו התובעניים של מיסטר דנזל, המורה הקשיש והקשוח שמתלבש מוזר ובסוף מתברר שהוא מלמד את התלמידים לחשוב באמת, ושבגדיו הם המזכרת האחרונה מאשתו האהובה והמתה? בא לי לצעוק על ברנדון – מספיק! ההשקעה הזאת לא תשתלם, זה לא שתלך להארווארד בסוף, גם ככה כולכם תיפגשו באותו קולג' בעונה ארבע.

תיקון חלקי מגיע עם פרק האונס המושלם שאתם בטח זוכרים כפרק שבו ברנדון חובש כובע ברט הפוך, בו ברנדה מתחילה להתנדב בקו סיוע לבני נוער במצוקה ובזכות רגישותה ומחויבותה היא מצליחה לעצור שני אנסים. ההסללה הושלמה – ברנדה מוכשרת מספיק על מנת להיות עובדת סוציאלית אבל זה בסדר, ברנדון כולה יהיה עיתונאי, הם ירוויחו דומה.