"אם ביקשתי לעצב את האדם הטבעי, לא התכוונתי להפכו לפרא ולשולחו חזרה ליער. נסתפק בכך שלא ייתן לעצמו להיסחף בידי יצרי בני האדם ודעותיהם הקדומות. שלמרות היותו אחוז במערבולת החיים החברתיים יראה במו עיניו, ירגיש בליבו שלו, ושום סמכות לא תשלוט בו פרט לסמכות שכלו" (ז'אן ז'אק רוסו) 

הרגע הראשון שבו שי חי תפס אותי היה בוויכוח הפוליטי הראשון שלו עם דיירי הבית בשכשוכית, כאשר הסביר לעמרי ולדודו על תפיסתו את הצד השני במאבק הפוליטי שבו אנו חיים במדינה. "אותי לא לימדו בחיים לשנוא", אמר עמרי. "כן", ענה שי חי, "מלמדים אותך, רק בטוויסט טיפה יותר מתורבת. אני אראה לילד שלי שלא כל מה שהוא רואה זאת המציאות, (מה שהוא רואה) זאת המציאות שקבעו לו". המשפט הזה שבה את ליבי; ברגע הזה הבנתי שיש בבית "האח הגדול" דייר אחר, שונה שמבין מעבר לדברים, שרואה וחושב מחוץ לקופסה, שדואג להגיד לנו איך לחשוב ובמה להאמין והוא עושה את זה בדרך מתורבתת ונעימה שאותה אנחנו לא מרגישים. הוא שולט בנו במחשבות שלנו בצורה כל כך מתוחכמת, שאנחנו חושבים שאלו הם מחשבותינו. זו תמצית הוויכוח שהתנהל בשכשוכית, וזו תמצית המציאות בעולם בו אנחנו חיים: יחסי השליטה השקטים והמתורבתים מסוכנים יותר מאלו הגלויים והחשופים.

אבל הדרך של שי חי ללב שלי, ולליבם של הרבה צופים אחרים, עברה תהפוכות ומשוכות רבות. הראשונה שבהן הייתה כאשר ביקש להפוך את הקללה של קוקו – ההעמדה הפומבית להדחה - לברכה שלו: "תני לי את זה, אני צריך את זה לזהות שלי, אני פאקינג הולך פה לאיבוד, הכאב שאני חווה פה זה פירוק של זהות". קוקו נתנה, ושי חי קיבל את הבמה להגיד לכל אחד מהדיירים בדיוק מה הוא חושב עליהם. לפי מישל פוקו, יחסי הכוח הם צורה של קשר שבו משפיעים בני האדם זה על זה. אלו יחסים אקטיביים במהותם, והשיח ביניהם יכול להיות בעת ובעונה אחת מכשיר ותוצאה של הכוח, אבל גם מכשול. הכוח שקיבל שי חי מקוקו היה בשבילו הקשר לדיירים. רוב הזמן הוא היה מבודד, אבל פעם אחת בשבוע הוא יכול היה להגיד את כל מה שעל ליבו.

כמה שבועות אחר כך, שי חי הכריז על משימה סודית וניסה לעבוד על עמרי. זה היה הקש האחרון מבחינת הדיירים. אחרי שהשקר התגלה, כל מי שעוד היה חבר שלו בבית התרחק ממנו, וכך הבידוד הושלם. לא נשאר לו כמעט אף חבר בבית.

קוקו ושי חי בחצר (צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת)
נתנה לו את הבמה. קוקו ושי חי | צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת

תניה אקס מכינה

ואז הגיעה תניה. הדבר הראשון שאמרה תניה לשי חי כשנכנסה לבית היה: "עשית פה חתיכת בלגן, ובאתי לנקות אחריך". היא רצתה לגרום לדיירים לראות את השי חי שלה. תניה היא הדאוס אקס מכינה, וכניסתה היוותה את אחד הרגעים המכוננים בעלילה. ואכן, לאט לאט החלה תקופת ירח הדבש בבית: שי חי החל להתחבר עם הדיירים, לשתף פעולה ולהיות יותר רגיש במה ואיך שהוא אומר (חוץ מהדברים שאמר על אור, כמובן). הוא אפילו נהיה חבר טוב של דודו ועמרי, ולרגע, רק לרגע, היה נדמה שכולם חברים וששום דבר רע כבר לא יכול לקרות.

אבל אז הגיעה המשימה של סין וטרפה את כל הקלפים: שי חי לא עזר בבניית החומה, אחר כך ניצח במשחקי הקיסר, וכבונוס יצא לנאום בפני קהל מעריציו מחוץ לבית. כל אלו יצרו מרמור גדול בקרב הדיירים (ובראשם עמרי). האידיליה נגמרה ושוב נוצר שבר גדול בבית, אבל הפעם תניה הייתה עם שי חי, ולאט לאט החל הבידוד החברתי של שניהם.

היחסים של שי חי ותניה עם שאר הדיירים השתנו, עברו תהפוכות, ולבסוף הגיעו לשפל חסר תקדים שנגמר בכך ששי חי בעט בצורה אלימה ומכוונת ביצירת האמנות של אור, ולאחר מכאן יצא מהבית עם תניה ואיציק. מבחינתו, הוא יצא בשיא - כך לפחות הוא נשמע כשישב על הבמה מול ארז טל וקורין גדעון והכריז שזה הגמר של "האח הגדול". הוא הלך עם האמת הפנימית שלו.

שי חי ותניה מסתכלים בתמונה (צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת)
באתי לנקות. שי חי ותניה | צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת

אבל האקט האלים זה שבר וניפץ את כל מי ששי חי היה בעיניי. עד אותו רגע – למרות שחלקתי על חלק ממעשיו – הוא נתפס בעיניי כאדם חכם שמבין את המציאות, שמוכן לספוג אש כי הוא אומר אמת, שלא מנסה למצוא חן, שמתפתח ומשתנה ומחפש את הזהות שלו כל הזמן. אבל בסוף שי חי קצת איבד את עצמו. הוא איבד את שי חי שאמר בתחילת העונה: "אני מאמין שהלב של הבן אדם הוא טוב". ואולי הוא בעצם חשף את שי חי האמיתי.

"רגש יחסי, מלאכותי, יציר חברתי, הגורם לכל יחיד להחשיב את עצמו יותר מאשר זולתו, היא המקור האמיתי לרגש הכבוד", כתב רוסו. שי חי חטא בחטא הגאווה ושילם על כך מחיר. במקום לצאת בעוד שלושה שבועות כמנצח הגדול של העונה, הוא ויתר על הכתר.