מאתגר, מכעיס, מעשיר: סוד קסמו של ליבוביץ
ההצלחה העצומה של הסדרה "ליבוביץ – אמונה אדמה אדם" אינה מובנת מאליה. אורי רוזנווקס, שיצר את הסדרה יחד עם רינת קליין, מספר בטור מיוחד על התגובות המפתיעות, על מרתוני הצפייה הליליים ועל הסיבות לכך שדווקא עכשיו כל כך חסר לנו אדם כמו ליבוביץ


לא מזמן נפלתי על זנב שיחה של קובי מידן עם הסופר דרור בורשטיין בשעת לילה מאוחרת בגל"צ. מה שהספקתי לשמוע היה את מידן אומר משהו בסגנון של: "כן, בתקופה האחרונה כל חסידי ליבוביץ יוצאים מהארון...". כמי שיצר את "ליבוביץ - אמונה אדמה אדם" יחד עם רינת קליין אני יכול להעיד שההגיג המהורהר של מידן מבטא את התחושה עמה אנו מסתובבים כבר מספר חודשים. מאז שנחשפה הסדרה, אין כמעט יום שבו מישהו לא ניגש אלי או כותב לי ומבקש לספר לי על הליבוביץ שלו; "זאת שיחת היום בבית הכנסת שלנו", "הייתי נוסע אליו ישר מבית הספר... בלי לקבוע מראש" , "הוא הרצה לנו במילואים" ועוד ועוד.
לעיתים נדמה לי שכל נער תיכון מבולבל וסקרן בישראל של שנות השבעים, השמונים ומחצית התשעים, מצא את הדרך להגיע לירושלים לאותו בניין דירות אפור ברחוב אוסישקין, לשיחה צפופה עם ליבוביץ על מצוקות הקיום או האמונה אשר הטרידו אותו. את השיחות הללו איש מאותם מאות או אלפי נערים ונערות לעולם לא ישכחו. מוסיקאי ידוע סיפר לי השבוע שיום אחד נסע לביתו ונתקל בליבוביץ על מפתן הדלת בדרכו החוצה לאוניברסיטה, "אבל קבענו להיפגש" אמר לו והפרופסור הזקן הסתובב באחת הוריד את המגבעת, פשט את המעיל וישב עם הבחור שלוש שעות.
בחודשים האחרונים "ליבוביץ - אמונה אדמה אדם" מוקרנת בהצלחה גדולה בסינמטקים ברחבי הארץ ומסתבר שקהל הצופים מעדיף לצרוך אותה במרתונים, שלוש שעות מרוכזות של כל פרקי הסדרה. בין הצופים נראים פרצופים צעירים לא מעטים, כאלה שכמעט ולא נולדו שהאיש עוד חולל כאן מהומות. בערב שבועות מאות אנשים צפו בה במסגרת התיקון הלילי שהתקיים בסינמטק ת"א, הפרק האחרון התחיל בסביבות ארבע לפנות בוקר(!) וגם הוא משך נוכחות מרשימה של קהל. גם בחלומותינו הורודים ביותר לא חשבנו שהסדרה תיצור כזה עניין ותהודה, שתצליח להחזיר את ליבוביץ למרכז השיח.

הדיון המחודש באיש, גם אם ניצת בזכות הסדרה, הוא ללא ספק גדול ממנה והשאלה המעניינת היא על איזה צורך עונה חזרתו של נביא הזעם? מדוע הוא מתקבל בכזה צמא ועניין? ליבוביץ הרי אף פעם לא נעלם, קיימים עשרות קטעים שלו ביוטיוב ובכל חנות ספרים סבירה נמצא מדף ספרים מלא וגדוש בכתביו. עדיין, מה שקורה בחודשים האחרונים, מעין מיני רנסנס הכולל בין השאר את האשרור המאוחר לקריאת רחוב על שמו בירושלים וחיקוי מאכזב בארץ נהדרת, דורש הסבר.
ראשית, כנראה שהזמן עושה את שלו. הפולמוס שקע וגם אנשים שתיעבו את האיש בחייו מוכנים לפתע להקשיב לו. פתאום נוצר רצון לעבור את משוכת הפרובוקציות ולנסות להבין מה הוא בעצם אמר, למה הוא התכוון גם בדבריו הקשים ביותר. גם היום יש מספיק אנשים שמתעצבנים מדבריו, אבל דומה שאפילו מתנגדיו מרגישים פתאום עד כמה הוא חסר. אולי כי בין כל כותבי הפייסבוק ומשחררי הספינים למיניהם, אין מישהו שמצליח באמת לעניין את הציבור או חלילה לאתגר אותו.
אולי כי אין היום בישראל אדם אחד שיוצא כמעט מדי ערב מביתו על מנת להרצות במקומות הנידחים ביותר בארץ, וזאת מבלי לבקש תמורה. אין אדם אחד שיכול לעורר עניין, לדבר ולרתק קהל חילוני ודתי כאחד על קשת כל כך רחבה של נושאים כמו מדע, דת, אמונה ופוליטיקה. את כל זאת עשה ליבוביץ ולמעשה דרש משומעיו להתאמץ, לבחון את עצמם ואת דעותיהם מול הדברים אותם הוא בחר להשמיע. בשיממון הפופוליסטי ובשיח המפוצל הקיים היום במקומותינו, גם מרבית האינטלקטואלים והדוברים מעדיפים לדבר מול קהל ביתי או קהל ששילם ממיטב כספו.

ליבוביץ מעולם לא חשש להיות לא פופולארי, להטיח אמיתות קשות או לחילופין לדבר עם קהל רחב ומגוון על הסוגיות המורכבות ביותר כמו מורה נבוכים או גנטיקה. לי נראה שדווקא הרטוריקה יורקת הברקים שלו, העידה בסופו של דבר על כבוד אמיתי שרכש כלפי שומעיו, הרבה יותר מאלו שבאים היום לפזר מסרים מחניפים של תקווה ויחד מזויפים. אם שואלים אותי מה הייתה בעצם תרומתו הגדולה של ישעיהו ליבוביץ, אומר בלי כל היסוס שהוא מילא באופן אמיתי וכן את תפקידו של איש רוח בחברה הישראלית. הוא העמיד את יכולתו הרטורית האדירה, השכלתו הענפה ודעותיו לרשות הכלל. בגלל זה הוא כה חסר היום, בגלל זה כמעט עשרים שנה אחרי לכתו דבריו הם כמו מים חיים להלך במדבר, הם חוזרים להישמע ביתר שאת ונשתים בצמא גם על ידי מי שאינו מסכים עמו לחלוטין.
הסדרה "ליבוביץ – אמונה, אדמה, אדם" זמינה ב-VOD של HOT ומוקרנת גם בקולנועי לב ובסינמטקים. מועדי הקרנה:
