מלאך המוות

יום כיפור. יעל (שרון אינגריד שטרק) יוצאת מהמקלחת בחזיית תחרה ותחתונים בצבע תואם, וניגשת לענות לטלפון. יעל היא פסיכולוגית של שירות בתי הסוהר, ועל הקו המטופל החדש שלה - אב שרצח את שני ילדיו (אורי פפר). תוך כדי שיחה היא מבחינה בסכין קפיצית פתוחה, מחוברת לסט מפתחות. היא לוחצת אותה על שולחן המטבח, אך זו מסרבת להתקפל ובמקום משאירה אחריה שריטה מכוערת, נקודה מחוספסת אחת בבית המשפחה הבורגני והנקי. אם הסצנה הזו לא מספיקה לכם כדי להבין ש"מלאך של אמא", על אף שמה הקיטשי, מבקשת לקלוע להגדרה של "סדרת איכות", חכו לסצנת הסקס הבין-גזעית עתירת הגניחות.

המון דמויות יש ב"מלאך של אמא", לכל אחת מהן רקע מורכב מספיק בשביל לככב בסדרה משלה. יעל נשואה לאיתן (יחזקאל לזרוב), הלום קרב שכולו טסטוסטרון שמתנהג יותר כמו חיית טרף מאשר כמו בעל. בבית השכן מתגורר צעיר לוקה בשכלו (תום חגי) עם אמו המגוננת (לירית בלבן) ואביו הקשוח (דביר בנדק). בחלק אחר של אותה עיירה מתגוררים ניגיסט (תהילה ישעיהו) ובנה רפא (יוני מלס), אאוטסיידרים גם בקהילת יוצאי אתיופיה וגם בצד הלבן והשבע של העיר. יש גם חוקרת מז"פ טרודה בבעיות אישיות (ורד פלדמן), שוטר גס רוח (אייל רוזלס) ואחד חמי רודנר, שצפוי להצטרף בהמשך לחבילה. כל הסיפורים המשפחתיים משתלבים כאשר מתגלה גופת בנם של איתן ויעל. הסמליות, הדיאלוגים שדחוסים במשמעות על חשבון הריאליזם, האנדרטה לזכר חללי צה"ל המצולמת שוב ושוב, מעוררים חשד שמדובר במעין טווין פיקס בורגני, שפחות מתעניין בזהות הרוצח ויותר בצדדים האפלים של הנפש והחברה.

"מלאך" היא סדרה איטית מאוד למרות שהפרקים לא אורכים הרבה יותר מחצי שעה. הדמויות שלה שנונות אבל היא לא מצחיקה, אלא רצינית, קרה ואפילו אכזרית. הפוטנציאל הדרמטי שלה עצום אבל לפחות בשני פרקיה הראשונים היא לא יוצרת הרבה רגעים חזקים של מתח, בהלה וכאב - אולי כי אין בה רגעים נטולי מלנכוליה ואימה. גם אם לא הגעתם אליה מראש בידיעה שבבסיס הסדרה עומד רצח של ילד בן שבע, לא ייקח לכם הרבה זמן להבין שממש עוד שנייה יגיע מוות טרגי. המוות נוכח בה מהסצנה הראשונה, בה יעל נפגשת לראשונה עם אותו אב רוצח, וגם כשהיא כבר בבית, משתעשעת עם בנה הצעיר. אי אפשר להתעלם ממנו.

קצת טיפשי להתלונן על סדרת מתח שגוף השידור עצמו מגדיר כ"אפלה ומטרידה" שהיא כבדה מדי, אבל באותו התקציר הובטח גם שהיא תהיה "מחשמלת ומהפנטת", שני דברים שקשה לי לומר על שני הפרקים הראשונים בסדרה. רק לאחרונה "צל של אמת" עסקה ברצח של ילדה באופן ברוטלי וקשה, אבל היה בה מספיק חשמל כדי לצלוח את האפלה הבלתי נתפסת שלה. "מלאך" מנסה לא לדרוך על המוקשים ש"צל" מעכה תחת רגליה ולבחור בגישה עדינה ומאופקת יותר, אבל מתקשה לספק ערך מוסף אחר. היא לא מספיק רגישה, לא מספיק עמוקה או חכמה ולרגעים אפילו מרגישה מזויפת. המשחק המצוין לא תמיד מפצה על העובדה שעדיין אין בסדרה דמויות של ממש - כל האמהות רגישות, טובות לב ונואשות לסייע לילדיהם, כל האבות דוקרים מבחוץ ושבורים מבפנים. ובעצם יש דמות אחת שרק רציתי לראות עוד ועוד ממנה - גיל (אלונה צימברג), אחותו של הילד שנרצח. אולי זה קשור לכך שקרן וייסמן, יוצרת הסדרה, חוותה בעצמה אובדן של אחות בגיל צעיר.

על אף כל זאת, לא מדובר במקרה אבוד - בסדרה יש מספיק פוטנציאל כדי שארצה לצפות בפרק או שניים נוספים לפחות. יכול להיות שכל אלה הן בעיות זמניות שייפתרו בהמשך אחרי ששני הפרקים הראשונים חשפו את העולם בו הסדרה מתרחשת והעמידו במקום את כל החיילים. אם היא רוצה שנראה בה דרמת איכות כפי שהיא מנסה לשכנע שהיא, היא תצטרך ללמוד לאזן כראוי בין הדרמה של האובדן המשפחתי לבין תעלומת הרצח, ולהצליח לא רק לאזכר נושאים קשים בחברה הישראלית, אלא ממש להתמודד איתם.

"מלאך של אמא" משודרת בימי ראשון בשעה 22:00 ב-yes Drama וזמינה ב-yesVOD