"מעולם לא חיפשתי ללכת לריאליטי, זה היה הדבר הכי רחוק ממני. אבל המלהקים מצאו אותי ולמרות שהתלבטתי ארוכות, החלטתי בסוף ללכת על זה. "עוד לפני שהגיעו אלי מהתכנית כבר התחלתי לבדוק את הגבולות של העולם שבחוץ. שאלתי את עצמי שאלות, ניסית להבין מי אני ואיך לבנות את חיי מחדש, כך שכשהגיעה ההזדמנות פשוט קפצתי למים. רציתי לראות כמה רחוק אצליח ללכת במסע הזה".
כך, ברגע אחד של אומץ, נולדה אחת מדמויות הריאליטי המסקרנות ביותר שעברו על המסך שלנו בשנים האחרונות. אסתי בן ארי (40), אישה חרדית, גרושה ואמא לחמישה ילדים, מככבת בימים אלה ב"גולשי ספות", פרויקט הדוקו ריאליטי המרתק של הוט (שיגיע לסיומו הערב, חמישי, ב-20:15 בערוץ HOT3)
במסגרת התכנית נשלחו שבעה ישראלים לטייל בערים שונות ברחבי העולם, כשבכל לילה הם ישנים בחינם על ספות של זרים. אסתי, שנשלחה למדריד, יצאה אל המסע עם פאה, חצאית ארוכה וגינונים מסורתיים וחזרה עם ג'ינס, טי שירט, שיער טבעי ורצון להשתחרר מכבלי הדת. בראיון מיוחד ל-mako היא מספרת על השינוי שבער בה מבפנים ועל המהפך שעברו חייה כתוצאה ממנו.
בתכנית ראו שחששת מהחזרה הביתה, איך הגיבה הסביבה והמשפחה שלך לשינוי הזה?
"החלטתי להשאיר בספרד את כל הבגדים הישנים של החרדית שהייתי פעם, ולבוא כמו שאני, בלי כל המסכות, אבל זה לא היה פשוט. הילדים שלי קיבלו את זה בשמחה ובהבנה רבה, הילדה הגדולה ידעה מה אני עוברת, היא רצתה שנעזוב את בית שמש כבר לפני שיצאתי למסע. עברנו תקופה קשה מאד של השפלות ברחוב, תמיד היינו צריכים להוריד את הראש והילדים רצו כבר לצאת מהחיים האלה. עבורם השינוי היה מבורך. ההורים שלי כמובן שמחו וקיבלו את זה בצורה טובה, אבל אחותי לא הגיבה כל כך טוב כי גם היא חרדית והיה לה קשה עם זה. לצערי מאז הקשר איתה די התרופף, זה כואב לי".
נשארת לחיות בבית שמש?
"עזבתי בערך חצי שנה אחרי סיום הצילומים. ההתמודדות לא הייתה קלה, השתדלתי להיות חזקה מול הילדים, אבל היו לי רגעי שבירה. כלפי חוץ הייתי צריכה לשמור על מראה החרדית, אבל בבית הייתי לובשת ג'ינס וחולצה קצרה. לאט לאט ניסיתי להוריד את אורך הגרביים ולקצר את החצאית וקיבלתי על זה תגובות קשות ברחוב. אבל הקש ששבר אותי היה כשהורדתי את כיסוי הראש, ובגן של הילדה ביקשו שאוציא אותה ושנעבור למסגרת אחרת. זה היה בדיוק לפני שהתוכנית עלתה לאוויר, והבנתי שאני מוכרחה לצאת משם. עברנו למרכז וכיום אנחנו חיים פה".
זה לא נראה לך קצת תמוה שעברת תהליך כל כך אינטנסיבי בשבוע אחד?
"כשנכנסתי לתוכנית כבר הייתי בתהליך של יציאה מהחרדיות שלי. עוד בשלב האודישנים הייתי מאוד מבולבלת, הבנתי שאני בפרשת דרכים. כשהגעתי למסע כבר הייתי מוכנה לשינוי, התהליך כבר בער בי מבפנים, פשוט לא ידעתי איך להוציא אותו החוצה. המסע הזה היה הדרך שלי להתמודד עם השינוי שרציתי לעבור גם ככה. אומץ תמיד היה לי, פשוט הרדמתי אותו".
איזה תגובות קיבלת בעקבות התוכנית?
"לא ממש ראיתי את התוכנית, רק פה ושם, אבל רוב התגובות שאני מקבלת מאז שעלתה ממש מחממות את הלב. כל הזמן עוצרים אותי אנשים, מבוגרים, צעירים חילוניים ודתיים, ואומרים לי שהם מאוד התחברו אלי ומעריכים את האומץ שלי ושאני מעוררת השראה. זה כל כך כיף לקבל את הפידבקים הללו, בייחוד אחרי תקופה כל כך ארוכה שבה הסתגרתי מהעולם. זה מרגש להרגיש שוב שאני לא שקופה, שיש לי השפעה על העולם הזה".
למי מהמארחים שלך הכי התחברת?
"כולם היו מקסימים והיו לי המון שיחות נפש עם כולם, אני אדם מאוד זורם, כך שברגע שהשתחררתי היה לי ממש כיף עם כל אחד מהם. אבל אני חושבת שדארן (הדראג קווין, "סנדרה לאב", ד.נ) היה משהו אחר. הוא ממש הצחיק אותי ומאוד אהבתי אותו, בכלל היה לי ממש כיף איתו ועם כל הדראג קווינס שם, הם אנשים מיוחדים".
את עדיין בקשר עם מישהו מהמארחים?
"אני בקשר עם אליסיה ועם המארח האחרון, אנחנו מדברים בפייסבוק, אבל לא הרבה מעבר לזה. למרות שאני בטוחה שארצה לעשות שוב טיול בספרד ואולי אפגוש אותם שוב".
באחת התוכניות התקרבת מאד לבחורה הונגריה, קשר עם נשים זה משהו שאת רוצה לבחון?
"אני לא ממש יודעת איך לענות על זה. הבת שלי לקחה את זה קשה ולא כל כך רציתי שהקטע ישודר. לי אישית לא איכפת, אבל הילדים שלי לא יקבלו את זה בקלות וזה הגבול שלי כרגע. אני משקיעה בעצמי, בילדים שלי ובלבנות את עצמי מחדש".
אז אין לך זוגיות כרגע?
"לא, אני לבד כרגע ולא בעניין של למצוא בן זוג, אין לי ראש לזה. הבית שלי עדיין על כרעי תרנגולת. אני רוצה להגיע לזוגיות כשאהיה חזקה מספיק: לא רוצה להגיע מעמדת נחיתות, לא רוצה להרגיש שאני חייבת למישהו משהו. אחרי הגירושים התחלתי להיפגש עם מישהו, אבל מצאתי את עצמי שוב במערכת יחסים שמקטינה אותי, אז זה לא המשיך. אני מרגישה שאני רוצה להגיע לזוגיות ממקום שבו אני שלמה וחזקה ואני עדיין לא שם, אני כל כולי עם הילדים והבית שלי".
מה יחסך לדת היום?
"גדלתי בבית חילוני ובגיל 24 התחלתי תהליך של חזרה בתשובה, הייתי צריכה לעשות את כל הסיבוב הזה כדי להגיע למקום טוב עם הדת. היו הרבה דברים שגמרו לי לאבד רצון להמשיך לחיות כאישה חרדית, אך אני עדיין אישה מאד מאמינה, שומרת שבת וכשרות וזה מאוד חשוב לי. היום אני מאמינה בדת מתוך מקום שלו ואמיתי ולא מתוך הכרח".
מה את מאחלת לעצמך במבט לעתיד?
"הדבר שהכי הייתי רוצה כרגע זה למצוא עבודה ולהיות עצמאית, כך שלא אצטרך יותר להיות תלויה באף אחד, שהאושר שלי יהיה תלוי רק בי ולא בשום מקור חיצוני".