סוחטים את הסחוטים: די למשדרי ההתרמה

מדי פעם בפעם מנסים האנשים החזקים במשק להשקיט את מצפונם על ידי העברת רגשות האשם שלהם – אלינו, האנשים הקטנים מול המסך. הם מגייסים את מיטב האמנים והסלבריטאים שמגיעים להופיע בתוספת פרצוף מכמיר לב, כשהם מבקשים מאיתנו לפתוח את הארנק ואת הלב עבור מעוטי היכולת והחלקים החלשים בחברה. פתאום חמשת השקלים שכבר הסכמנו להעביר בסופר, או התרומה שביצענו בראש השנה (ובטח שוב בפסח), נראים מועטים מדי. מי יכול לעמוד בפני כל האנשים המפורסמים והילדים הבאמת מסכנים הללו?

הייתי רוצה להאמין שהכסף הגדול שמגויס במשדרים האלה באמת מצליח לתקן אותנו כחברה, אבל האמת היא שכל כולו נועד להשקיט גם את המצפון הדואב שלנו. לגרום לנו לחשוב שעשינו משהו, כמעט כמו לייק לפוסט מחאתי בפייסבוק. זה לא באמת דורש מאיתנו לקום ולעשות מעשה. הכל מתחיל ומסתכם בסמס קטן שאחריו חוזרת האדישות, הפאסיביות ושימור המצב הקיים.

הרי רוב רובם של אזרחי מדינת ישראל הם בני מעמד הביניים, אותו מעמד שיצא לרחובות בקיץ 2011 כדי למחות על איכות חייו. אותו מעמד שסוחב על גבו את נטל המיסים. האם לא ראוי שמתוך הסכום האדיר הזה, חלק קטן לפחות ילך לנזקקים? למה מי שגם כך נאבקים לשלם את החשבונות בכל חודש, נדרשים להכניס שוב את היד לכיס כדי לסייע לקשישים, החולים וניצולי השואה? אין כאן ערבות הדדית ולא עזרה לחלש, להיפך. אלו החלשים שעוזרים לחלשים, בזמן שהחזקים באמת רק ממשיכים להתעשר.

לא תודה, תרמתי כבר בתלוש המשכורת

ערבי ההתרמה הנוצצים מסתירים מאחוריהם 364 ערבים אחרים בשנה שבהם שולט כאן הקפיטליזם החזירי. זהו פלסטר זעיר לבעיה אמיתית ועמוקה שלא תוכל להיפטר עם עוד נתח מהמשכורת הנשחקת שלנו. מדינה שהרווחה היא ערך עליו בעיניה מוזמנת להחליט על סדר יום חדש שיציב את החברה במרכז. פחות טילים - יותר ארוחות חמות, פחות תספורות – יותר מוסדות לילדים בסיכון. המדינה ממשיכה להתעלם מהקופה המלאה ועוצמת עיניים כשהעמותות מגיעות לעשות את העבודה שלה.

תרומה אמיתית לקהילה באה מאקטיביזם. התנדבות בהוסטלים, חלוקת משלוחי מנות בבתי חולים או עזרה באריזת מצרכים לעמותות, יעילות עשרות מונים מכל תרומה פאסיבית מול משדר טלוויזיה. כך לפחות תדעו שהתרומה מגיעה ישירות אל הנזקק, בלי מתווכים ובירוקרטיה שיגזרו עליו קופון. בסופו של דבר, כל עוד תעשיית התרומות ממשיכה להתקיים ואזרחים חלשים ממשיכים לממן אזרחים חלשים יותר, שום דבר אמיתי לא עומד להשתנות כאן.