אתה פלא
ההדחה המדומה גילתה לדודו את כוחו הרב בחוץ, אבל גם את האופן שבו הוא נתפס בתוך הבית כאדם חלש ותלותי. השינוי שהתחולל בו, והוביל להתפרצות של רגשות כנים מול עמרי, גילתה לדודו עד כמה הוא מיוחד - ואיך החיבור עם שי חי הופך אותו לכוח משמעותי בבית

"אדם זה הוא אני... מעז אני להאמין שאינני דומה לשום בריה אחרת עלי אדמות... אני שונה מהם. טוב עשה הטבע שניפץ את התבנית שעוצבתי בה" (ז'אן ז'ק רוסו)
ליונל טרילינג הגדיר כנות כ"מצב או איכות המציין בעיקר את התואם שבין הרגשות הממשיים ואלה המוצהרים על ידינו", כלומר, אחד ממאפייניה הכלליים והבסיסיים של הכנות הוא "מידת התיאום בין העקרונות המוצהרים של החברה ודרכי התנהגותה בפועל". נהוג לייחס את המושג "כנות" לאני הבודד הפועל במישור החברתי-ציבורי, וכך אפשר להחיל על מושג זה ערכים של אמת ושקר. אפשר לבחון את הכנות וההגינות באופן אובייקטיבי וגלוי על ידי בדיקת התנהגותו של אדם מסוים על רקע הצהרותיו השונות. אחד בפה אחד בלב.

ביום שבת לפני כשבוע יצאו דודו ושי חי מהבית במסגרת הדחה מדומה. הם ישבו מול ארז וקורין, ובעיקר מול הקהל הרב שהריע והראה להם כמה אוהבים אותם בחוץ. המהלך הזה של ההפקה, במכוון או שלא, הוסיף בעיקר לדודו, והראה לו את כוחו הרב בחוץ. כאשר חזר לבית האח, דודו היה דודו אחר - עם ביטחון עצמי, עם חוט שדרה איתן, מישהו שיודע מי הוא ומה הוא רוצה ולא מפחד להגיד את זה ולהתמודד עם ההשלכות. בזמן שהייתם בחדר המתים, שי חי ודודו צפו בדיירים וגילו מה הם באמת חושבים עליהם, וכל פעם שנכנס מישהו לחדר המתים - מעמרי ועד ארבל ורינת – השלושה התעמתו.
דודו, בהסתכלותו על הדיירים, בחן אותם ואת היחס שלהם לעצמם, לאחרים ואליו, אל מול כל מה שהצהירו בפניו עד כה. הוא גילה שעמרי חושב שהוא מתנהג כמו חברה שלו, שארבל חושבת שהוא תלוי בעמרי, ועוד שלל אמיתות קשות לבליעה. כאשר עמרי נכנס לחדר המתים העמיד אותו דודו במקומו, הודה שהוא נפגע מהדברים וביקש הסברים. עמרי נאלם דום. כששמע את כל האמת בפרצוף, הצליח עמרי רק להתנצל, לומר לדודו שהוא צודק "במיליון אחוז", ולהרגיש רע עם עצמו.

רוסו מדבר על הרגע בו אדם נעשה מודע לשוני שלו מהזולת כרגע התעוררות התבונה. זה בדיוק מה שקרה לדודו, כשזכה לראות את הדברים כמו שהם, כשהבין את הפער בינו לבין שאר הדיירים, הוא הצליח לראשונה לעמוד איתן מול עמרי, ללא כל פחד ממה יקרה ומה יהיה. הוא נעשה מודע לכך שהוא שונה, וראה לראשונה את השוני כדבר חיובי, כדבר שהופך אותו למיוחד. אם עד לפני שבועיים דודו כל הזמן התקפל, ניסה לשמור על שלום בית והתרחק מעימותים, עכשיו הוא מבין שהוא יכול רק להרוויח מחשיפה של העצמי האמיתי שלו. כאשר הוא מתעמת ומבטא את עצמו בצורה אותנטית, הוא יותר שלם, יותר בטוח ויותר אמיתי. הכנות הזו שיוצאת מדודו ומעמידה דיירים במקומם, מתחברת לזו ששי חי מציג מרגע כניסתו לבית, וביחד הם כוח.