בשנות ה-70, בזמן שבטלוויזיה היה ערוץ אחד ומעבר לגבול היה אויב מוחלט, כל יום שישי אחר הצהריים זכו הישראלים להצצה למה שמתרחש בעבר השני. עבור חלקם זו הייתה הצצה לחיים ולתרבות שעזבו, לאחרים זו הייתה חשיפה ראשונה למה שנראה רחוק וזר כל כך. "הסרט הערבי של שישי אחר הצהריים" הפך עם השנים למוסד תרבותי מרכזי עבור מרבית הישראלים, שגמעו בשקיקה את המלודרמות המצריות, עם סיפורי האהבה והבגידה, השירים, הצחוק והדמע.

כעת, שנים אחרי שנדחק הרחק ממרכז הבמה, זוכה מוסד הסרט הערבי לרטרוספקטיבה מחודשת, בסרטם התיעודי החדש של אייל שגיא ביזאוי ושרה צפרוני - "סרט ערבית". צפרוני, עורכת תיעודית מובילה, חברה לביזאוי, מומחה לתרבות מצרית ובעל טור שעוסק בתרבות ערבית עכשווית ב"הארץ", כדי לבחון מחדש את התהליך המיוחד שהוביל להתחלת השידורים הללו, את ההשפעה שלהם על התרבות בישראל ואת הדחיקה המאוחרת שלהם הרחק מהמשבצת המרכזית של שישי אחר הצהריים אל תהומות ערוץ 33.

"סרט ערבית", שזכה בקטגוריית התרבות והאמנות בפסטיבל דוקאביב השנה, מציג מגוון אנשים שהושפעו מהסרטים הערביים של אז, החל מאיש רשות השידור שהיה אחראי על השגת הסרטים דרך מזרח ירושלים, דרך משפחתו של ביזאווי שצפתה בהם באדיקות וכלה ביאיר גרבוז, שמכנה אותם כאן "מזון לעניים, תפוחי האדמה של הקולנוע", ומספק הקשר מעניין לאמירה הידועה לשמצה שלו על "מנשקי הקמעות".

אין תמונה

"סרט ערבית" ישודר ביום שישי ה-26.6 ב-16:00 בערוץ 8. שידור נוסף במוצ"ש ב-22:00