פירמידה של דוש: דנית חייבת לשחרר, טל חייבת לזכות

זהו, מיקי הודח. עכשיו אין מי שישרך רגליו בעצב ברחבי הבית, יעיר את הדיירים בעזרת נחירותיו העגמומיות ויחנוק אותם בעזרת מאפה. אם מיקי היה יותר מדכא, הוא כבר היה הפרסומת לנגב ירוחם. ומסכן, בסך הכל טיפוס חמוד אבל כולם סינג'רו אותו לבשל ורק קיטרו על האוכל שלו, ידידתו היחידה בבית הייתה לינור וצי בגדי הים המוגזמים שלה, ולמרות שהוא כל הזמן דמיין פרמידה של אור, אנחנו ראינו רק ענן מרירות קטן שמרחף מעליו. נקווה שלפחות עסקיו הרוחניים יפרחו מעתה. אחרי הכל, הוא חזה שהוא בגמר ושלמבצע יקראו "מצב שלום", מישהו חייב ללכת אליו לתקשור ולעשות בדיוק ההיפך ממה שהוא אומר.

ובינתיים בבית, מרטין רוצה שאליאב יעשה לה קעקוע של מפת ארץ ישראל, אז הוא מציע לקעקע לה "עמלק" בפונט תנ"כי פלוס גולגולת פלוס נחש מחזיק חמסה ותלוי ממגן דוד, אבל על הקרסול כי זה הכי עדין לאישה.  מרטין מהססת, מסתבר שהיא מפחדת מגילויי הגזענות שבהם היא נתקלת בפריז. וזה מחריד, כמובן, אבל אל תתפלאו אם תיתקלו בגזענים הללו ברובע המארה והם יסבירו לכם שאין להם בכלל בעיה עם יהודים, רק עם מרטין.

אמרו

"איתן אורבך לא היה בבריכה כמו שהיא היתה" (עינב, כפי הנראה הצופה היחידה של "הדור הבא")

"את מבינה שיש פה שתי קבוצות?" (אחי, קולט לאט. בקרוב הוא גם יגלה שטל טבעונית)

"יותר מ-80% מהמדינה אוהבים אותי" (עינב למרטין, שמחליטה בסוף לא לעלות לארץ)

"אני בן אדם רגיש, אני בן אדם נפגע" (עינב, בולדוזר רגשי)

"שששש. עכשיו ששששש" (אליאב לדנית. תמיד ג'נטלמן)

"אין לי את המנטליות של הישראלים" (מרטין. צר לנו לאכזב אותך, אבל אם היית יותר ישראלית היית כבר קלאב הכל כלול בטורקיה)

"כמה ירדתי במשקל?" (מיקי. נראה כאילו השיל מעליו את דודי לוי)