זה לא רומן

זהו, קארין עזבה את הבית, הלכה לעולם שכולו קמפיינים להחלקות שיער ומועצת הפירות. מה שבטוח זה שלאלדד זה יעשה רק טוב, אולי אפילו נקבל בחזרה את אלדד הכועס, המתנחל המעצבן והדליק, במקום את הזומבי המאוהב ומזוגג האישונים העסוק כל היום בסחיטת מיץ קינואה ומלמול מנטרות שקריות כמו "חמוציות זה דווקא משביע". תאכל משהו אלדד, ההמוגלובין שלך ירד לשש ואין יותר אף אחד שיבהה בשניצל שלך בשיפוטיות. כלומר, חוץ מטל והחולצה של דורון. אז ביוש קארין ותודה שהנשרת עלינו חודש, חכי לאלדד ואמן תזדקנו יחד בהתנחלות מעלה חלחולת.

כל כך הרבה דרמה, כל כך מעט עניין. מזל שהייתה באזור מקהלה יוונית של ניצבים, או כמו שאנחנו קוראים לזה - העתיד הטלוויזיוני של יאיר פיש - שתסכסך בין דורון ולינור למרות שהוא בכלל לא אמר עליה שהיא מגעילה, הוא אמר את זה על לקארין בעוד ריב אמוציונאלי על תמרי מג'הול. מה נעשה בלי קארין בבית? או יותר נכון, מה הדיירים יעשו עם שישה קילו שזיפים? למה היא הלכה ולא, נגיד, אנה? ואם אנה הייתה הולכת, היינו מבחינים בהבדל? אגב, מיקיאגי תיקשר וחזה שאנה תודח. מזל שלא בנינו עליו להימורי מונדיאל.

וזהו, בפרק הבא הם עומדים לשיר. מזל שלא אני אהיה פה.

"מי אמר למי -  'קארין היא טיפוס שאוהב להציק'". (המקהלה היוונית תוהה. ובכן, כולנו, בשלב זה או אחר של העונה)

"אני יוצאת טיפשה פה" (אנה. כן, פה)

"את יודעת איזה בוסות בצוואר אני אביא לך בים?" (צחי למרטין. והדרת פני זקן)

"מעכשיו בחיים של אחי יש שלב שנקרא אנה". (אחי. כנראה בשלב בחיים של אחי שמדברים בו בגוף שלישי)

"בקיצור, הפרה נשארת עד הסוף" (מיקי על טל. לא, את)

"אם היא ממש אוהבת אותך היא תחכה לך" (מרטין על קארין. והסאבטקסט - היא לא אוהבת אותך בכלל ולא תחכה לך)

"תורידי את הפן הזה דחוף" (אליאב לדנית. שמישהו יספר לו שהוא פספס את מצעד הגאווה).

"הרגשתי כמו בשבעה, כאילו באים לנחם" (אנה, לוקחת את המועמדות להדחה בפרופורציה)

"אלי אלי, שלא ייגמר לעולם" (אנה ודנית שרות. פרופורציות 2)