לפעמים חלומות מתחרבשים

כמה שיחות מדכאות אדם יכול לספוג בפרק אחד? שי שון על אבא שלה, תאיר ראדה ועוני? צ'ק. אור על כל שלב בחייה שבו לא תמכו בה, כולל האסתמה והדוד המעשן? צ'ק. ברק על כשלונותיו בחיים והיעדרה הכללי של אמביציה, כשאור על תקן המורה מ"סיכון מחושב" שמלמדת אותו להאמין בעצמו? צ'ק. זה היה פרק מדכדך יותר משיחה ממוצעת עם האח החורג שבה הוא פורש בפניך את כישלונותיו באפליקציית ההיכרויות "האפן", שמלאה בבחורות שרוצות להכיר בחורים על בסיס מיקום גיאוגרפי ואז פוגשות אותו ומחליטות על רילוקיישן.

נאמר:

"לימדת אותי מה זה להיות טווס, אבל טווס אמיתי, בלי צבעים" (דודו. קוראים לזה טווסה)

"יש אנשים שלא נועדו להיות כוכבים" (ברק. ספרנו שישה כאלה בבית)

"את שלי, את שלי, את שלי" (דודו מלחיץ את קורין)

"הבחירה הכי נכונה שלכם, היא במקום ההוא" (דודו על קורין. לתשומת ליבך, אסי עזר)

"כמה אני ליהוק טוב מאחד עד עשר?" (דודו. הספירה המקובלת היא מאחת עד שי חי)

"טוב לך בתפקיד שלך?", "כמה ילדים יש לך?" "אתה נשוי או שהתגרשת?" (דודו, בתפקידו כמראיין)

"אזהרה: מכשפה נצפתה מעופפת על מטאטא באזור ירושלים" (שי חי, בצבא האמת)