פוט פורן

חצי עונה מאחורינו, זמן טוב לגיוס מילואים של נופר, ליהיא והבובות שלהן (של ליהיא עדיין מתולתלת). כדיירות מצטיינות, הן יודעות טוב מאוד שלאף אחד לא אכפת מהפרסומות המשעממות (בטח שלא לאח החורג, שאיבד אמון בפרסום מאז עגמת הנפש עם פרופסיה) ושיש להן בדיוק דקה לבחוש כמו שצריך ולשבש עניינים כבכירות טייסי אל על. וזה בדיוק מה שהן עושות, ניחוש: פחות מאהבת שני, יותר מהחשק העז לנעוץ סכין בליבה של אורנה ולסובב. וזה עובד, עם כל "שניקי" מתנגן של ליהיא מתכרכם לו פרצופה של אורנה, אביחי קורס לתוך עצמו ודן? הוא פרקטי, הוא כבר עבר לשבת ליד שני. אם לצטט את ראש הממשלה ואת בוראט – גרייט סקסס.

הראשונה להפיק לקחים, בטח לא תופתעו, היא אורנה. כי איש לא הולך שולל אחרי הזיופים בנסט, מדובר באסטרטגית על, שחקנית שחמט, סון דזה של הבית. היא יודעת שאם אוהבים את שני בחוץ אז חייבים לשנוא מישהו אחר כקונטרה, כלומר אותה. ולכן אין ברירה, היא חייבת לסלול בחזרה את דרכה לליבה של שני וכך גם לליבנו. איזה מזל שיש אלכוהול והן יכולות לערוך באטל ריקודים משונה על רקע "מסיבה בחיפה" (השיר שכולל את השורה היפה ביותר בעברית "חברות שלך שטן בגללן כל הסכסוך") שגורם לנו לתהות אם, בעצם, אורנה ושני הן לא אלו שצריכות להיות ביחד העונה (זה בסדר דן, אתה מביא אותן לשלישייה בדקה).

המסיבה מסתיימת בטיגון מלאווח המוני ובועידת שלום בחדר האח. אורנה ושני בפנים, הדיירים בטוחים שמתחולל טבח ושבקרוב אחת מהן תצא ובידה קרקפתה של השנייה, אבל הן בכלל שיכורות ואמוציונליות ורק רוצות להכיל, לסלוח, להחזיק אחת לשנייה את השיער כשהן מקיאות וכל הרגשות האלה שלא יחזיקו מעמד אפילו עד סוף ההנגאובר.

אמרו

"מה אני צריכה את זה, חסרים לי גברים בחוץ? בני 29? שווים שווים?" (אורנה, מניחה את היסודות לעונה נוספת של "אהבה עיוורת")

"שאני לא אגלה שיש עליי סרטון, שרצה עליי כתבה" (אורנה. תירגעי)

"אם עוד פעם תשים ידיים למישהי על הראש, תיזהר ממני" (אורנה עושה גלן קלוז)

"לתת את הלב אני כבר לא אוכל, אבל לפרגן אני יודעת" (שני. אמנות הפאסיב אגרסיב)

"קטע טלוויזיוני חסר תקדים" (שם סרקסטי. לא, כי אתה תרמת)

"השנייה סיימתי להתפלל" (מעיין, נוהגת להתפלל במאוזן, מתחת לאביחי)

"רגש זה הדבר הכי פתט בעולם" (אנדל. נשמה, מי פגע בך?)

"קשה לי" (דן. אהמ)

"אני כמו שחקן לא רלוונטי בקבוצה" (דן. מתבלבל בין רלוונטי לאהוד)