הרי אתה מקודש לי בתמונה זו

אז אלדד בגמר. האיש שיחסי האהבה-שנאה שפיתחתי אליו שניים רק לאלה שאני מכיר מהתבוננות במראה, עשה צעד משמעותי נוסף לעבר אחת הפעמים הראשונות בהיסטוריה שמתנחל מקבל סכום כסף עצום שלא מיועד בהכרח לסלילת כבישים. עברתי הרבה עם אלדד: בתחילת העונה נהניתי לאהוב אותו ואת אופיו שעשה עליי רושם בוגר ואפילו אצילי; הוא היה כל מה שהייתי זקוק לו כדי להוכיח לחבריי הסקפטיים שאני ליברל אמיתי, שיכול לחבב אדם על אף שדעותיו והשקפת עולמו רחוקות משלי. אך אז הוא חשף צד מתנשא, שחצני ומתלהם, זחוח ואף סדיסטי לעיתים, ופיתחתי אליו שנאה יוקדת, כזו ששמורה רק לגיבורי ריאליטי מיתולוגיים דוגמת שי רגב, שרה לוין ומוחמד דף.

עם זאת, הדברים התהפכו שוב עם המשבר הגדול הראשון בין דנית לאליאב, כשאלדד ניסה לעודד את דנית הפגועה ולקח אותה תחת חסותו ביחד עם טל. נכון, יש שיגידו שזה היה מהלך ציני שנבע משנאה לאליאב יותר מאשר חמלה לדנית, אבל משם הוא המשיך באותו קו, היה נעים ומבודח וגם כשהתחיל מדי פעם לעצבן שוב עם משפטים בסגנון "אני הולך בדרך האמת והצדק" - כמו בפרק של אתמול - זה באמת היה שולי. אפשר להגיד ששני דברים טובים כבר יצאו מהגעתו של אלדד לגמר: לא רק שעכשיו אני יכול להגיד "הביטו ווכחניי בית קפה מעצבנים שכמותכם, אני יכול לחבב אדם על אף שדעותיו רחוקות משלי!" כמו שתמיד רציתי, אלא שסופית גם לא אצטרך להתחבט בשאלה אם להשתמש במשחק המילים "אלדד גורש מהבית" במקרה של הדחה פוטנציאלית. סוף טוב הכל טוב.

לבסוף סאגת אליאב מגיעה לסיומה - לא לפני שגילינו שכמתנת פרידה הוא החליט לשחק עם דנית ונופר במין 'חפש את המטמון' מוזר, עם הטמנה של פתקים, שרשראות ותמונות בתיקי רחצה, מכנסיים ותוספות שיער (עשרות משפטי "אני לא אוהב אותך" לא העבירו לדנית את המסר, שרשרת בתיק רחצה דווקא כן). בינתיים הבית מתפנה למשימה בה על הדיירים לבחור את חמישיית הגמר שלהם דרך יצירה של קטע אמנותי כלשהו. טל מקבלת עליה לצלם את הדיירים כחיות כי היא טבעונית, אחי מקבל לכתוב שיר כי הוזכר פעם איפשהו שהוא מוזיקאי, ודנית מקבלת לביים קליפ בגלל מנטליות ה-MTV שלה - אך מכאן הדברים מקבלים תפנית אבסטרקטית לחלוטין כשמרטין מקבלת לכתוב סיפור, אלדד לעשות סרט, לינור לשחק בהצגה ונופר לביים פרומו לגמר. חסר היה רק שעינב תישאר בבית ותתבקש לחבר הייקו על החמישייה שלה והיינו מקבלים את אפיון הדמויות הכי אקראי מאז התסריט לפרק הפיילוט של הקומדי סטור.

אך לא רק לנו הצופים היו תגליות מרעישות - הדיירים גילו גם את הג'קסון פייב ואת מייקל ג'קסון בגילגולו השחור. חכו שהם יצאו מהבית ויגלו את נוער שוליים ואת מיקיאגי בגילגולו הרזה. הדיירים קופצים ורוקדים, מאושרים מההזדמנות להאשים את הבוגי לשם שינוי במקום את לינור, אך מה שהם לא זוכרים כנראה זה שלכל חמישיית ג'קסונים יש גם אב מכה שעומד בצד עם חגורה – או במקרה שלנו, הדחה כפולה ואחרונה בשבת. איזה כיף שאלדד חסין ממנה, אני מחבב אותו על אף שדעותיו רחוקות משלי. אני כזה ליברל. 

"הייתי צריך להיות עם אנה" – אליאב. רגע, מה?

"אני מקווה שההורים שלי מחבקים אותו" – דנית על אליאב. מחבקים אותו / יורקים עליו, אותו דבר

"ועכשיו בדרכך שלך תלך" – נופר בתור האח הגדול לאלדד בעקיצה הכי טוב של העונה

"הוא היה צמוד לתחת שלי" – דנית על אליאב. הפוך גוטה, הפוך

"זה המכנס של אליאב?"/ "לא, זה שלי"/ "וזה של אליאב?"/"זה גם שלי" – נופר ואחי, שמאכזב כהרגלו

"כנראה משהו שלח אותך לשם לפתוח את התיק הזה" – אחי לדנית על תיק הרחצה של אליאב. אובססיביות כפייתית?

"כל מה שוולגרי כזה אני לא אוהבת" – מרטין. מה, כמו "זה בגלל שאת לא מקבלת ***" נגיד?

"יש חיים בחוץ" – דנית. אל תגזימי