חוזרים להודו בזכות העוגיות (תמונת AVI: mako)
קארמה זה להעליב את הפרה וליפול בעוגיות | תמונת AVI: mako
חודש לגמר הגדול של מאסטר שף והלחץ (שבואו נודה בזה, היה שם מההתחלה), רק הולך ומחלחל כמו ציאניד אל תוך מוחם של המתמודדים. הסתכלו על הממצאים: מסרט מפזרת אבקת סוכר מעל עוגיות מלוחות, ריקי (!) לא מצליחה להכין עוגיות עבאדי (!), שלמה עובר רגרסיה למנות ניסיוניות וחסרות היגיון ואיתן, אולי הנחמד באדם, חוטף עצבים על הנדנודים שמגיעים מכיוון המרפסת.

הפרק של יום רביעי, שהגיע אחרי ההחלטה הדרמטית לשנות את חוקי המשחק, ריקד בהנאה על עצבי המתמודדים: שמונה מרכיבים בלבד שנבחרים בסבבים: או שתיפול על צלעות טלה ותפוחי אדמה, או שתיפול על קישוא וחמאת בוטנים – כמו בחיים? נגיד שכן.

המתח בשלב בחירת חומרי הגלם הפך את אשר לוי לגיבור הראשי בסרט הבורקס "סרנדה וחצי", כשסרנדה תמיד נמצאת כמה צעדים לפניו ולוקחת לו ברגע האחרון את האנטרקוט. "סרנדה! בהודו לא אוכלים פרות! למה? תקחי את העוף!", זעק לוי למצלמה את ה"מי מתעסק זה מיקו" החדש. ואז היא לקחה לו גם את החצילים. שמישהו יביא קערת ביצים. אה סליחה, אין. יש עוף.

עוד בערוץ התרבות:

גם אמן וגם אופה (תמונת AVI: mako)
בפעם הבאה זה ייגמר באידוי. שלמה ואייל שני | תמונת AVI: mako
בפרק נחשפנו לעוד פרט ברזומה של עידו קרוננברג, אקס צייד ברווזים. זה תמיד קצת מפתיע להיתקל בציידים אמיתיים בארץ, אבל כיוון שמדובר בבנאדם שמפשיט פרה מעורה ביחד עם הקפה בבוקר אין כאן הפתעה אמיתית. עידו קרוננברג הוא צייד, לא מלקט. גם את הפסיפלורות לעוגיות שלו הוא צד עם מאצ'טה.

אחרי ההדחה המצערת והבלתי נמנעת של אשר, נותרנו עם פחות חיוכים וגם בלי מרפסת. אין יותר משימות ללא הדחה. זה לא בהכרח דבר רע. מעולם לא הבנתי איך אפשר לתפקד כמו שצריך כשמלמעלה דוחפים שכנים חטטניים את אפם לתוך הסירים והמחבתות.

פרק העוגיות היה מאתגר מאוד, מגרה מאוד אבל גם מנחם: בדיוק כמונו, אנשים מן המניין שחיים על אבקת מרק עוף, גם המתמודדים של מאסטר שף לא בהכרח יודעים איך מכינים עוגיות שהן לא עוגיות טחינה או שוקולד צ'יפס. מלבד מסרט, נוף וצילה, כולם נראו אובדי עצות. "אף פעם לא חשבתי כמו עוגיה, אני רגיל לחשוב כמו סטייק", הסביר עידו ושוב העלה את החשד שבדם שלו זורם רוטב ברביקיו.

עוגיות עבאדי של ריקי סויסה (צילום: דניאל בר און)
אף אחד לא מושלם. העוגיות המלוחות של ריקי | צילום: דניאל בר און
המתפרקת התורנית של הפרק הייתה הפעם דווקא ריקי. הנסיכה הלוחמת, שבימים רגילים מסוגלת להעמיד מימונה לשישים איש בתוך שעתיים, הוכנעה בידי צבא עוגיות עבאדי מתפוררות. למרות שהמעידה הזאת לא הביאה להדחתה, זה היה שווה כדי שריקי תבין שזה בסדר לפעמים לא להיות מושלמת. סרנדה היא זו שנפרדה מאתנו הפעם, אחרי שהגישה שתי עוגיות חנק לא נעימות.

ונסיים באזהרה לשלמה: עבדת כל כך קשה כדי לזכות באמונו של יונתן רושפלד ועכשיו, שנייה לפני שהכל נגמר, אתה פותח חזית מול אייל? עצה של אייל שני לגבי עגבניות דינה כשמש הזורחת: עובדה קיימת. אין שום דבר רע בהתנסויות, אבל למה ללכת בכוח עם האמת שלך כשברור כל כך שאתה טועה? במילים אחרות, בפעם הבאה שתאדה עגבניות בתכנית, הן לא יהיו היחידות שיתאדו ממנה.

מאסטר ציטוט:

"לא היה לי שום, לא היה לי כלום", מסרט לשופטים במשימת חומרי הגלם ומוכיחה שהיא המק'גייוור האמיתי

"ההמצאות האלה שלי, אני מתה מעצמי", צילה עפה על עצמה ועל העוגיות שלה

"יש כאלה שאנחנו עוצרים אותם. אין להם ויזה", עידו מיישם טקטיקות של יחידת עוז על ברווזים

עוגיות במילוי תמרים של נוף עתמאנה איסמעיל (צילום: דניאל בר און)
שווה לצום חודש. העוגיות של נוף | צילום: דניאל בר און
הכי תעמיסי קילו מכל סוג: העוגיות המתוקות והמלוחות של נוף שעשו חשק להתנקש באחד השופטים ולהחליף אותו.

הכי אולי בכל זאת נזמין טייק אווי? הקישוא הממולא של אשר, שצף ברוטב שמנוני וחום והזכיר סתימה באסלה