רושפלד Vs שלמה 2: נקמת הגאון

אגב, אם מאסטר שף יכולה להתגאות בתרומתה לשינוי בתפיסה הקולינרית בישראל, כנראה שהשינוי המשמעותי ביותר של העונה הזאת הוא השינוי בתפיסה הקונספטואלית כלפי מנת מוח. האם כך תיבלם העלייה במעבר לטבעונות? ויתרנו על השוקיים והחזה כדי שצילה תגאל אותנו עם מנת המוח המצרי?

בתום הניפוי הסופי, נפרדנו לשלום בין היתר משפרי שפירא שריגשה את השופטים (ולצורך העניין, בואו נסכם: עיוור הוא עיוור הוא עיוור, סבבה?) ומבני להט שגרם לרושפלד לאכול כנאפה במשקל גופו. ממי לא נפרדנו? משלמה עזרן (הידוע גם בכינוי "רושפלד, סיבו"). מי שקיווה שהשף המהולל ייתן לנמסיס צ'אנס, קיבל את מה שייקרא מעתה ואילך "מוסקהגייט". "אתה לא גאון", נזף בו בתוכחה כשהוא מסובב את סכין השף, "אני גאון".

משימת אמש, בה חולק העולם לפי אזורים וסגנונות בישול, הנפיקה כמה מנות שגרמו לרצות ולהיות הרבה יותר מזבוב על הקיר בסט של התכנית. יותר בכיוון של חתול שמנמן ומרוצה באזור הפחים. המנות האלה היו המנה הדרום אמריקאית של עידו קרוננברג, האיש שהצליח לגרום לעוף בתנור להיראות סקסי ומסעיר, ג'וש סטיל, שבסיעתא דשמיא, הצליח להרים סופלה תרד וסלמון שיקנה לו מקום של כבוד אצל המשיח, וכמובן קציצות הכבש של ריקי סויסה, שהצליחו להביא את אייל שני לקתרזיס אמיתי.

ואפרופו ללמוד משהו על השופטים, אם הדרך להימנע מהדחה עוברת דרך חוש הטעם שלהם, הייתם מצפים שאחרי שלוש עונות המתמודדים ילמדו שאם יש משהו שחיים כהן ומיכל אנסקי לא אוהבים זה אוכל מתוק. השאירו את החלק הזה לקינוחים, וכבר הגדלתם את סיכוייכם לעלות שלב. ידע זה כוח.

מאסטר ציטוט: "היה לנו שכן שלא אהבתי שהייתה לו קרחת. הייתי פותח את הפה, וכל הקציצה הייתה נופלת על הראש שלו". אייל שני נזכר בילדותו ומוכיח שיש דברים גרועים יותר מאכילה בידיים.