עידו ואיתן מגישים את דרום אמריקה
קרב השעועית הגדול: עידו ואיתן | תמונת AVI: mako
זהו, נבחרת מאסטר שף עונה 4 בידינו ומכאן אפשר רק לעלות, וכשאני אומרת לעלות אני מתכוונת למשקל. קל, זה לא הולך להיות. זהו קרב אבוד מראש, כי רוב הצופים לא יעמלו על מנת מוח אותה ינשנשו במהלך הצפייה במטבח של מאסטר שף, בו מבשלים עם פרודוקטים מובחרים ממזווה החלומות. יש סיכוי טוב בהרבה שבזמן הפרסומות נקפוץ דווקא למזווה של הפיצוצייה הקרובה כדי להכין איזה טרטר ביסלי מהיר על מצע פירה במבה.

אגב, אם מאסטר שף יכולה להתגאות בתרומתה לשינוי בתפיסה הקולינרית בישראל, כנראה שהשינוי המשמעותי ביותר של העונה הזאת הוא השינוי בתפיסה הקונספטואלית כלפי מנת מוח. האם כך תיבלם העלייה במעבר לטבעונות? ויתרנו על השוקיים והחזה כדי שצילה תגאל אותנו עם מנת המוח המצרי?

ג'וש סטיל -סלמון מעושן
פורץ שערי שמיים. הסלמון המעושן של ג'וש | צילום: דניאל בר און
אבל השינוי הדרמטי של העונה הזאת הוא לא המוח דווקא, גם לא הפריזורה החדשה של אשר שרק הדגישה כמה לגברים מעל גיל 18 אסור לגדל שיער. השינוי הגדול הוא האולפן החדש של מאסטר שף. במבט ראשון ההבדל לא גדול במיוחד, אבל חדי העין בטח שמו לב שהשנה עשו חסד עם המתמודדים והכיריים החשמליות והמתעתעות שליוו את התכנית מתחילתה הוחלפו בגז, בדיוק כמו שיש בבית. אין יותר תהיות לגבי נדלק/לא נדלק, התחמם/ לא התחמם -  וגם, במחי יד, תלונות המשתתפים ירדו בחצי.

בתום הניפוי הסופי, נפרדנו לשלום בין היתר משפרי שפירא שריגשה את השופטים (ולצורך העניין, בואו נסכם: עיוור הוא עיוור הוא עיוור, סבבה?) ומבני להט שגרם לרושפלד לאכול כנאפה במשקל גופו. ממי לא נפרדנו? משלמה עזרן (הידוע גם בכינוי "רושפלד, סיבו"). מי שקיווה שהשף המהולל ייתן לנמסיס צ'אנס, קיבל את מה שייקרא מעתה ואילך "מוסקהגייט". "אתה לא גאון", נזף בו בתוכחה כשהוא מסובב את סכין השף, "אני גאון".

צילה ושלמה מגישים את מזרח אירופה
צילה ושלמה: אחת שרפה את אייל שני, השני נשרף על ידי רושפלד | תמונת AVI: mako
זה לא כל כך משנה אם מדובר בטינה אישית שרושפלד הספיק לפתח נגד המתמודד השנוי במחלוקת או שהוא באמת, עניינית, חולק על ביצועיו בלבד. לפחות על פי חוויית הצפייה, המנות שעזרן סיפק עד כה לא הותירו רושם עז ולא עשו חשק גדול לאכול אותן. מה שכן, בניגוד למתמודדים אחרים בנבחרת, שלמה, במלרע ,נתון ללחץ גדול יותר ותפקוד תחת לחץ הוא משימה לא פשוטה אף פעם.

משימת אמש, בה חולק העולם לפי אזורים וסגנונות בישול, הנפיקה כמה מנות שגרמו לרצות ולהיות הרבה יותר מזבוב על הקיר בסט של התכנית. יותר בכיוון של חתול שמנמן ומרוצה באזור הפחים. המנות האלה היו המנה הדרום אמריקאית של עידו קרוננברג, האיש שהצליח לגרום לעוף בתנור להיראות סקסי ומסעיר, ג'וש סטיל, שבסיעתא דשמיא, הצליח להרים סופלה תרד וסלמון שיקנה לו מקום של כבוד אצל המשיח, וכמובן קציצות הכבש של ריקי סויסה, שהצליחו להביא את אייל שני לקתרזיס אמיתי.

ריקי סויסה – קציצות כבש
אפילו אייל שני הסכים לבלוע. הקציצות של ריקי | צילום: דניאל בר און
בכלל, מדי תכנית אנחנו לומדים עוד משהו על הרגלי האכילה של שני. אחרי שנחשפנו בשלב האודישנים לרתיעה שלו מחלמונים, אתמול גילינו שגם מאכל פשוט ומנחם כמו קציצה טומן בחובו סיפורי אימה על נקמה בשכנים קירחים. אבל  סויסה, ביד בוטחת ומיומנת הצליחה לגרום לו להבין את הקסם של בשר טחון ודחוס. או כמו שהוא היה קורא לזה: הארה שמיימית המשתפכת בתור נהר של חלקי מעופפים ומתמצקת לכדי שלמות סינגולרית.

ואפרופו ללמוד משהו על השופטים, אם הדרך להימנע מהדחה עוברת דרך חוש הטעם שלהם, הייתם מצפים שאחרי שלוש עונות המתמודדים ילמדו שאם יש משהו שחיים כהן ומיכל אנסקי לא אוהבים זה אוכל מתוק. השאירו את החלק הזה לקינוחים, וכבר הגדלתם את סיכוייכם לעלות שלב. ידע זה כוח.

מאסטר ציטוט: "היה לנו שכן שלא אהבתי שהייתה לו קרחת. הייתי פותח את הפה, וכל הקציצה הייתה נופלת על הראש שלו". אייל שני נזכר בילדותו ומוכיח שיש דברים גרועים יותר מאכילה בידיים.