תמונות מהמידברן, פוסטים על "מקום שמח": החנינות שנשמח לקבל

חנינה מטרגוטי קניות מדויקים מדי

נובמבר השנה היה שחור במיוחד. והוא עדיין לא לגמרי מאחורינו, כי כל הדברים שלא קנינו רודפים אותנו. הם יודעים שהסתכלנו עליהם, אולי גם הנחנו בסל לכמה שעות. הם אורבים לנו ברשתות כמו שודד בסמטה ומתנפלים עלינו ברגע הנכון עם הקוד "בלאק20". הטרגוטים הפכו לכל כך מדויקים שמספיק שרק נחשוב על משהו והוא כבר יצוץ מולנו, ליאור סושארד של הסיילים. עוד רגע וזה אצלנו, כל מה שצריך זה שני דברים שלכולנו יש: אופי חלש ושלוש ספרות בגב כרטיס האשראי.

ובכלל, חנינה ממבצעים

כי כולנו זקוקים להפוגה ממקבילת השופינג המופרעת הזאת לאכילה רגשית. זה בכלל לא משנה אם יש לנו כסף או אין - כבר קנינו הכל, אנחנו לא צריכים יותר. בואו ננוח לכמה רגעים, נרגיש את הרוח נושבת בכרטיס האשראי, נעמוד מול הראי ונלבש, שוב, את אותם המכנסיים. אלוהים, איזו הקלה.

חנינה מפוסטים על "מקום שמח"*

נכון, זו סדרה משגעת שמזקקת את הרקב הבורגני הישראלי, ומשקפת בדיוק מעורר חלחלה פינות אפלות בזוגיות שחוקה שאנחנו בקושי מעזים להישיר אליהן מבט כשאנחנו לבד, וזה די מדהים שנועה קולר פתחה אותם בכזה אומץ מול כל המדינה במקום סתם להתגרש, אבל די. אכלתם ראש. איזה מזל שהתחילה העונה החמישית של "דברים מוזרים" ואפשר לעבור לבהות בדברים פחות מפחידים ממערכות יחסים.

*תת חנינה: "פלוריבוס". די, זה לא זז.

חנינה מתמונות מהמידברן

לא כי הן מטופשות - עם כל התחפושות והקאמפים והפלאיה והאמדי - אלא בגלל הקנאה. קנאה בכל מי שחוזר עם רכב מטונף וטייץ פסיכדלי ועיניים נוצצות והגדרה עצמית של פיה רדיקלית. אפשר לקרוא להם סחים והייטיקסטים עד מחר, אבל זה עדיין נראה כמו האירוע הכי כיפי וחופשי ושמח שגם אנחנו יכולים להגיע אליו, אם רק נחליף אישיות. ונפתח טולרנטיות לחול. ואומנם לגבי האישיות אפשר לעשות מאמץ, אבל החול יהיה, ככל הנראה, הדיל ברייקר.

ומיפן

בניגוד למידברן, את זה אפילו אי אפשר להסוות כבוז. די, חברים, חנקתם עם סטוריז מבתי קפה של קפיברות, כריכים מהסבן אילבן, וריאציות על דגה, חטיפים מוזרים וחוויות מסניפי ענק של יוניקלו. כן, אנחנו מקנאים במערכת היחסים החולנית שפיתחתם עם אסלה חכמה. קצת חמלה.

חנינה מסופגניות

ואקוטי אפילו יותר: מבדיחות על מחירי סופגניות. אלוהים, עוד שנה של מפלצות גנאש וגלסאז' ומרנג וקראסט ופטיסייר ושונטי וריגטו? פוחלצים מפורכסים וצבעוניים שנראים כמו פרודיה על נובורישים או גופת ליצן שנסחפה אל החוף, נפוחה ומעוותת. ונכון, גם לטעון שהסופגניות הרגילות עם הריבה הן הכי טעימות זו קלישאה, אז נימנע. אנחנו גם ככה רק על פריכיות עם קוטג', תעשו מה שבא לכם.

חנינה מסיכומי שנה בספוטיפיי

שבוע שלם שבו המין האנושי מידרדר לצורת קיום בסיסית במיוחד: התנשאות מוזיקלית. אנשים, כידוע, לא יפספסו הזדמנות לדבר על עצמם, במיוחד אם הסאבטקסט הוא "אני שומע מוזיקה מגניבה שאתם לא מכירים ולא מאזין לפודקאסטים בעברית כי מה אני, איכר?". סיכומי השנה בספוטיפיי לא רק משעממים, הם גם הרגו את החדווה שבלהאזין בסתר למוזיקה שמתביישים בה.

חנינה מהקיץ

האם יש טעם להמשיך לחכות לחורף, או שזה החורף? ככה נראה החורף עכשיו? כי מספיק עם הגזלייט האקלימי הזה, מגיע לנו לקבל תשובות. שמישהו, דובר צה"ל למשל, יבוא ויגיד שזה המצב, שאין טעם להחליף ארון קיץ - חורף, שעיגולי הזיעה בבית השחי צפויים להמשיך איתנו לינואר 2026 ואחרי זה פשוט יתחיל האביב.

חנינה מחידוש הלחימה בלבנון

או באיראן. או בכלל. אתרי החדשות מאיימים בהסלמה הולכת וקרבה, ואין מנוס מלענות ב-Don't. סורי, אין עניין, אנחנו לא שם. עדיין לא התאוששנו, תאלצו להחזיק עוד קצת את כרעי התרנגולת שעליהם עומד השקט היחסי הזה. דברו איתנו ב-2027.