דבר שחייב לסמן משהו, כל דבר, בעולם ובתקופה שבה אנו חיים: דואטים עם סירי, העוזרת האישית הוירטואלית באייפון. וואו. כאילו, היינו מעדיפים דואט עם סבטה, העוזרת האישית של אורי פפר, אבל עדיין - מדהים. השבוע יצאו שני שירים, אחד של עדן בן זקן והשני של איתי לוי, שמעוטרים בקולה של סירי, כלומר של גלית גורא-עיני שמכונה "סירי הישראלית". סירי האמריקאית, אגב, היא סוזן בנט, מדבבת מאטלנטה.

גלית גורא-עיני היא גם הקריינית של ווייז, כך שככל הנראה אין ישראלי שלא יזהה את האינטונציה הרובוטית המתנגנת הזאת. עדן בן זקן אמנם הוציאה השבוע גם דואט עם אייל גולן – כי למה לא להוציא שיר כל חמש דקות אם אפשר – אבל סירי היא קול מוכר אפילו יותר ממנו. בניגוד לאיתי לוי, שאישר מראש עם גורא-עיני את השיר והיא גם השתתפה בהקלטות, השיר של עדן נעשה ללא ידיעתה של האישה שמאחורי סירי, וכל הסיפור בא לה לא מי יודע מה. גיגול קצר מגלה לנו שבאופן כללי גורא-עיני הייתה מעדיפה לא להיות סירי, היא אפילו תבעה את אפל על השימוש בקולה. לטענתה, היא נשכרה על ידי חברה ישראלית לצורך הקלטות קול שגרתיות ושחררה את הזכויות על הקלטות אלו, שלאחר כמה שנים נמכרו לאפל והפכו, ללא אישורה, לסירי.

שיר עם סירי. זה כל כך אקראי ומוזר. כלומר, ידיעה על דואט של הירו זגורי ואסיה זמיר הייתה נשמעת הגיונית באותה המידה, אז שניים? באותו השבוע? זה כמעט מרגיש כמו איזה באג תקופתי, כמו ידיעות על NFT או פרסומות דוחות לשעוות אוזניים. פתיחת סוגריים: יום אחד, כשנזחל החוצה מבין הריסות האינטרנט ונצליח לברר איך הוא השמיד את עצמו ועל הדרך אותנו, נקודת הציון הראשונה תהיה מתקפת הפרסומות הדוחות למוצרים נגד שעוות אוזניים שצצו בכל פתיחת דפדפן באופן בלתי מבוקר, שאינו ניתן להסרה ושאי אפשר לשאת מרוב דוחי. סגור סוגריים.

waze (צילום: Mohd Syis Zulkipli, shutterstock)
גם הקול שב"וויז". גלית גורא-עיני | צילום: Mohd Syis Zulkipli, shutterstock

ולמה דווקא סירי? אולי בגלל שהיא פה, היא סביבנו כל הזמן. היא בכיס שלנו והיא באוטו שלנו והיא בבית שלנו (והיא כל אלו אבל בשם אחר – אולי קורטנה או אלכסה – בהתאם למערכת ההפעלה והמכשירים המועדפים עלינו). אנחנו רגילים להקשיב לה, לציית לטון הענייני, הנייטרלי והאמין הזה, עד להגעה ליעד. במדד הסמכותיות היא איפשהו בטופ עם רותי ברודו. אז אולי, איכשהו, אפשר להבין את המעבר מהאפרוריות היומיומית לתרבות הפופ. היא דמות אמינה, הקול שלה כבר מוכר לנו, בסך הכל מדובר בניצול משאבים הגיוני.

כצפוי, עדן בן זקן ואיתי לוי הם לא הראשונים שעלו על הרעיון. מי שנמצא בטיקטוק מכיר כבר ממזמן את הז'אנר – סירי מקריינת ומשתתפת שם באינספור תכנים – זה פשוט הגיע באיחור אל המדיה המיינסטרימית. מיותר לציין שזה גימיק, יציאה, ממש כמו "מועבט" או "WTF", שניהם להיטים של עדן. אין פזמון תרקדו < אין זמרת יש סירי. בתקופה האחרונה כולם מוציאים המון המון שירים, כל הזמן, באותה אגביות של העלאת סטורי, ואחת הסיבות היא טיקטוק. הכל שם מתחלף תוך שעות, זמן התגובה הוא אפסי, מבול של תוכן ושל שירים שאין דרך לעקוב אחריו (אלא אם אתם ילדים). אם רוצים לבלוט איכשהו, חייבים להביא משהו אחר.

גם היחס כלפי סירי בשני השירים מעניין. ב"סירי", בן זקן פונה לעוזרת הווירטואלית כי כל החברות שלה בממתינה ולא פנויות לאכילת הראש שלה על בחור שהיא בעניין שלו למרות שהיא יודעת שהוא לא בשבילה. כלומר, היא מבקשת עזרה מבינה מלאכותית, שבשיר הזה היא כח שוחר טוב אבל חסר משמעות. סירי אומרת לעדן להתרחק מהאינסל ואף מציעה לה חלופות, כלומר היא מוצגת כגורם אחראי שאנחנו מעוניינים לערב בחיינו ואז להתעלם מכל עצה שישיא.

בשיר של עדן, סירי היא קצת הדודה הלא זורמת. היא זו שיודעת את הדרך בווייז אבל לא במשעולי הרגש. אם זאת הייתה קומדיה רומנטית או סרט בורקס, היא הייתה מתוייגת באופן סטריאוטיפי כ"החברה האשכנזייה". בעוד שעדן וחברותיה יודעות שלאהבה חוקים משלה, סירי תשאף לעשיית הדבר "הנכון", וזאת מכיוון שהיא מחויבת להגנתה ושלומה של עדן מתוקף זה שהיא גרה בתוך האייפון 13 שלה (וגם בגלל שהיא כפופה לשלושת חוקי הרובוטיקה של אייזק אסימוב, כמובן).

השיר של עדן בן זקן מאניש את סירי, גם אם לא באופנים הכי מחמיאים, אבל זה של איתי לוי אפילו לא סופר אותה כישות. שזה די מדהים, הוא הצליח לעשות רדוקציה לבוט. מעבר למלמול צורמני של "יאללה כפיים", נוכחותה כלל לא מורגשת וגם לא תורמת כלום – הוציאו את הבינה והשאירו את המלאכותית. מדוע ישות וירטואלית אינטלגנטית, כזו שיודעת להוביל אותנו לכל חור במדינה וגם לדקלם לנו ערכים שלמים מויקיפדיה ואולי אפילו יודעת מה זה בארכה, צריכה לעבור את תהליך ההפגרה המשפיל הזה בשביל שלאיתי לוי יהיה להיט? 

שני השירים מצחיקים. כלומר, אי אפשר שלא לשמוע את הקול של סירי בלהיט פופ ולא לפרוץ בצחוק. יש בזה משהו נואש, אין בזה שום יומרה מלבד אמביציה משוגעת ליצור להיט, אבל גם "מועבט" היה כזה וזה עבד, אז למה לא. מה שבטוח זה שבסוף יגמרו הרעיונות וכולם יצטרכו לחזור לשיר שירים אמיתיים, כמו פעם, לפני איזה חמש שנים. אבל עד אז, לכו תדעו לאן עוד נגיע. הימור:   קוף ה-NFT של עומר אדם עוד יוציא סינגל.