מוכרחים לדבר על שרה
העדויות נגד שרה נתניהו הם הדבר הכי משוגע וכיפי שהיה כאן לאחרונה. ולא רק לאחרונה, כבר שנים אנחנו שומעים על דרישות כמו להחליף בגדים כשמנקים בין חדרים ועל התקפי זעם, ולאחרונה גם על פדיון בקבוקים (סירייסלי?) ועל להחזיר אנשים מהבית כדי לומר לה לילה טוב או בשביל לחמם לה מרק (למרות שהרוכל הסיני המסתורי אמר בפירוש שאסור להאכיל אותה אחרי חצות). הכי "דאונטון אבי", רק בלי החלק של האנשים שמסכימים להיות משרתים בלי להתמרמר על זה (וכמובן שליידי מרי בחיים לא הייתה משליכה נעל על קרסון. מה הם, איכרים?). ואם כבר דאונטון, ברור שאם זה היה קורה בבריטניה הצהובונים היו שותים לה את הדם, אבל כאן כולם מאופקים וחמורי סבר ומתעקשים להגן עליה, כאילו הייתה פליט מחולות או שוטרת של ניצב מור או כל דימוי אחר למישהו שבמאזן הכוחות האכזרי של החיים הדפוקים האלה נחשב לחלש. והיא לא, היא האישה הכי חזקה בישראל. אז שלי יחימוביץ מבקשת לא לתקוף אותה, בוז'י וציפי לא מגיבים ופתאום כל הדרמה הזאת הופכת לויכוח צדקני ומתיש יותר מספירת קולות בליכוד, על האם זה לגיטימי להשתמש באשת ראש הממשלה בתקופת בחירות או שצריכים לעזוב אותה בשקט ולתקוף רק אותו. וזה מעפן. כי אנחנו לא מבקשים הרבה בחיים האלה, במיוחד עכשיו כשמרקורי בנסיגה, אז לפחות תנו לנו לחגוג על טינופים מהבית הלבן. והוא לבן כי גם יש שם איזה אישיו קוקואי לגמרי עם ניקיון, כך נטען בתצהירים. היינו שמחים לשמוע על זה עוד.
בר + עדי = הצהרת כוונות
סלחו לי על הניחוח היאיר לפידי, אבל בדצמבר 2012, בטור הזה ממש, חזיתי את העתיד: "לבר רפאלי יש חבר חדש! והוא נראה בדיוק כמו אבא שלה, אז היא בטח תתחתן איתו". כמובן שבאותו הטור ניבאתי גם את סיומו המהיר של הקשר בין ציון ליאנה, אז אפשר לחכות עם מינויי הרשמי לאורקל סלבס. ומזל טוב לבר ועדי, שבטח יתחתנו בדיסקרטיות מאופקת בחברת 2500 חברים קרובים, לייב בלוגינג של רני רהב, קייטרינג מ"התרנגול הכחול", מצגת פאוור פוינט של לאה שנירר ופאר טסי. ועם זאת, מוכרחים להודות שכל הקטע הזה של לא ללכת על הצעת נישואין וטבעת אלא על משהו בשם "הצהרת כוונות", קצת מבאס. רבאק בן אדם, אתה מיליונר שמתחתן עם בר רפאלי, תארגן מטס שיצניח לה יהלום בגודל של ביצת יען לתוך כוס שמפניה. "הצהרת כוונות" נשמע כמו נוסח ששני עורכי דין התפשרו עליו במסגרת הסכם ממון, כחלק ממהלך עסקי ממולח שכולל לסבול אחד את השני לתמיד עם אופציה לילדים.
ויצים:
הנאום הויראלי של סתיו שפיר היה מוצלח, אבל הרגיש כמו שלוש דקות מסדרה שאהרון סורקין היה כותב יותר טוב.
אם מריצים אחורנית את השיר של פול מקרטני, קניה ווסט וריהאנה, שומעים "חלאס כבר מקרטני יא נדחף".
לכבוד יום השואה הבינלאומי תהו ב-BBC האם "לא הגיע הזמן להניח לשואה?". בריטים מטופשים, שנת 2015 והם עדיין חיים במדינה עם מלכה שגרה בארמון, אבל אנחנו אלה שלא משחררים.
לפי הצהובונים, ג'ורג' קלוני ואמל אלמודין מתגרשים. וואו, זה היה גם קצר יותר וגם מעניין יותר מ"אושן 13" אבל היי, זה לפחות היה ארוך יותר מאלי אוחנה והבית היהודי.
החלו למכור כרטיסים ל"חמישים גוונים של אפור", שלושה שבועות לפני שהסרט עולה בקולנוע. כפי הנראה הפור פליי הארוך בהיסטוריה.
"תיירים גנבו אלפי שקלים מישראלים". תסמכו עלינו שזה עדיין לא מתקזז עם העוקץ שעושים להם עם התפריטים באנגלית במסעדות בטיילת.
נאמר בחדשות: "צה"ל בוחן את האפשרות להכיל את התקרית בצפון". כן, להכיל. עושה רושם שצה"ל מבלה לא מעט אצל הפסיכולוג שלו, בקרוב צה"ל גם ישאל את חיזבאללה באיזה מקום זה פוגש אותו.