איך אתם שותים מים? האם הבקבוק הרב פעמי שלכם מתכתי, שוקל כמו לפטופ, מעוצב כמו אייפון, שומר על קור ועלה מעל שישים שקלים? או שאתם משתמשים בבקבוק מים חד פעמי באופן רב פעמי, ממלאים אותו שוב ושוב בתמי 4 של המשרד ומחכים שיעשה את הדבר הטבעי עבורו וילך לאיבוד? או שאתם בכלל מסתפקים בכוסות מים מהמטבחון, עדיפות לשמונה ביום? אגב, אם התשובה שלכם היא פחית זירו שמולחמת לכם ליד, אתם ככל הנראה גרים בניינטיז או בקרוואן, כי העניין הזה לא קורה יותר.

הדיבור הוא שהמים בעולם עומדים להיגמר וכולנו נמות מצמא ובצורת ונשתה את השתן המותפל של עצמנו על רפסודות יחד עם מה שנשאר מקווין קוסטנר. אבל עד שזה יגיע, העולם המערבי עוסק בשנים האחרונות במים מזווית אחרת לגמרי. פחות חרדות משואה אקולוגית, יותר אובססיית בריאות ולייף סטייל. שתיית מים הפכה לטרנד סלף קר, על סף הדת, ושימוש בבקבוקים רב פעמיים לסמל סטטוס, דרגה אחת או שתיים מתחת להסתובבות ברחוב עם מזרון יוגה. משמעותו של בקבוק רב פעמי, בעיקר יוקרתי, היא שאתה לא סתם שותה מים, אתה אדם שמחויב עמוקות לשתיית מים.

המסר: אני בריא, אני אקולוגי, תראו איך העור שלי זוהר. מים הם הפתרון להכל. קודם כל תשתו, אתם חייבים to hydrate. אין לזה ממש מקבילה בעברית, זה לא ה"לשתות" הפושטי, ה"דרינק" שיכול להיות כל דבר וגם לא בדיוק ה"רוויה" העתיק. to hydrate, בשנים האחרונות, זה לשתות מים באופן אקטיבי ומודע ומסור, להיות במצב רווי.

התוצאה: אנשים מבוגרים שהולכים להשתין תוך מלמול "פיפי שקוף, אני אלוף", ראיונות עם סלבריטאיות מוזרקות למשעי שבהם הן טוענות ש"לא עשיתי כלום, אני פשוט שותה המון מים", וסלבריטאיות הוליוודיות שמסתובבות ברחובות אל.איי עם כדי מים סטייל מתקן מי עדן. באטלנטיק ניסו לנתח למה מילניאלים מבזבזים חמישים דולר על בקבוק רב פעמי ובניו יורק טיימס ניסו לפענח את אובססיית המים ואיך הם הפכו לתשובה להכל. שתיית מים הפכה לערך, והבקבוק הרב פעמי הוא הייצוג שלו. מוצר שמחירו מופרז, בהתחשב בעובדה שבסך הכל מדובר בבקבוק מים, אבל הגיוני כשמתייחסים אליו כאקססורי שמטרתו לשדר בריאות, אקולוגיה ועיצוב. אנחנו לא סתם רוצים בקבוק מים רב פעמי, אנחנו רוצים להיות האדם שיש לו את הבקבוק הרב פעמי הזה.

ההחלטות שלנו לחיים בריאים יותר, בימי הולדת ובשנים חדשות, תמיד יכללו "לשתות יותר מים". ההמלצה הפורמלית היא לשני ליטרים ביום אם כי, לפי מחקרים, זה לא ממש משנה של מה יהיו שני הליטרים האלו. וגם אם זה יהיה פחות משני ליטרים, אנחנו נהיה סבבה. הגוף שלנו מאותת לנו כשאנחנו צמאים, יש לנו כליות, שלל מערכות פועלות על מנת להשאיר אותנו בחיים. ההורים שלנו, נגיד, ככל הנראה העבירו את הניינטיז בלי לשתות כוס מים אחת, חלקם הגדול עדיין עמנו.

 

בקבוק מים (צילום: Song Pin, Shutterstock)
בקבוק מים | צילום: Song Pin, Shutterstock

בעשורים האחרונים תפס טרנד בקבוקי המים האישיים, ומים מינרליים החלו להיתפס כאופציה יוקרתית ובריאה יותר ממשקאות אחרים. העולם התרגל לשלם על מים, אחד הדברים שתמיד קיבלנו בחינם. אנחנו עדיין מקבלים, אגב

פעם מים נחשבו למשעממים, ככל הנראה זו הסיבה שהמציאו מיץ, אבל בשנים האחרונות הם הפכו לתרופה להכל. החל מכאבי ראש ועד לעור זוהר ועד לניקוי וטיהור. סגולות שנדמות לנו כבר מובנות מאליהן ורפואיות לחלוטין, אבל רוב המחקרים הרבה פחות חד משמעיים לגביהם. בואו נגיד שזה יותר ציווי של גווינית פאלטרו מאשר המדע. כלומר, אתם יכולים לשתות גם ארבע כוסות, זה נורא תלוי במידת הפעילות שלכם ובסביבת המחיה ובתזונה וזה גם לא חייב להיות מים, כל עוד אתם לא מיובשים גם העור יהיה סבבה.

בעשורים האחרונים תפס טרנד בקבוקי המים האישיים, ומים מינרליים החלו להיתפס כאופציה יוקרתית ובריאה יותר ממשקאות קלים. העולם התרגל לשלם על מים, אחד הדברים שתמיד קיבלנו בחינם. אנחנו עדיין מקבלים, אגב, אבל ברוב הערים הגדולות אנשים לא ישתו מים מהברז. תחשבו כמה פתרונות יש לנו למים: סנן בברז, תמי 4, בריטה, כדי חרס, נביעות בר, שישיות מי עדן ועוד ועוד, שמהם אנחנו ממלאים את הבקבוקים האישיים והרב פעמיים שאליהם עברנו בהדרגה בעשור האחרון בארה"ב ובשנתיים האחרונות בישראל (לשתות מים מכוס?! מה אנחנו, איכרים?).

בשנים האחרונות מים קיבלו מעמד מיתי כמעט. מהנוזל הפושט והמובן מאליו שכל דבר יותר טעים ממנו, הם הפכו לתרופה. אמצעי לבריאות פיזית, אבל גם רגשית, שתיית מים מרמזת על שליטה. לא משנה כמה החיים שלנו הם חורבה, אם שתינו את שני הליטרים האלו היום - עדיין יש לנו קצת אחיזה בעולם. עשינו משהו בשביל עצמנו, היינו במודעות למה נכנס לנו לפה וככל הנראה עשינו הרבה פיפי, כך ששלטנו גם על מה שיצא. וזה עמוק יותר - הרי כל החיים אנחנו בטוחים שהמפתח לאושר הוא שינוי הרגלים, שאם רק נצליח לסגל לעצמנו כמה התנהגויות חדשות נהפוך לבני האדם שאנחנו רוצים להיות – וזה תמיד יתחיל מלשתות יותר מים. בין היתר, כי מדובר בהתחייבות די קלה. בין שלל החלטות השינוי הרגילות של בני אדם – הרזייה, התעמלות, טיפול – זאת האחת שאמורה להביא לנו את מקסימום התועלת במינימום מאמץ.

עבור רוב היצורים בעולם, שתיית מים היא דבר די מובן מאליו. קמים בבוקר הולכים לאגם, לשלולית, לנחל. אבל בני אדם חייבים לדפוק הכל. הרי מלבד מים הצלחנו לעשות את זה גם עם אוכל, שינה, כמובן שסקס. דברים בסיסיים כמו לחוש רעב או צמא הפכו לפריבילגיות של בעלי חיים, אצלנו המנגנונים האלו שובשו מזמן, פיזית ורגשית, ג'ט לג תמידי של צרכים, צרות עולם ראשון לפרצוף. כמה התרחקנו מהכל אם אנחנו שמים תזכורת באייפון כדי לשתות מים? להיות בני אדם זה גם כנראה לקחת פעולה טבעית ובסיסית, לסבך אותה נורא, ואז להזדקק לעזרים חיצוניים כדי למצוא את הדרך חזרה.