בעיית "הרווקות המאוחרת". כך זה מכונה במצע של מפלגת הציונות הדתית, שככל הנראה נוסח על ידי איגוד הדודות הלאומי, דובר קוסאשווילי והאנשים המוזרים ששולחים ספאם דתי בסמסים. מפלגת הציונות הדתית, כידוע, התאחדה עם "עצמה יהודית" ועם "נעם" ובראשה עומד בצלאל סמוטריץ', ואמנם הכרנו את עמדותיהם בנוגע לערבים, להט"בים ומבקשי מקלט, אבל מסתבר שגם הרווקים לא באים להם משהו. ונכון, זה פחות משמעותי מרמיסת זכויות של אוכלוסיות, אבל בואו נתעכב על זה רגע בכל זאת.

אנשים מתחתנים מאוחר יותר בימינו. לא רק דתיים, גם לא רק בארץ. מדובר במגמה עולמית, שאמנם סמוטריץ' הכריז עליה כעל בעיה אבל היא יותר תופעה, שמדוברת ונחקרת (ואגב, ביולוגית, בעולם שסובל מפיצוץ אוכלוסין, "רווקות מאוחרת" היא לא בהכרח דבר שצריך לפתור אלא, לעיתים, הפתרון עצמו). אנשים מתחתנים מאוחר יותר בימינו בכל מקום וזה דבר טוב. הם מתחתנים מאוחר יותר כי הם יכולים וכי הם משכילים יותר וחיים יותר זמן ועצמאים יותר כלכלית ושואפים אחרת ורוצים להספיק ולחוות. למרות מה שסמוטריץ חושב, אי אפשר לעצור את הקדמה.

אבל הוא ינסה בכל זאת, ומעניין איך בדיוק הוא מתכנן לטפל בבעיה כמו "רווקות מאוחרת". האם מפלגתו מתחייבת לממן מנוי לאוקיי קיופיד לרווקים? אולי, בניגוד לכל תחום אחר, דווקא בענף הדייטינג הוא כן בעד רגולציה? או, רגע, מה עם איזה טיפול המרה נחמד שיהפוך רווק עם בעיות מחויבות לנשוי באושר? אפשר גם להגדיל את מספר הנישואים על ידי אישור פוליגמיה בארץ וזהו, בעצם. כיסינו הכל. איזו עוד אוכלוסייה בארץ מתה לאישור להתחתן אבל לא נותנים לה? אין כזאת. אין אף אוכלוסיה שכוללת גברים ונשים ישראלים שהיו מתים להינשא ולהביא לעולם ילדים אבל פשוט לא יכולים מבחינה חוקית ודתית שלוש נקודות קריצה.

יכול מאוד להיות שרווקות מאוחרת באמת נתפסת כאיזו מצוקה מגזרית, הרי כולנו ראינו את "סרוגים", אבל ברגע שהופכים את זה לבעיה פוליטית זה כבר מקבל משמעויות אחרות. רווקות מאוחרת הופך ליופמיזם לכל מה שהסמוטריצ'ים מפחדים ממנו: חילוניות. שמאלנות. הומואיות. לסמוטריץ' לא באמת אכפת מהרווקה הדתייה בת ה-35 והמצוקה הרגשית שלה, אלא מזה שהתפספסו איזה שש לידות של ילדים יהודים בזמן שהיא לא מצאה חתן. לא רק שהבחורה הזאת סובלת כבר עשר שנים מהצקות מכל גורם אפשרי, עכשיו היא צריכה גם את סמוטריץ' ובן גביר על הכתפיים שלה ולהיחשב כ"בעיה לאומית". אלוהים, איזה סיוט.

להיות רווקה בגיל מאוחר זה סיוט גם עבור חילוניות, אפילו בשביל אנה ארונוב זה לא היה קל. לעזאזל, חצי מהטלוויזיה שלנו מבוססת על זה. אבל בשביל דתיות? זה נורא אפילו יותר. ואיכשהו, תמיד יניחו שזה אשמת האישה. הגישה כלפי נשים היא שאם הן לא התחתנו זה כישלון אישי. הן מצופות לנשק את ההומלס הראשון שהם פוגשות אחרת יכנו אותן "בררניות". לאורך השנים מופעל עליהן לחץ שמתפקד כמנגנון דיכוי, לא פחות. כזה שחותר תחת זכותן לבחור בלב שלם פרטנר לחיים, ייקח כמה זמן שייקח, וגם את ההכרה באפשרות לחיות בלעדיו, לעשות ילדים לבד או בהורות משותפת או לא לעשות כלל.

אין שום דבר טוב שיוצא מלחץ על רווקות מתבגרות, רק זוגיות גרועה של פשרה או חמור מכך - התעלמות מנורות אדומות. נשים, מתוך לחץ סביבתי שמדגיש את רווקותן המאוחרת, מתפשרות על גברים שלא ראויים להן, מתעלמות מסימני אזהרה, הולכות ליועצי זוגיות מפוקפקים שאומרים להן להישאר ולהסתדר ולהתאים את עצמן לגברים בעייתיים. כי מה לעשות שלנשים יש שעון ביולוגי אכזרי יותר שגורם לרווקות להסתובב בעולם בעמדת נחיתות מובנית. הלחץ הסביבתי והחברתי לגבי רווקות מאוחרת הוא גורם שמגביר סיכון לזוגיות מתעללת.

ארוחת שישי, "סרוגים" (צילום: פיני סילוק באדיבות yes,  יח"צ)
כאילו לא היה מספיק קשה עד עכשיו. "סרוגים" | צילום: פיני סילוק באדיבות yes, יח"צ

הפתרון לרווקות המאוחרת הוא לא לנסות לבטל אותה או להכריז עליה כעל בעיה לאומית, אלא להיפך, להוריד לחץ. להסתגל לעולם שבו אנשים מתחתנים בקצב שלהם, ללמוד קצת על נושאים כמו הקפאת ביציות או שימור פוריות, לעודד מודלים אלטרנטיביים כמו הורות משותפת (כן, גם אצל סטרייטים), ולשנות את הגישה ללהט"ב (כן, אז שומעים? חלק מהרווקים והרווקות המאוחרים שלכם היו שמחים לא להיות רווקים מאוחרים, אם רק הייתם נותנים להם).

זה מצחיק להציע למפלגה כל כך חשוכה לצעוד עם הזמן, הרי ברור שהם לא יעשו את זה. אבל אולי יש איזו רווקה או רווק, דתיים או לא, שצריכים לקרוא את זה: אין בכם שום דבר פגום, אתם לא בעיה לאומית או בעיה בכלל, נישואים וזוגיות לא צריכים להגיע מתוך לחץ, פשרה או אסטרטגיה פוליטית. אתם אנשים סבבה לגמרי, תהיו מי שאתם.