אלוהים אדירים, נועה ומרגי, לא יכלתם להוציא סרטון הסברה? כזה עם קריינות של נועה תשבי והאשטאג hasbara, כמו שהיו על הקורונה ועל מבצע שומר חומות, רק שהפעם זה באמת חשוב? איזה חוסר רגישות. כאילו, נועה קירל יכולה לצלם אלפי סרטוני מזל טוב עם כל שמות ילדי ישראל בשביל האתר של הפסטיגל, אבל לתווך להם את הפרידה? זה לא. אפס אחריות אישית. התוצאה – עשרות אלפי ילדים שבורי לב, גמורים, שלא מאמינים שנועתן עשו להם את זה. כן, מסתבר שההלחם שלהם היה "נועתן" ולא, באופן הגיוני או חינני יותר – מרגירל או קירגי.
והנה, שוב אנחנו תקועים עם העבודה המלוכלכת של לספר לילדים שלנו שהעולם לא מושלם, לפחות עד שנקנה להם מכשיר סלולרי והם יגלו את זה שלוש פעמים בשעה על ידי פושים מאתרי חדשות. אז לבינתיים, הנה כמה דגשים שכדאי להעביר לילדינו עם הבשורה המטלטלת.
למשל – "נועה ומרגי נפרדים אחד מהשני, לא מכם". כאילו, עקרונית כן, כי הם עוברים לחו"ל, אבל סטוריז יש גם משם ובואו, זה לא שאתם נפגשים. נכון, הם חתמו לכם פעם אחרי "פליי פסטיגל" אבל זה עדיין לא אומר שאתם מכירים. לא, גם הסלפי עם מרגי אחרי ההופעה בספורטן בחיפה לא אומר שאתם מסתובבים יחד, עילאי. וזה הזמן לעצור כי בכל זאת, אתם לא רוצים ליצור ניכור הורי בין הילד למרגי.
מכאן, כדאי להמשיך עם קלאסיקת "אתם לא צריכים לבחור צד" ולהדגיש - אבל כן תצטרכו לבחור עם מי להיות בחג, ובחג הכוונה לחנוכה כי אנחנו לא ניקח אתכם לשני מופעים שונים, יש גבול, כסף לא צומח על העצים. על מנת לא לבלבל את הילדים, כדאי להבהיר שהכל סופי. "לא, הם לא יחזרו", וגם אם תהיה כותרת "נועה ומרגי חזרו!", בפנים תגלו שזה קליקבייט "חזרו לקניון לחתום על יומנוער". עדיף לגדוע את תקוות השווא הזאת מראש.
חשוב מאוד להדגיש בפני הילדים שאין להם קשר לעניין. "זאת לא אשמתכם". לא, זה לא בגלל שכפיתם עליהם סלפי בהיכל מנורה אחרי ההופעה "סופרסטאר". כאילו, ילדים תמיד הורסים קצת את היחסים, בטח שעם העבודה האינטנסיבית הזאת ביחד, אבל אתם לא הגורם הישיר. כדאי גם להזכיר להם - "נועה ומרגי אוהבים אתכם בדיוק באותה המידה", כאילו, אולי נועה קצת יותר, אבל תודו שתמיד הרגשתם ככה.
חשוב לא פחות להדגיש שלמרות הפרידה, עולמם של ילדיכם יישאר יציב והשגרה תימשך כסדרה, כלומר "סטטיק ובן אל תמיד ישארו ביחד", ואפשר גם להדגיש את היתרונות שבמצב החדש ("אתם לא צריכים יותר להעמיד פנים שאהבתם את אמבולנס"). עדיף לא לנצל את הסיטואציה כדי להשליך על הילדים עוד חדשות רעות, הם לא צריכים תזכורת לכך שלא תהיה עוד עונה ל"כפולה" או ש"טרילילי טרללה" הגיע רק למקום השלישי במצעד השנתי, להיפך, עדיף לנסות להקל עליהם, נגיד: "מעכשיו זה 'בואי נהיה החוג הזה'".
יכול להיות שילדיכם מרגישים מרומים בעקבות הפרידה, ולכן חשוב להדגיש שהיא לא מבטלת את הקשר שהיה לפני ואת כל החוויות המשותפות, הרגשות והזכרונות שצברתם יחד. "לא, הם לא שיקרו לכם". כלומר, הם כן שיקרו באיזה שלושה ראיונות במקביל שהם ביחד, עם כל מיני ברבורי מוח של "אוי אנחנו כאלו זוג, תראו כמה אנחנו זוג, ואנחנו גם חנונים שרואים ביחד סרטים על תמנונים בנטפליקס" בזמן שכל סטורי משותף שלהם כלל ככל הנראה הלחמת ראשים בפוטושופ, אבל אין שום סיבה שהילד יידע את זה ויאבד את שאריות האמון שעוד נותרו לו בעולם ובדברים טהורים כמו פופ.
גם אם הדבר האמיתי שמתחשק לכם לומר זה משהו כמו "תקשיבו, הם אף פעם לא היו יחד, הכל היה חלק ממערך יחסי ציבור משומן שנועד לבנות אותם כפאוור קאפל, יכולתם לראות את זה בקארפול קריוקי המשותף שלהם, אפס כימיה, מעולם לא היה שם כלום, עוד חודשיים היא יוצאת עם אמריקאי ואותו מדביקים לאלה לי" - תתאפקו. אפשרו לילדים להמשיך להאמין בנועתן ובמה שסימלו עבורם – ערכים כמו אהבה, שיתוף, יס, מותג תחליבי הרחצה "כיף", זוגיות יציבה וחמה בגיל צעיר, סמסונג גלקסי.