פרופסור קמיל פוקס שמע לראשונה על כך שתוצאות המדגם שהציג אתמול בערוץ 10 שגויות רק כשהתעורר היום בבוקר משיחת טלפון של מפיק ערוץ 10 שהזמין אותו לאולפן כדי לדון בתוצאות האמת של הבחירות. "זוגתי אמרה לי 'שמעת מה קרה?' וסיפרה לי על תוצאות האמת, ואני חשבתי שאני מת. בעיקר מפני שאישית העציב אותי שאבד הסיכוי שבוז'י הרצוג יקים ממשלה וגם בוודאי בגלל התוצאה מבחינה מקצועית.
פוקס סיפר כי "זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי - בשנת 96' אמרתי לחיים יבין שתוצאות המדגם מלמדות על תיקו עם יתרון קל לפרס ואז הלכתי לישון עם פרס והתעוררתי עם ביבי (ראש הממשלה בנימין נתניהו). אבל הפעם התחושה הרבה יותר גרועה כי הפער בין תוצאות המדגם לתוצאות האמת יותר גדולות ובשנת 96' הפער היה רק של 16 אלף קולות", אומר בכנות פוקס ל-TheMarker ביום שאחרי מה שייזכר כיום המביך של חברות הסקרים.
פוקס וד"ר מינה צמח, שהציגו את המדגמים בערוץ 10 ובערוץ 2, נאלצים להסביר כבר מהבוקר איך קרה שתוצאות המדגם שלהם ניבאו שיוויון 27 מנדטים לליכוד והמחנה הציוני או 28 מול 27 מנדטים לטובת הליכוד, כאשרר התוצאות בפועל כל-כך שונות.
במה שנראה כמלחמה על חשיבות תחום הסקרים בכלל, הם טוענים כי יש נסיבות מקלות לפער הגדול: "אתם (התקשורת) מסתכלים על זה לא נכון. בתקשורת בוחנים את הפער הגדול במנדטים בין המפלגות המחנה הציוני לליכוד כאשר למעשה התחזית ניתנת לכל מפלגה בנפרד. לפי זה, לא כל כך טעינו - אמרנו בערוץ 2 שהליכוד קיבל 28 מנדטים והוא קיבל 30 ואמרנו שהמחנה הציוני קיבל 27 מנדטים והוא קיבל 24 מנדטים. בכל שאר המפלגות צדקנו בהיררכיה ובסדר המפלגות היה בול. רוב הדברים החשובים היו בול", מנסה עדיין לטעון צמח.
לדברי צמח, בחירת הקלפיות בהן הוצב המדגם היתה נכונה, שכן תוצאות האמת של אותן קלפיות דומות מאוד לתוצאות האמת בכלל המדינה. מה היתה הטעות היחידה לדבריה אם כך? "סגרנו את קלפיות המדגם בשעה שמונה וחצי בערב אבל ראינו שככל שהשעה הופעת להיות יותר מאוחרת, כך הליכוד מתחזק. זאת אולי היתה טעות שלא אמרנו את זה בעת הצגת המדגם, היינו צריכים להגיד את זה. בשעה 23:00 בלילה, כשקיבלתי את תוצאות קלפיות המדגם שלנו עד הסגירה, ראינו שהפער גדל לטובת הליכוד. שלחנו את זה לקונטרול של ערוץ 2 אבל זה לא הגיע".
פרופסור פוקס מצידו אומר כי מאחורי הפער בין תוצאות המדגם לתוצאות האמת עומדים שלושה גורמים, כולם לא בשליטתן של חברות הסקרים: האחד, שיעור המסרבים להגיד למי הם הצביעו. "למינה צמח היה שיעור של 15% מסרבים ולנו של 30%. בפעם הבאה אולי אנחנו צריכים לשנות את השיטה של ערוץ 10 ששואלים את המצביעים בעל פה אחרי ההצבעה למי הם הצביעו. חלק ממצביעי הליכוד אולי סירבו להגיד כי יצאו מנקודת הנחה שהתקשורת שמאלנית".
הגורם השני לדבריו הוא העובדה שקלפיות המדגם נסגרות כשעה וחצי לפני תום המועד האפשרי להצביע. "אנחנו סגרנו ב-20:45 ומינה צמח ב20:00, ומה שקרה זה שהליכודניקים באו להצביע מאוחר בעוד שהמפא"יניקים באו להצביע מוקדם בבוקר".
לדברי פוקס, הסיבה השלישית היא העובדה ש"חלק מהאנשים לא אומרים את האמת, כלומר משקרים". אולם גם לדבריו, "הסטייה היא לגמרי סבירה מבחינה סטטיסטית. בסך-הכל מדובר בסטייה של שמונה מנדטים חלקי 11 מפלגות, כלומר 0.7 מנדטים למפלגה. אך מכייוון שזה התרכז בפער של 6 מנדטים בין שתי מפלגות חשובות זה הפך לכשלון קולוסאלי מבחינה פוליטית. אם הסטייה הייתה מתרכזת ברשימה הערבית או בש"ס אף אחד לא היה לוקח את זה קשה".
"הסוקרים צריכים לעשות בדק בית"
בתוך כך, גופי התקשורת שהציגו אתמול את תוצאות מדגמי הטלוויזיה עורכים כיום בדק בית כיצד קרה שהציגו עד לרגע האמת סקרים שהתבררו כשגויים, שבהם המחנה הציוני מנצח בפער של כארבעה מנדטים, ובעיקר כיצד לא הצליחו גם מדגמי הטלוויזיה לחזות את הניצחון של הליכוד בפער משמעותי.
בכיר באחד הערוצים אמר כי "אין פה מה להכחיש. טעינו בגדול. גילינו שיש פער של 5%-6% בתוצאות בין המדגם לבין הקלפי שהוצב באותו מקום. אנשים נכנסו לקלפי המדגמית ושיקרו. הסוקרים צריכים לעשות בדק בית".
גם פרשן ערוץ 10 רביב דרוקר מודה שהתקשורת שגתה באופן הסיקור. "טעינו וטעיתי - ובגדול. אנחנו חיים בעיקר מסקרים, ואנחנו די נוטים לזלזל בשטח - כי כל אחד ישלו את השטח שלו".
דרוקר אומר כי כל המערכת הפוליטית החזיקה באותם סקרים. "גם ראש הממשלה אתמול בצהריים אמר לאנשים בסביבתו שהוא מפסיד. הוא לא האמין לאנשים שאמרו לו בערב שהמצב הפוך. שרי ליכוד אמרו שהשטח כבוי, שאנשים שלא רוצים לעבוד. התוצאות נחתו עלי בבום. יכול להיות שהסקרים שחזו ניצחון למחנה הציוני ביום שישי הביאו לתזוזה של 9-10 מנדטים ב-3 ימים. אבל אם כן, זה חצי מכוחו של נתניהו. יכול להיות שזו היתה מגמה ולא ראינו אותה, כי אולי אנחנו חיים בלה לה לנד".
"מנסים להטעות אותך"
אולם לא רק הסוקרים הפוליטיים חשו מבוכה ונאלצו לענות לשאלות קשות. הפער הגדול בין הסקר למציאות מעמיד בסימן שאלה את אמינותו של תחום הסקרים ככלל. בעוד שצמח ופוקס טוענים כי אין סיבה שאירועי אתמול יפגעו בתחום, אחרים מודים כי נדרש בדק בית רציני. "אף אחד לא ציפה שנתניהו יקבל 30 מנדטים וייקח קולות מהבית היהודי ויש עתיד. אני באמת לא יודע להגיד איך הולכים לישון עם מדגם של שיוויון וקמים עם מציאות של פער 6 מנדטים. אולי הם לא יודעים לדגום. אני רק יודע להגיד שמזל שאנחנו לא עשינו מדגם", אומר בעלים של חברת סקרים שהשתתפה בסקרים הפוליטיים במערכת הבחירות האחרונה אך לא הייתה אחת משלוש החברות שהציגו מדגמים הערוצי הטלוויזיה.
עוד על בחירות 2015 בתקשורת:
- רייטינג גבוה למדגמים ורייטינג שיא ל"ארץ נהדרת"
- נתניהו סירב להתראיין לערוץ 10 כשבן כספית באולפן
- נאומי הניצחון: "הפסדנו שליש מהמנדטים? הישג אדיר!"
"בגלל דברים כמו הטעויות במדגם ובסקרים אני לא עוסק בסקרים פוליטיים, לא עובד עם מפלגות ולא עושה תחזיות", אומר פרופ' ישראל אולניק, מנכ"ל ובעלים של חברת שילוב מילוורד בראון. "אני חושב שצריך לתקן את המודל של הבחירות", הוא מדגיש. "צריך להפריד בין הסקרים שלפני הבחירות, שנעשו בדגימות של 1,000-500 איש, שם יש אחוז גבוה שאומר שהוא לא החליט.
"הבעיה בסקרים פוליטיים היא שבעוד שהנחת היסוד בסקרים אומרת שאוכלוסייה שאינה עונה מתנהלת כמו אוכלוסיה שעונה ואז מנתחים את מה שענו כמכלול, במפלגות ובפוליטיקה זה לא כך כי יכול להיות שמתביישים להגיד לך שמצביעים למפלגה מסוימת כמו לליכוד או שחרדים לא עונים לך או שערבים מנסים להטעות אותך לצורך העניין".
לכתבות נוספות ב"The Marker":