"הצלילה" מתרחש בקיבוץ בצפון הארץ בזמן מלחמת לבנון השנייה. הסרט מתמקד ביואב (יואל רוזנקיאר), שחוזר לקיבוץ ילדותו לאחר כשנה של נתק, ומתאחד עם אמו ושני אחיו כדי לקבור את אביהם. האב למעשה מת כבר זמן מה, אך מכיוון שביקש לתרום את גופתו למדע, קבורתו מתרחשת שנה לאחר מותו.

אבישי (מיכה רוזנקיאר), האח הצעיר במשפחה, הוא חייל בשירות סדיר שמתמודד עם חרדות קשות לקראת הצטרפותו למלחמה. איתי (יונה רוזנקיאר), האח הבכור, הוא מילואימניק גאה שמנסה לאמן את אבישי לקראת הלחימה. יואב, האח האמצעי של המשפחה, סובל בעצמו מפוסט טראומה כתוצאה משירותו הצבאי ומוצא את עצמו מוצף מהחזרה לקיבוץ, מההתמודדות עם המשפחה, מהטראומה ומהמלחמה שברקע. "הצלילה", סרט הביכורים של הבמאי יונה רוזנקיאר, צבר קילומטראז' מכובד של פסטיבלים וכך הפך לאט ובשקט יחסי, לאחד הסרטים הישראלים המסקרנים שיוצאים השנה לאקרנים.

מיותר לציין שבישראל נעשים המון סרטים על צה"ל ועל מלחמות, רבים מהם מתמקדים בחוויה הקשה של המלחמה, בטראומה בזמן שהיא מתרחשת. אבל רק מעטים מהם מתמקדים במה שקורה אחרי שהמלחמה נגמרת, במה שנותר מהחיילים אכולי הטראומות. "הצלילה" מתעסק בפוסט טראומה ובהלם קרב, שמטופל כאן בידיים מיומנות שיודעות לגשת לנושאים הללו ברגישות מיוחדת.

יואב היה רב-סרן בצבא אבל נראה שכל מה שנותר לו מהשירות זה טראומה והתקפי חרדה, שהולכים ונעשים תכופים יותר עם הגיעו לקיבוץ הסמוך לגבול בזמן המלחמה. גם ההתמודדות עם הזיכרונות מאביו תורמים להתקפי החרדה, במיוחד כי אביו מצטייר כמי שהיה קיבוצניק מיליטריסט קשוח שציפה מכל בניו להיות חיילים קרביים גאים שיקפצו על כל הזדמנות להיות בשדה הקרב.

כל זה נשמע כמו קרקע פורייה לדרמה קשה, אולי אף סוחטת דמעות, אבל זה לא המקרה כאן - וזה אולי אחד הדברים היפים ביותר בסרט הזה. שלא תטעו, "הצלילה" הוא סרט דרמה לכל דבר, אבל הוא מתובל בסיטואציות קומיות שמגיחות ברגעים בלתי צפויים. מדובר בהומור חד וחתרני, כזה שיגרום לכם לצחוק ובו זמנית ישלח חץ ישירות אל ליבכם. זה אחד הדברים שהופכים את יונה רוזנקיאר ליוצר מעניין וייחודי, שלא רק מטפל בנושאים מורכבים, אלא עושה זאת באמצעות שפה קולנועית ייחודית. בעזרת סצנות פשוטות יחסית, בלי הרבה מניירות ועם מינימליזם מסוים, מצליח רוזנקיאר להגיד הרבה. כך למשל, ברגע קטן, אך חזק, יואב מסתכל על תמונתו של קלינט איסטווד, בדמותו הנצחית של הקאובוי, התגלמות הגבר הקשוח - ורק אומר שתי מילים שסוחבות עמן כובד רב: "הכל בגללך".

הצלילה (צילום: צילום מסך מתוך הטריילר)
סרט דרמה לכל דבר | צילום: צילום מסך מתוך הטריילר

שלושת השחקנים הראשיים המגלמים את איתי, יואב ואבישי הם אחים גם במציאות ואין ספק שזה ניכר גם על המסך. הדינמיקה המעולה בין שלושתם בולטת במיוחד וגם כל אחד מהם בנפרד עושה עבודה מצוינת בתפקידו. מיקי מרמור עושה עבודה מעולה בתור הדודה הקיבוצניקית הקשוחה, שמגלה באופן מפתיע גם כמה צדדים רכים. וקלאודיה דוליצ'י, שמגלמת את אמם האיטלקייה של איתי, יואב ואבישי, מצליחה להיכנס לנעליה של דמות שהיא מעט זרה, תלושה, שמתקשה להבין את מה שעובר על בניה ואת ההשפעה ההרסנית שהייתה לחינוך הנוקשה של בעלה.

בשורה התחתונה, "הצלילה" הוא סרט ביכורים מצוין שמעיד על כישרונו הרב של רוזנקיאר, שוודאי נשמע ממנו עוד הרבה בעתיד הקרוב. דרמה משפחתית שבעזרת הומור שחור מפרקת לרסיסים את מושג הגבריות ואת מודל הגבר הישראלי המיליטריסט ומציעה לצופה להסתכל מחדש על כל הדברים הללו, שמושרשים עמוק בתרבות הישראלית. הסרט מרגש בלי להיות סוחט דמעות, מצחיק לרגעים ובעיקר מעורר מחשבה. ליונה רוזנקיאר יש המון מה להגיד ואם אתם מוכנים לשמוע אותו, צפו בסרט. ככל הנראה שלא תתחרטו.