לפעמים נדמה שז'אנר הקומדיה הרומנטית פרח בשנות ה-90, אבל ראשוני הסרטים מהז'אנר יצאו כבר לפני כמאה שנה, ואז עוד לא נתפסו בהכרח כגילטי פלז'ר או כסרטים קלילים שמיועדים לנשים בלבד. למעשה, אחת הקומדיות הרומנטיות הראשונה - "זה קרה לילה אחד" משנת 1934 - אפילו זכתה בכמה פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר. גם בתחום הקולנוע הלהט"בי אפשר לציין כמה קומדיות רומנטיות פורצות דרך. כל זה כדי לומר - ההיסטוריה של הקומדיות הרומנטיות לא מסתכמת בקייט הדסון וריס ווית'רספון, והיא מסועפת וכוללת בתוכה תת ז'אנרים רבים עם משמעות חברתית עמוקה.
על הנישה הזאת בדיוק יושב הסרט החדש של ג'ונה היל וקניה באריס, "איזה אנשים", שממשיך מסורת של שני תתי ז'אנר של הקומדיה הרומנטית. הראשון הוא ז'אנר "פגוש את ההורים", שהיה קיים עוד לפני הסרט בעל אותו השם עם רוברט דה נירו ובן סטילר; השני הוא ז'אנר פחות פופולרי אבל משמעותי בהרבה - קומדיות רומנטיות שעוסקות ביחסים בין גזעיים, אליו השתייכו בין השאר סרטים כמו "נחש מי בא לסעוד" המהפכני מ-1967, שגם זכה לרימייק בכיכובו של אשטון קוצ'ר ב-2005.
אחרי שנים של תפקידי "השמן המצחיק", ניכר שג'ונה היל מעוניין לקחת חלק בפרויקטים בעלי משמעות. בשנה שעברה הוא יצר עבור נטפליקס את "סטאטס", סרט דוקומנטרי במסגרתו הוא משוחח עם הפסיכולוג הפרטי שלו, ועכשיו מגיע "איזה אנשים", בו הוא מככב ואותו כתב יחד עם באריס (יוצר הסדרה "שחור כזה"), שגם מביים.
היל מגלם ב"איזה אנשים" את עזרא, ברוקר יהודי מלוס אנג'לס, שבשעות הפנאי מגיש פודקאסט לצד חברתו הטובה ביותר מו (סאם ג'יי, קומיקאית ואחת הכותבות של "סאטרדיי נייט לייב") שעוסק בנושאים תרבותיים ופוליטיים. בעיקר, השניים מנתחים בפודקאסט את המתח הבין-גזעי בין שחורים ללבנים בארה"ב בשנים בהן אלימות משטרתית הפכה לנושא מדובר וטעון, ככזו שמנציחה את הטראומה ההיסטורית של העבדות, וממשיכה לשכפל את עצמה דרך מערכת המשפט ובתי הכלא האמריקאיים.
עזרא שונא את העבודה שלו וגם בתחום הרומנטי אין לו הרבה מזל, עד שהוא פוגש את אמירה - מלבישת סרטים יפהפייה ושנונה שחולקת איתו חיבה לנעלי סניקרס במהדורה מיוחדת. הכימיה בין השניים הופכת מהר מאוד לזוגיות מתוקה, שנתקלת באתגרים ברגע שמגיע הזמן לפגוש את ההורים. בצד היהודי ההורים הם ארנולד (דיוויד דוכובני בתפקיד קטן אך מתוק) ושלי (ג'וליה לואי-דרייפוס, שהיא חד משמעית הדבר הטוב ביותר בסרט) - אמא שבטוחה שהיא לגמרי Woke אבל חושפת את הגזענות המופנמת שלה כשהיא מביעה התלהבות יתר לצרף את אמירה למשפחה מעצם היותה שחורה. בצד השני נמצאים פאטימה (ניה לונג) ואקבר (אדי מרפי), אב שחור ומוסלמי שלא משתגע על הבחירה של בתו, בעיקר כשעזרא מחליט להציע לה נישואים.
"איזה אנשים" עושה עבודה לא רעה בהצגת הדילמות והמתחים שמגיעים יחד עם קשר רומנטי בין שחורה ללבן בעידן הנוכחי בארה"ב, ובכל זאת נתקל במגבלות של הז'אנר. כשהמסגרת היא קומדיה רומנטית, קשה להיכנס לדיון מורכב בנושא - בעיקר כשהמטרה היא שהצופים יהנו, ופחות שהם יהרהרו. כך יוצא שלמרות הנושא החשוב, "איזה אנשים" הוא לא סרט חשוב, ולרגעים הוא גם מתאמץ יותר מדי להיראות מגניב ועדכני, עם שימוש בכלים גימיקיים של עריכה שנמאסים די מהר.
למרות שהנושאים הנפיצים והמרתקים באמת לא מקבלים טיפול עמוק בסרט, בכל זאת מדובר בצפייה די מהנה. אדי מרפי נראה טוב מאי פעם, ההופעה של ג'וליה לואי-דרייפוס לא פחות ממבריקה, לורן לונדון בתפקיד אמירה מאירה את המסך ביופי וכריזמה, וכל אלה מרוממים גם את ההופעה של היל, שהוא בחור חביב וחכם - אבל לא שחקן גדול. "איזה אנשים" מפספס את הפוטנציאל שלו להיות סרט חשוב, אבל הוא כן סרט חמוד, אפילו חמוד מאוד, ובימים של מצוקת תוכן בנטפליקס - יכול להיות שזה לגמרי מספיק.