לא תצליחו להסיט את המבט: "צמודים" ידביק אתכם לכיסא
הסקרנות תוביל אתכם בתוך מבוך הקרינג', תגידו כנראה "איכס" ואולי גם "וואט דה פאק" בקול - אבל סרט האימה "צמודים" לא ישאיר לכם ברירה אלא להמשיך לצפות בו. סיבה טובה לצאת ממזגן אחד למזגן אחר, ועל הדרך אולי גם לחשוב שוב על הזוגיות שלכם
ז'אנר אימת הגוף חווה תחייה מחודשת בשנים האחרונות, עם סרטים כמו "טיטאן", "יופי מסוכן", "בריכת האינסוף" ו"האחות המכוערת". הסרטים האלו הזכירו, למי שהספיק לשכוח, שאימת גוף היא ללא ספק אחד התת-ז'אנרים המטורפים והאפקטיביים ביותר באימה - כזה שמעורר בחילה וגם מחשבה, ובעיקר מספק המון פאן. היא חוקרת תופעות גופניות טבעיות ועל-טבעיות, מסתכלת מקרוב על שינויים פיזיים קיצוניים, איברים פנימיים ונוזלי גוף ובעיקר בוחנת את הגבול בין אנושי לעל-אנושי. אם התיאור הזה עורר בכם סלידה עמוקה, כנראה שכדאי לכם לוותר על המשך הקריאה וגם על הצפייה ב"צמודים", שמאז הבכורה המוצלחת שלו בפסטיבל סאנדנס הפך לאחד מסרטי האימה המצופים ביותר של השנה.
במרכז הסרט עומדים מילי (אליסון ברי, "קומיוניטי"), וטים (דייב פרנקו, "שכנים"), שנמצאים כבר שנים בזוגיות יציבה אך עייפה. הם מחליטים לעבור מהעיר הגדולה לבית חדש בפרברים, ומקווים שהשינוי הגאוגרפי יביא גם לשינוי ביחסים הרומנטיים. אבל כשהם יוצאים להליכה במטרה להכיר את הסביבה החדשה, הם נופלים לבור - וכשהם יוצאים ממנו דברים מתחילים להשתנות. מילי וטים חווים תסמינים גופניים מוזרים ומתחילים להבין שייתכן שכוח על-טבעי זדוני מחבר ביניהם. חוויות גופניות שונות ומשונות שקורות לשניהם דוחפות אותם לקצה וגורמות להם לחשוב מחדש על עצמם ועל היחסים ביניהם.
הסרט נכתב ובוים על ידי מייקל שאנקס האנונימי, שזהו סרט הביכורים שלו באורך מלא. שאנקס שיתף שהתסריט מבוסס על חוויות אישיות שלו, גם אישיות וגם זוגיות, ושהוא רצה לבטא פחדים וחרדות סביב זוגיות ומונוגמיה. "צמודים" ללא ספק עושה זאת ביעילות - ומגייס את מיטב הכלים של הז'אנר כדי לבטא את הרעיונות האלו בדרכים מגוונות ויצירתיות. זה לא סרט שבא להטיף או להגיד לכם מה לחשוב, אלא בעיקר בא לספק לכם חוויה ייחודית שלא תשכחו בקרוב.
ניכר ששאנקס אוהב ושואב השראה מסרטי אימת גוף בעיקר משנות ה-80, וחובבי הז'אנר יוכלו לזהות הדהודים לסרטי קאלט כמו "היצור", "סוסייטי" ו"שליטה". במובן הזה, הבמאי לא ממציא את הגלגל ולא בדיוק נכנס לטריטוריות שאחרים לא היו בהן לפני כן. אבל הוא כן מצליח להביא משהו חדש ומרענן לאימת הגוף ולחקור את נושא הזוגיות מנקודת מבט שטרם נראתה. הוא לחלוטין יודע מה הוא עושה - והוא עושה את זה מצוין. גם אם אין משהו חדשני ב"צמודים", מה שכן יש זה סרט אימה שיודע בדיוק איזו חוויה הוא רוצה שהצופה יחווה. והוא עושה את זה ביעילות רבה. לא מתיימר להיות משהו שהוא לא, לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, ועל הדרך מצליח להעביר היטב את המסר שנמצא לא הרבה מתחת לפני השטח.
"צמודים" ידביק אתכם לכיסא לכל אורכו, כשהוא מעביר אתכם סצנה אחר סצנה, מטרידה, דוחה וגרוטסקית מרגע לרגע. אולי תרצו להסיט את המבט, אבל כנראה שלא תצליחו. הסקרנות תוביל אתכם בתוך מבוך הקרינג', תגידו כנראה "איכס" ואולי גם "וואט דה פאק" בקול - ותמשיכו להסתכל, כי "צמודים" לא ישאיר לכם ברירה. זה מה שקורה כשמאחורי המצלמה עומדים אנשים שיודעים בדיוק לאיזו רכבת הרים הם רוצים להכניס אתכם, והיא סופר כיפית לחובבי הז'אנר וכנראה סופר עינוי לכל השאר. נאכלים דברים שלא צריכים להיאכל, נדבקים דברים שלא צריכים להידבק וקורים בעיקר המון דברים שלא אמורים לקרות בין בני זוג. גם אם המערכה השלישית קצת נופלת למוסכמות הז'אנר ודי צפויה, תרצו בהחלט להישאר שם בשביל אקורד הסיום. כסרט אימה קיצי, "צמודים" הוא סיבה טובה לצאת ממזגן אחד למזגן אחר ופשוט להתחלחל בכיף. ועל הדרך אולי גם לחשוב שוב על הזוגיות שלכם.
מבחינת המסר, הסרט לא מנסה להיות שכלתני, גם לא להתעמק יותר מדי. אבל הוא בהחלט מצליח להעלות שאלות בקרב הצופים ותהיות לגבי הגדרה עצמית וזוגית, מערכות יחסים תלותיות ומונוגמיה. בשורה התחתונה, שאנקס ארז את המסרים האלו באריזה מאוזנת - הוליוודית וכיפית, שלא מאכילה בכפית יותר מדי, לא מקריבה את הפאן לטובת המסר - אבל גם משאירה את הצופים עם נקודה או שתיים למחשבה.
מיותר לציין את הכימיה הברורה מאליה שבין השחקנים הראשיים, אבל כן כדאי לציין שכל אחד מהם עושה עבודה מצוינת גם לחוד. ברי ופרנקו מספקים תצוגות משחק מדויקות בתפקידים תובעניים, שדרשו מהם לא מעט מאמץ פיזי ורגשי. שניהם מצליחים לגעת ברגעים הדרמטיים, להצחיק בקומיים וגם להקריפ ברגעים המטרידים. בזמן שאתם מתחלחלים ממה שעובר על הדמויות האלו, כדאי לדעת שברי ופרנקו עשו הרבה מהפעלולים בעצמם, ולפי מה שהם מספרים, גם נפצעו לא מעט בזמן הצילומים. אבל התוצאה בהחלט שווה את זה, והזוג הנשוי מוביל את הסרט בתצוגות משחק שממחישות את הוורסטיליות של שניהם. אומנם לברי יש ניסיון רב בדרמה, קומדיה וגם בתפקידים פיזיים, אך פרנקו יותר מוכר בתפקידים קומיים (לאחרונה בהופעת אורח קורעת בסדרה "הסטודיו"), וכאן הוא מוכיח שכדאי ומומלץ לתת לו עוד תפקידים מגוונים.
למי שמחפש סרט אימה מהנה, וגם למי שרוצה לחוות חוויה קצת אחרת באולם הקולנוע, "צמודים" יעשה את העבודה וגם מעבר. גם אם הוא לא מכניס חידושים רבים לז'אנר, הוא מספק נקודת מבט מרעננת וייחודית על זוגיות, ומוכיח שוב שאימת גוף היא קרקע פוריה לסרטים שמושכים את הגבולות, ומשאירים נקודה למחשבה - מבלי לוותר על ההנאה.