"סופר מריו גלקסי - הסרט" כנראה ישחזר את ההצלחה של קודמו

עם עלילה דקיקה ורזה, אנימציה מהוקצעת ברמות, דמויות אהובות ופאן סרוויס כמו שכתוב בספרים, ב-2023 "האחים סופר מריו - הסרט" ניפץ את הקופות ושבר נאחס קולנועי שנמשך יותר מדי זמן. הוא פתר את התעלומה הגדולה מכולן: איך מעבדים משחק וידאו למסך הגדול? הוא לא היה סרט גאוני או פורץ דרך בשום צורה, אבל המספרים מדברים בעד עצמם: השקעה של 100 מיליון דולר הפכה במהירות שיא להכנסות של יותר ממיליארד.

להיטותו של הסרט, שסיפק כל צורך אפשרי של מעריצי השרברב האיטלקי, סללה את הדרך הבטוחה להמשך. ב"סופר מריו גלקסי - הסרט", שעלה אחרי דחייה ממושכת לאקרנים גם בישראל, אולפני אילומיניישן (יוצרי סדרת המיניונים) לוקחים את מריו ולואיג'י למסע הרפתקני בחלל, המבוסס ברובו על המשחק המצליח באותו השם משנת 2007.

עלילת הסרט מתפצלת למספר קווים מקבילים. הנסיכה רוזלינה (ברי לארסון), אמם המאמצת של הלומות (כוכבים חמודים ומדברים), נחטפת על ידי באוזר ג'וניור (בני ספדי), שזומם לנצל את כוחותיה העצומים כדי להפעיל תותח מיוחד שבנה לכבודו של אביו. בינתיים, באוזר, הנבל האימתני (ג'ק בלאק) שנכלא והוקטן לממדים זעירים, מנסה לשכנע את מריו (כריס פראט) לשחרר אותו. במקביל, הנסיכה פיץ' (אניה טיילור-ג'וי) יוצאת לחלץ את רוזלינה מידיו של ג'וניור ופוגשת בדרך שלל דמויות ממשחקי נינטנדו. אחת מהן היא פוקס מקלאוד (גלן פאוול), השועל הטייס מהמשחק "סטאר פוקס". בדרך הם פוגשים גם את יושי, הדינוזאור האיקוני מהסדרה.

חוץ מתוספות קלות (יושי מגיח לראשונה!), בדיוק כמו ב"האחים סופר מריו: הסרט", גם ל"גלקסי" אין כל כך מה להציע בקטגוריית הסיפור והעלילה. כלומר, הם קיימים כהמלצה, אבל אין להם נוכחות, והם מחווירים לעומת אותן קריצות שנועדו למעריצים. קשה להאמין שהנושא של פיתוח הגיוני וראוי של הדמויות היה מדובר מדי על שולחנם של במאי הסרט ארון הורוואת' ומייקל ג'לניק, והתסריטאי מת'יו פוגל. מריו הוא פשוט מריו, ולואיג'י עדיין פחדן. הניסיון היחיד נעשה דווקא עם באוזר. הסרט מציג אותו בתור אבא נעדר וחסר ביטחון, עם רגע אחד לבבי של פלאשבק מתוק. אבל במהרה, ובאופן צפוי למדי, הוא חוזר לעשות את השטויות של הנבל. בסופו של דבר, ובמיוחד מהבחינה הזו, הסרט תקוע בניוטרל רציני וחורק שלא משאיר מקום לספק: שום חשיבה מחוץ לסטנדרט הרגיל לא נעשתה כאן.

אבל ל"אין עלילה" הזו יש סיבה: יוצרי הסרט החליטו שסוס מנצח לא מחליפים והסתמכו על ריצוי המעריצים. זה עבד נפלא בסרט הראשון. ואפילו שקשה למצוא עיבודים קולנועיים למשחקי וידאו שעושים את העבודה כמו שפאקינג צריך - כמה אפשר להסתמך רק (!) על הדבר הזה? בסופו של דבר זה לא מחזיק מים והבלוף מתגלה. הקהל, שקיבל את מבוקשו ב-2023, לא נהנה הפעם מאקסטרה של ערך מוסף. זה פשוט אותו הסרט עם שינויים קלים ומינוריים, פלוס - כמה מפתיע - נסיכה נוספת שצריך להציל. ברמה האנימטיבית אילומיניישן שומרים על הרמה הגבוהה. הכל און-פוינט, פלטת הצבעים נהדרת, והעיצוב נאמן בצורה מחרפנת, כך שהסרטים הללו חייבים להיות חלק מהסילבוס בבתי ספר לאנימציה. טכנית-ווייז, הסרט הזה שווה חמישה כוכבים ואף יותר.

כבר נמאס לחזור ולטחון את אותה הטענה בכל סרט אנימציה שני בערך, אבל היא צריכה להיאמר גם הפעם: לסרטים בסגנון של "סופר מריו גלקסי - הסרט" יש קהל חכם שמגיע לו הרבה יותר. הרבה יותר סיפור, הרבה יותר מוסר השכל והרבה יותר יצירתיות עלילתית. הסרט הזה ממש לא גרוע, אבל הוא מעיד בעיקר על מה שמניע את הגלגלים של אולפני אילומיניישן. כי אם פיקסאר נחשבת לעילית של האנימציה העולמית, אז את אילומיניישן אפשר לתאר כיצרנית סרטי הבורקס של התחום. זה עובד נפלא ברוב הפעמים, אבל כשזה הופך לפס ייצור תבניתי ושבלוני (היי, המיניונים!) - זה כבר מאבד מהטעם.

אבל עם הכנסות של מאות מיליוני דולרים בקופות תוך פחות מחודש והצלחה כבירה, הביקורת הזו ואחרות כמוה לא ממש ישנו את התמונה עבור "סופר מריו גלקסי - הסרט" - לא בקרב ההורים והילדים, ובטח שלא עבור נינטנדו ואילומיניישן, שסביר להניח שכבר עובדות יחד על סרט שלישי. בכל מקרה, מדובר בסרט בסדר מינוס שזז בקושי. אבל עם קצת יותר תעוזה, דמיון ומחשבה, הוא היה יכול להיות הרבה יותר מעוד להיט אביבי.