היתרון של "האישה בתא מס' 10": הוא נגמר מהר

אם יש משהו שאוהבים לאחרונה בנטפליקס, זה לא לקחת יותר מדי סיכונים. ואין דבר יותר בטוח מאשר לבסס סרט על רב-מכר. אבל ללכת על בטוח לרוב מניב גם תוצאות בטוחות, כלומר יצירות בינוניות (במקרה הטוב) שלא באמת מצדיקות את קיומן - מלבד היותן עוד כותר נוסף בקטלוג האינסופי של שירות הסטרימינג שכולל הרבה פילרים ומעט פנינים. "האישה בתא מס' 10" (The Woman in Cabin 10) הוא עוד פילר כזה: מותחן פסיכולוגי-בלשי שלפחות מגיע באורך הנכון (כ-95 דקות בלבד), אבל לא מציע הרבה, אם בכלל.

במרכז הסרט עומדת לורה בלאקלוק (קירה נייטלי), עיתונאית מוערכת שבדיוק מתאוששת מאירוע טראומטי שהתרחש בעקבות התחקיר האחרון שכתבה. בלאקלוק הייתה עדה לרציחתה של אחד המקורות שלה, אישה צעירה שהוטבעה לנגד עיניה, ובאופן טבעי האירוע הותיר אותה עם תחושת אשמה שמכבידה עליה. בניסיון שלה להתאוורר עד לכתבת התחקיר הבאה, בלאקלוק נענית להצעת עבודה "קלילה" שבתקווה תסייע לה לשכוח מהצרות שלה - הכוללת הצטרפות לשיט ביאכטה של מיליארדרים. אבל המשימה הלכאורה קלה מסתבכת כאשר לורה משוכנעת שראתה אישה נזרקת למים מהיאכטה, אלא שאף נוסע לא חסר ואין שום ראיה לכך. לורה למעשה משוכנעת שראתה אישה בתא הסמוך אליה - תא מס' 10 - אבל לפי צוות היאכטה מעולם לא הייתה אף אישה בתא הזה. למרות שמטילים ספק בעדותה, לורה חושדת שמשהו אפל מתרחש מתחת לפני השטח והיא נחושה בדעתה לחשוף את האמת, גם אם זה עלול להעמיד את חייה בסכנה.

את הסרט ביים סיימון סטון, במאי אוסטרלי שעיקר עבודתו עד כה הייתה בתיאטרון, וברזומה הקולנועי שלו יש שני סרטים נוספים מלבד "האישה בתא מס' 10". האחרון היה "החפירה", דרמה שעלתה בנטפליקס בשנת 2021 וזכתה בצדק לביקורות חיוביות, מה שמעלה תהיות לגבי ההפקה הנוכחית, שהאיכות שלה לא בדיוק עומדת בסטנדרטים שהציב לעצמו.

אחת הנקודות החיוביות בהפקה הזו היא הצילום והעובדה שהסרט צולם ביאכטה אמיתית, מה שמוסיף קצת אמינות בסרט שאמינות היא לא ממש הצד החזק שלו. התסריט לוקה בבעיות שונות שאופייניות לעיבודים קולנועיים של ספרים, כמו הקושי להעביר מאות עמודים לפורמט של 95 דקות, מה שמוביל לתחושה של תסריט שטחי ונמהר. הדמויות לא מספיק מעניינות כי הן לא מפותחות מספיק בתסריט, למרות שצוות השחקנים באמת סוחט את המיץ מהמעט שהם קיבלו, בראשם קירה נייטלי, אך ראוי גם לציין את דניאל אינגס, דיוויד אג'לה והאנה וודינגהאם.

נייטלי באמת עושה את המקסימום מהחומר הדל שקיבלה, ומצליחה להעביר את התסכול הרב שמורגש על ידי דמות שעוברת גזלייטינג ברמה שהייתה גורמת לכל אחד לרצות פשוט לקפוץ מהיאכטה ישירות למים. בכללי, השחקנים הם במידה רבה מה שהופך את הסרט לצפייה נסבלת במידה. וזה בהחלט מצער שאספו את השחקנים המוכשרים האלה בשביל תסריט שלא ראוי להם. יש טוויסטים כצפוי ממותחן מהסוג הזה, אבל אף אחד מהם לא יפיל אתכם מהכיסא וגם האמינות שלהם קצת יותר מדי מותחת את גבולות ההיגיון.

ייאמר לזכותם (או שלא), שבנטפליקס יודעים היטב לעשות סרטים שהם לא רק בינוניים, אלא גם נמרחים וארוכים להחריד ולבסוף מרגישים כמו בזבוז רציני של מספר שעות מהחיים. אז לפחות הפעם לא מדובר בסרט משעמם ונמרח, יש קצת מתח והאורך שלו נסבל - אבל בשורה התחתונה מדובר במותחן חסר מעוף. היוצרים לחלוטין היו יכולים לנצל טוב יותר את 95 הדקות הללו, עם בנייה חכמה יותר של הסיפור ובנייה מעמיקה יותר של הדמויות בתוכו. הבעיה העיקרית מתחילה בתסריטאים שאולי במחשבה שהסיפור נשען על רב-מכר - שכחו שהם צריכים לעבוד על מה שהצופים יראו על המסך ועל החוויה שלהם.

"האישה בתא מס' 10" לא מוסיף ולא מחדש כלום בז'אנר הרווי ממילא, והוא יישכח מהר יותר משתספיקו להגיד את שמו המלא. הוא עוד פילר בקטלוג, שקיים בעיקר כדי לשרוף לכם שעה וחצי, אבל רק אם באמת אין משהו אחר טוב יותר לראות. וכמעט תמיד יש.