"מאצ' מושלם" הוא דרמה רומנטית נושכת ומעוררת מחשבה

בקיץ 2023 הגיע לבתי הקולנוע הסרט "חיים שלמים" (Past Lives), והפך לאחד הסרטים המדוברים של אותה השנה. הסרט, דרמה רומנטית נוגה ונוגעת ללב, זכה לשבחי המבקרים ולאהבת הקהל, ואף קטף לא מעט פרסים ומועמדויות (כולל שתי מועמדויות לאוסקר). בהתאם, הוא גם עורר סקרנות רבה בנוגע לבמאית והיוצרת שלו - סלין סונג, שהיה זה סרטה הראשון באורך מלא. עכשיו, שנתיים לאחר עלייתו לאקרנים, מגיע למסך הסרט השני של סונג, Materialists, בכיכובם של דקוטה ג'ונסון (סרטי "חמישים גוונים"), פדרו פסקל ("האחרונים מבינינו") וכריס אוונס ("קפטן אמריקה"). כמו "חיים שלמים" גם הוא עוסק באינטימיות, באהבה ובמערכות יחסים מודרניות - אבל מזווית אחרת לגמרי. בעוד ש"חיים שלמים" התמקד בהבדלים בין אהבה ראשונה לאהבה בוגרת (כמו גם בהבדלים תרבותיים בין קוריאה לארה"ב), Materialists צולל אל סצנת הדייטינג הקשוחה של ניו יורק, שבה הנכסים החומריים לעיתים חשובים יותר מחיבור רגשי.

לפני שנדבר על הסרט עצמו, כמה מילים על השיווק שלו בארץ. השם המקורי של הסרט הוא כאמור Materialists - בתרגום חופשי, "מטריאליסטיים" או "חומרניים" - אבל הוא קיבל את התרגום העברי הלא מוצלח "מאצ' מושלם". השם הזה, שמייצר אסוציאציה לעולמות של תוכניות ריאליטי שידוכים, עשוי לגרום לצופה הפוטנציאלי להאמין שהוא עומד לצפות בקומדיה רומנטית טראשית של נטפליקס. ה"קליקבייט" שנבחר לפוסטר הסרט בעברית - "משולש אהבה מסוכן" (במקום הכיתוב המקורי, "some people just want more") - רק מחזק את ההנחה הזו. אפשר להניח שהשיווק הישראלי עיוות את הרושם החיצוני של הסרט במטרה לנסות להגיע לקהל רחב ככל האפשר. שם כמו "חומרניים" כנראה היה מושך פחות צופים. ובכל זאת, אפשר לומר שנעשה כאן עוול קטן. כמובן שאין שום דבר פסול בצפיית שנאה של רום-קום גרוע (להפך, זה אפילו מבורך), ובכל זאת צריך לציין: אם זה מה שאתם מחפשים, הסרט החדש של סונג הוא לא הכתובת.

ועכשיו כשהוצאנו את זה מהסיסטם: "מאצ' מושלם" מתמקד בדמותה של לוסי מייסון (בגילומה של ג'ונסון), שחקנית כושלת שהפכה לשדכנית מצליחה. היא עובדת בחברת Adore ויוצרת התאמות בין היפים והעשירים של העיר ניו יורק, תוך התבססות על נתונים יבשים כמו גובה, הכנסות ועמדה פוליטית; זאת, בזמן שהיא עצמה רווקה מבחירה - היא מוכנה למות לבד אם לא תמצא לה גבר עשיר. לאורך הסרט גובר תסכולה של לוסי עקב הדרישות הבלתי הגיוניות, לכאורה, של לקוחותיה. היא עסוקה במיוחד במציאת זיווג לסופי (זואי ווינטרס מ"יורשים", שנותנת כאן הופעה שהיא לא פחות ממדהימה), לקוחה שגילה נושק ל-40 ושיצאה לאינספור דייטים ראשונים לא מוצלחים.

במקביל, הסרט עוסק בחיי האהבה של לוסי עצמה שמתפתחים לכיוונים מפתיעים. בחתונה של שרלוט ופיטר, שהיא עצמה שידכה ביניהם, לוסי מוחמאת מחיזוריו של הארי (פסקל) - אחיו העשיר והנאה של החתן. באותו האירוע היא גם נתקלת באקס המיתולוגי שלה, ג'ון (אוונס), שחקן לא מצליח שמשלים הכנסה בתור מלצר. לוסי מתחילה לצאת עם הארי, שלוקח אותה למסעדות הכי טובות בעיר וקונה לה פרחים יקרים, אבל ג'ון עדיין נוכח בחייה ובמחשבותיה. הסרט עוקב אחר משולש האהבה הזה, כאשר לוסי עצמה נקרעת בין שתי האפשרויות הכה-שונות זו מזו שעומדות בפניה: חתונה עם גבר מבוסס שיעניק לה את החיים שהיא רוצה לעצמה, או חתונה עם גבר עני, אבל גבר עני שהיא אוהבת. 

כסרט רומנטי, "מאצ' מושלם" מספק את הסחורה, אם כי זה קורה בעיקר בזכות הדמות של ג'ון, שאותו אוונס מגלם בכישרון ובקסם אישי. אין שום בעיה עם ג'ונסון בפני עצמה, אבל צריך לציין שהדמות שלה, לוסי, היא לא בדיוק נגישה. כלומר, היא בהחלט מסקרנת, חכמה ומיוחדת, אבל קשה לומר שהיא מעוררת הזדהות מיידית. אולי זה בגלל שהשילוב בין היופי עוצר הנשימה והמאיים של ג'ונסון, לאישיות המסתורית והמתוחכמת של לוסי בגילומה, לא מייצר את הגיבורה הנשית הטיפוסית של סרט קומדיה רומנטית (שהיא, לא פעם, טיפוס מגושם, משעשע או יותר יומיומי). ובאופן כללי, "מאצ' מושלם" הוא לא הקומדיה הרומנטית הטיפוסית. הוא אומנם מבריק וגם מצחיק לעיתים, אבל מבחינת אווירה, הוא הרבה יותר דרמה מאשר שהוא קומדיה. ובאשר לגיבורה - הדיאלוגים המצוינים בין הדמויות מפצים על היעדר האנושיות-הנוגעת-ללב שניכרת אצלה בתחילת הסרט. לאורך הסרט לוסי נפתחת יותר ויותר, ואומנם היא לא הופכת למישהי שהיא "כולנו" (כנשים רווקות, וכנשים נקודה), אבל היא כן מספקת תובנות מעניינות ומקוריות על מערכות יחסים של עצמה ובכלל. 

וזו כנראה האיכות הכי משמעותית של הסרט: הפרשנות החדה והמכאיבה שלו על תרבות הדייטינג העכשווית, ככזו שמבוססת על קריטריונים שהם שטחיים ומהותיים בו בזמן, וכן, גם הרסניים. כפי שאפשר היה לצפות מסונג, זה סרט רגיש ואינטליגנטי מאוד, והוא דן בנושא שבמרכזו בלי להתנצל ובלי ללכת מסביב, בצורה גסה אפילו: לוסי מדברת על התאמות בישירות בלתי מוטרדת, כמעט קומית (היא יכולה לתאר אישה כ"ממוצעת מכל הבחינות", כאילו היא מדברת על דגם בינוני של מכונית); נושא הגובה אצל גברים גם הוא מוטיב חוזר בסרט. הבוטות הזו לא פוגעת ב"מאצ' מושלם", אלא משרתת אותו - הן כיצירה קומית, הן כיצירה נושכת והן כיצירה ביקורתית של ממש. בסך הכל מדובר בסרט חכם, סוחף, מרשים מבחינה אסתטית ומעורר מחשבה, והוא לחלוטין שווה את 117 הדקות שתקדישו לו.