"להחזיר אותה" הוא אחד הסרטים הכי מטרידים שראינו מזה זמן רב

בשנים האחרונות תת-ז'אנר חדש של סרטי אימה תפס תאוצה: Elevated Horror - או בשמו העברי "אימה עילית". מדובר בתת-ז'אנר של סרטי אימה שלא מסתפקים בהפחדות זולות, אלא משתמשים באלמנטים של אימה כדי להעביר סיפור דרמטי עמוק יותר. סרטים כמו "מידסומר", "תורשתי" ו"תברח" העלו את המנייה של סרטי האימה שהפכו מז'אנר שאומנם זוכה להצלחה אבל נחשב לנחות, לכזה שזוכה גם להצלחה ביקורתית וגם להצלחה קופתית. "להחזיר אותה", שעלה השבוע בבתי הקולנוע, מוכיח שוב למה מדובר בז'אנר הכי מעניין בקולנוע בשנים האחרונות.

במרכז העלילה ניצבים פייפר (סורה וונג) ואחיה אנדי (בילי בארט), שנאלצים לעבור לבית מבודד אצל לורה (סאלי הוקינס) אחרי טרגדיה משפחתית. בבית חי גם אוליבר (יונה רן פיליפס), ילד מסתורי, ומהר מאוד מתברר שזה לא מקום בטוח אלא חלל טעון בסודות וטקסים מטרידים.

את הסרט ביימו האחים פיליפו, שזכו כבר לשבחים רבים על עבודתם הנהדרת בסרט האימה "נגעת רצחת" (Talk To Me) ב-2022. גם כאן הם מוכיחים את השליטה שלהם בז'אנר עם בימוי מדויק, סבלנות נדירה שמאפשרת בניית מתח ותחושה מטרידה שנבנית ומחלחלת, ומוכיחה את עצמה אפקטיבית יותר מכל ג'אמפ סקייר.

ופה נכנס גם המקום של A24, האולפן שהפך לשם נרדף לאימה איכותית עם סרטים כמו "תורשתי", "מידסומר", "המכשפה" ו"המגדלור". כמו בשניים הראשונים, גם כאן האימה היא רק הכלי. מה שבאמת עומד במרכז הסרט זה התמודדות עם אובדן, המחיר שלו, הטראומה, הניסיון להחזיר משהו שאי אפשר להחזיר. הבחירה למקם במרכז את פייפר, נערה לקוית ראייה, עובדת מצוין ומעצימה את תחושת הפגיעות והמאבק.

אם בסרטי אימה גנריים המשחק תמיד היה עקב אכילס, הרי שכאן הוא מהנקודות הטובות של הסרט. סאלי הוקינס בולטת מעל כולם כלורה, ומביאה למסך שילוב נדיר של שבריריות וטירוף מוחלט. לצידה, סורה וונג ובילי בארט מגלמים את האחים עם רגישות וכאב שמעבירים היטב את תחושת האובדן והבדידות, כשיונה רן פיליפס מצליח להפוך את דמותו של אוליבר לבלתי צפויה ומטרידה. כולם יחד יוצרים תחושה של חוסר יציבות תמידי, שמשרתת מצוין את האווירה המטרידה של הסרט.

ועדיין - "להחזיר אותה" לא חף מבעיות. החצי הראשון שלו איטי, איטי מדי. יש משהו מרשים בבנייה מדודה, אבל כאן זה כבר מגיע לשלב המריחה. יש כאן גם סצנה אחת שהיא מהקשות והמזעזעות שראיתי באולם קולנוע. היא מזעזעת בצורה קיצונית, ונראה שהיא באה בעיקר להגעיל מאשר לשרת את העלילה (כי הרי תמיד אפשר למתן קצת), אבל דבר אחד בטוח - זו סצנה שתישאר עם הצופים להרבה זמן.

גם אם "להחזיר אותה" לא מגיע לגבהים של "תורשתי" או "מידסומר", הוא בהחלט מצדיק את השבחים שהוא מקבל. זה סרט שלא קל לצפות בו, אבל הוא מצליח להיות מרתק לכל אורכו וממחיש שוב למה האימה היא הז'אנר הכי מקורי ומסעיר בקולנוע היום.