"ג'ק ריאן: מלחמת רוחות" נועד מראש לאבדון

עם פריצתה של שביתת התסריטאים והשחקנים בקיץ 2023, הפקות התעכבו, תאריכי יציאה נדחו ועונות שלמות של סדרות קוצרו. אחת מהסדרות שספגו את המהלומה הזו היא "ג'ק ריאן", שעונתה הרביעית והאחרונה באמזון פריים קוצרה לשישה פרקים בלבד. חסרונם של שני פרקים ליצירת עונה שלמה ועגולה (בדומה לשלוש העונות הקודמות), הוליד את הפתרון הבא: סרט באורך מלא שינסה לסגור את כל הקצוות הפתוחים. אם היו כאלה בכלל. בסרט "ג'ק ריאן: מלחמת רוחות", שעלה בשבוע שעבר באמזון פריים, ג'ון קרסינסקי חוזר לתפקיד סוכן הביון האהוב. על כיסא הבמאי התיישב אנדרו ברנשטיין - החתום על גוף עבודות מוגבל לסדרות טלוויזיה בלבד.

מכיוון שעברו לא פחות משלוש שנים מאז שידורה, ראוי להזכיר שבסופה של העונה הרביעית, ריאן החליט לפרוש מהמקצוע, לתלות את הנשק על המדף ולחיות חיים נטולי דאגות. בעלילת הסרט אנחנו פוגשים אותו שוב, הפעם חי חיים רגילים ועובד בוול סטריט. הבלאגן חוזר לחייו כשמשימת חילוץ מודיעין קלילה בדובאי מסתבכת והופכת לרצח, והוא נשאב מחדש אל תוך רשת בין-לאומית של טרור, סוכנויות ביון סוררות ותוכנית מבצעים סודית בשם סטארלינג, שהוקמה כתולדה מאירועי ה-9/11, בין היתר על ידי מנהלו לשעבר ג'יימס גריר (וונדל פירס).

את "ג'ק ריאן: מלחמת רוחות" רצוי להכניס לקטגוריית סרטי הטלוויזיה הסבירים, מהסוג שכל תפקידם הוא לסגור פינה קטנה בערב משעמם - אבל ממש לא יותר מזה. ויש המון סיבות לכך. צריך רק לזרוק חץ וישנה סבירות גבוהה שהוא יפגע בכל מוטיב אפשרי ולעוס שיש בכל מותחן ריגול בסיסי: מפקד מעוטר שסרח, בגידות, שותפים בלתי-צפויים ומעל לכל וכיאה לספר החוקים - דמות ראשית אחת וחכמה יותר מכולם שפותרת הכל בהינף אקדח. וזה בסדר לגמרי, מקובל ואף רצוי. אבל ככל ש"מלחמת רוחות" רץ על המסלול הגנרי של מותחני הריגול, ככה הוא גם זונח את מה שפחות. מה עם קצת דמיון, מעוף, טוויסטים, מקוריות?! זו הבעיה הגדולה שלו - הוא הולך לגמרי על הצד הבטוח של הז'אנר ומונע מהטקסט הנ"ל להפוך להמלצת צפייה.

כאמור, אחרי שלוש שנים ג'ון קרסינסקי חוזר לאחד התפקידים שהגדירו מחדש את הקריירה שלו והפך אותו (גם) לכוכב אקשן. ארבעת העונות של "ג'ק ריאן" עשו פלאים לקריירה של קרסינסקי, שבמקביל לכך הפך גם לבמאי לא רע ולארכיטקט של זכיון "מקום שקט" המוערך. וזה קצת מבאס שאי-אפשר להגיד שבסרט הזה קרסינסקי יוצא מגדרו כדי לתת איזה שואו מיוחד שמתאים לספקטקל מיני-קולנועי, ופחות לאירוע טלווזיוני מצומצם. כי בסופו של דבר התחושה היא שמדובר בפרק שהתארך בחצי שעה נוספת, מעבר לזמן הממוצע. חוץ מקרסינסקי, גם וונדל פירס ומייקל קלי חוזרים לתפקידיהם הישנים באופן לא מרשים. אפילו הגיחה של סיינה מילר בתור סוכנת MI6 ממולחת לא מפיחה חיים מיוחדים בגנריות של "מלחמת רוחות", או לכל הפחות מרעננת אותה.

תכלס, למה שהסרט הזה בכלל יפתיע מישהו? מה כבר יש לחדש בעולמו של ג'ק ריאן שלא חודש? בסופו של דבר, לסדרה של אמזון פריים, שזכתה בשעתו לביקורות טובות, יש את הקהל הספציפי שלה, שסביר להניח שלא יהסס לרגע ללחוץ על כפתור הפליי בשלט ולצפות בסוכן האהוב עליו נקלע לעוד תסבוכת גיאופוליטית. כי "מלחמת רוחות" (ואולי זה יתרונו) לא דורש מהצופה הרבה - אפילו כשהוא נוגע בשטחיות בנושא טעון פוליטית וביטחונית של החיים פוסט 9/11. היד המכוונת של הבמאי אנדרו ברנשטיין, קצת כמו הכוכב הראשי שלו, לא מורגשת ככזו שמנווטת בעוצמה, ולכן לסרט הזה אין תהודת יתר שתגרום לטום קלנסי ז"ל, המייסד הספרותי של ג'ק ריאן, לחייך מהשמיים ולהרגיש כמו אב גאה.

כסרט סטרימינג פשוט ופשטני, "מלחמת רוחות" יעבוד טוב עבור אחוז גבוה ממנויי אמזון פריים, ויספק להם כמה נתחים של אקשן מצומצם ולא מפוצץ פלוס דיאלוגים פושרים וצפויים. טרם הצפייה בו - במיוחד עבור מי שלא צפה בסדרת המקור - רצוי להנמיך ציפיות עד לרמת המינימום. כי "מלחמת רוחות" לא יחרוט את פניו של קרסינסקי על הר הראשמור של ג'ק ריאן יחד עם האריסון פורד ואלק בולדווין ולא יפיל אף לסת של אף אחד מצופיו. וכמו הרבה סרטים לפניו, הוא פשוט ייבלע בתהומות הסטרימינג לנצח.