19 שנים עברו מאז שיצא "בלתי שביר", הסרט שפתח את טרילוגיית הסרטים הבלתי צפויה של הבמאי מ.נייט שאמלאן ("החוש השישי"). היום, שנתיים לאחר שיצא הסרט השני בסדרה יוצא לאקרנים "מיסטר גלאס", הסרט השלישי שמסכם את סדרת הסרטים ומביא את כל הדמויות בעולם האפל הזה למפגש אולטימטיבי אחרון.

"בלתי שביר" יצא בשנת 2000. הוא זכה לביקורות חיוביות, ולמעמד של קאלט עם קהילת מעריצים אדוקה. הסרט עסק בדיוויד דאן (ברוס ויליס), הניצול היחיד של תאונת רכבת קשה. דאן מגלה שהוא חזק מאדם רגיל וכשם הסרט, שהוא למעשה "בלתי שביר". מפגש עם אלייז'ה פרייס (סמואל ל.ג'קסון), חובב קומיקס שלוקה במחלה נדירה שגורמת לעצמות שלו להיות שבריריות גורם לדאן להאמין שהוא למעשה גיבור-על. וכך בסוף הסרט הראשון אנו מגלים שבעצם צפינו בסרט שהוא Origin Story (סיפור מקור) של גיבור-על. 

שנים רבות עברו בין הסרט הראשון בסדרה לשני - "ספליט". בזמן הזה, שאמלאן התקשה לשחזר את ההצלחה שהייתה לו בתחילת שנות האלפיים ונחל לא מעט כישלונות ("העולם אחרי", "ביום שזה יקרה"). בשנת 2017 הכל השתנה כשיצא "ספליט", שזכה להצלחה קופתית וביקורתית וסומן בעיני רבים כקאמבק של שאמלאן. הסרט התמקד בקווין וונדל קראמב (מקאבוי), אדם שסבל מהתעללות מצד אמו בילדות וכתוצאה מהטראומה סובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית עם 24 זהויות שונות ששוכנות בתוכו. אחת מהן היא "החיה" האימתנית, מעין מפלצת שצמאה לדמם של אנשים שלא עברו טראומה בחייהם, כאלה ש"החיה" מגדירה בתור "טמאים".

"ספליט" לא שווק כסרט המשך ל"בלתי שביר", אבל העובדה הזו נחשפת בסצנת הסיום שלו, כאשר מגלים שהסרט הוא למעשה המשכון ל"בלתי שביר" שמטרתו להציג את הנבל - "החיה". "ספליט" הציב רף גבוה למדי והציפיות לקראת הסרט שיחתום את סדרת הסרטים היו גבוהות. ואז הגיע "מיסטר גלאס" והרס את הפוטנציאל של הטרילוגיה של שאמלאן. המאש-אפ המעניין ששאמלאן יצר בין סרטי גיבורי-על למותחני אימה לא הגיע לשיאו ובחלקו האחרון נראה בעיקר מבולבל, מבלבל וחסר כיוון.

ב"מיסטר גלאס", דיוויד דאן מנהל חנות עם בנו ובנוסף לכך עסק צדדי שמתעל את כישוריו כגיבור-על - הוא מגן על אנשים במצוקה. דאן שומע שקווין ונדל קראמב חטף נערות והוא יוצא לעזרתן. אבל אז שניהם נתפסים ונכלאים במוסד פסיכיאטרי, יחד עם אלייז'ה פרייס (מיסטר גלאס) שלמעשה נמצא שם מאז הסרט הראשון בסדרה. שם, הפסיכיאטרית ד"ר אלי סטייפל (שרה פולסון) מסבירה שהיא חוקרת אנשים הסובלים מ"תסביך גיבור-על", שלטענתה מדמיינים שהם בעלי כוחות מיוחדים. שלושתם מאושפזים למעשה כדי "להירפא" ממחשבות השווא שלהם שהם גיבורי-על.

אם גם אתם התגעגעתם לדמותו של קווין וונדל קראמב בגילומו של ג'יימס מקאבוי ולכל 24 הזהויות המפחידות, המצחיקות והמטרידות שלו, תשמחו לשמוע שיש לא מעט ממנו ומהן ב"מיסטר גלאס". למעשה, ניתן להגיד בביטחון מלא שמקאבוי הוא הדבר הטוב ביותר בסרט. עם כל הכבוד לברוס וויליס וסמואל ל.ג'קסון שמשחקים מצוין גם הם, מקאבוי לוקח את כולם בהליכה וגונב את ההצגה בכל פעם שהוא מופיע בתור הדוויג בן ה-9 בעל החיבה היתרה למילה "וכו'", פטרישיה קרת הרוח, קווין המסכן או כל דמות מ-24 הזהויות שבתוכו.

מיסטר גלאס (צילום: יח"צ פורום פילם)
עושה את הסרט - מקאבוי ב"מיסטר גלאס" | צילום: יח"צ פורום פילם
מיסטר גלאס (צילום: יח"צ פורום פילם)
אבל זה לא מספיק בשום צורה - "מיסטר גלאס" | צילום: יח"צ פורום פילם

ייאמר לזכותו של שאמלאן, שאחד הצדדים החזקים בסרט הם הטוויסטים ששזורים בו, שלא נפרט עליהם כדי להימנע מספוילרים. שאמלאן משחק עם קונבנציות של סרטי גיבורי-על ומשתמש בציפיות שלנו מהז'אנר כדי לספק לנו כמה טוויסטים נחמדים. נוסף על כך, ישנם רגעים מסוימים של מודעות עצמית שיספקו הנאה, במיוחד לאנשים שאוהבים קומיקס וסרטי גיבורי-על. אבל באופן תמוה למדי, המודעות העצמית היא רק חלקית.

סרטים שמודעים לעצמם לרוב נוטים להיות גם כאלה שלא לוקחים את עצמם ברצינות יתרה. ושאמלאן איכשהו יצר סרט בעל מודעות עצמית שמגחך על קונבנציות של סרטי גיבורי-על, אך במקביל - גם פועל בגבולות הז'אנר ולוקח את עצמו ברצינות כסרט גיבורי-על. לעתים, רצינות רבה מדי. זה גורם לאובדן הקסם של המודעות העצמית, וגורם לנו לתהות מה שאמלאן ניסה להגיד פה על ז'אנר גיבורי העל. כי זה בהחלט נראה שהוא לא סגור על עצמו.

גם התסריט מרגיש מבולבל ולא מלוטש מספיק, במיוחד כשמשווים אותו ל"ספליט", שזה הרי בלתי נמנע היות ומדובר בטרילוגיה. ל"מיסטר גלאס" אין מבנה תסריטאי יציב של גיבור-מטרה-מכשול- קונפליקט-התרה. אין באמת גיבור לסרט הזה (ייתכן שזה אמור להיות דיוויד דאן אבל הוא לא באמת מתפקד ככזה) ואין דמות שגורמת לצופה לתחושת הזדהות חזקה. ב"ספליט" היתה לנו קייסי (אניה טיילור-ג'וי), שנחטפת בידי "החיה" ונאלצת לשרוד כנגד כל הסיכויים. היא היתה נערה אינטליגנטית, מלאת תושייה שגם עברה טראומות מצערות במיוחד בחייה. היא עוררה הזדהות, והצופה עודד אותה ורצה שהיא תצליח. ב"מיסטר גלאס" אין דמות כזו. כששלוש הדמויות הראשיות מתאשפזות במוסד, הסרט מאבד עניין בעיקר כי אין גיבור שהצופה מעודד אותו ואין בדיוק רצון או קונפליקט. ההרגשה היא שהסיפור הולך לשום מקום.

בסופו של דבר, הסיפור כן מתקדם אבל זה מגיע מעט מדי ומאוחר מדי. השיא של הסרט הוא אנטי-קליימטי ומלבד כמה טוויסטים פה ושם - הוא פשוט לא מספק את הסחורה. נוסף לכך, השילוב שבין מותחן אימה לגיבורי-על שמאפיין את הסרטים מאבד מאיזונו וניתן להגיד ש"מיסטר גלאס" הוא יותר סרט גיבורי-על ממותחן אימה. לדמויות הראשיות הגיע סיום ראוי יותר ממה שהן קיבלו, מעריצי הסדרה עלולים להתאכזב מהפרק שחותם את הטרילוגיה וצופים אחרים פשוט יגלו שהסרט הזה לא מבדר מספיק.

דירוג: 2 כוכבים