הבוגר

בסצנה מפורסמת מהסרט "טוטסי", מייקל דורסי (הופמן) מסביר לסוכן שלו שעבורו אפילו תפקיד של עגבנייה צריך להיות אמין, "אף אחד לא עושה ירקות כמוני!", הוא צועק, "עשיתי ערב של ירקות באוף ברוודווי, עשיתי את העגבנייה הכי טובה, את המלפפון הכי טוב, עשיתי סלט אנדיב שהימם את המבקרים!".

זאת כנראה הייתה דרכו של הופמן להודות בפוציות של שחקנים כמוהו, שחונכו על ברכיו של לי שטרסברג ו"השיטה" (היי, האגדה אומרת כששיחק עם לורנס אולבייה בסרט "איש המרתון", הופמן המסור נמנע מלישון במשך שלושה ימים כדי להיכנס לדמות, ואולבייה, שהופתע מהגישה המוגזמת לתפקיד, אמר לו "אולי תנסה לשחק נערי - זה הרבה יותר קל!"), ובכל זאת, למרות שהוא מודע לבעייתיות, החליט השחקן, בגיל 77, להתחיל להתחיל סוף סוף ללמד משחק בעצמו.

בקורס אונליין ייחודי בשם "masterclass", שכולל 24 שיעורים, חומרי קריאה ועזרים נוספים, יוכלו שחקנים בתחילת דרכם ללמוד ישר מפי הסוס איך מגלמים עגבנייה משכנעת (ואולי גם סלט אנדיב, אם יהיה להם מזל). בנוסף, אנשים מרחבי העולם יוכלו ללמוד קורס צילום אצל אנני ליבוביץ', כתיבת רב מכר מג'יימס פטרסון ואפילו טניס מסרינה ווילאמס. הפוטנציאל המסחרי של הרצון בשיפור עצמי הוא לא דבר חדש, אבל הרשת מאפשרת נגישות גבוהה יותר לחומרים ולמורים, והקורסים החדשים הם שלב נוסף של המגמה. המחיר? 90$. לא מאוד זול, אבל הפיתוי לשמוע מה שיש לקאליברים האלה לומר על האמנות שלהם ברור מאוד.

קשה לחשוב על מישהו שמתאים יותר ללמד משחק מהופמן, שהאלמנט הבולט בקריירה שלו הוא הגיוון הרב. הוא שיחק אוטיסט עם יכולות מדהימות ב"איש הגשם", נבל שמנוני ב"קאבוי של חצות" ועיתונאי אידאליסט ב"כל אנשי הנשיא", אב גרוש ב"קרמר נגד קרמר" וסטנדאפיסט ציני ב"לני" - וזאת ממש רשימה חלקית. ובכל זאת, הפריצה של הופמן הגיעה בגיל 30 המאוחר יחסית, בתפקיד בנג'מין ברדוק ב"בוגר" הקלאסי של מייק ניקולס מ-1967.

כשסיים הופמן את לימודי המשחק שלו, עבר לניו יורק ודשדש במשך כעשור בחברת ידידיו השחקנים ג'ין הקמן ורוברט דובל. בדיעבד הוא סיפר שבעיניהם היה מעין ניצחון בלהיות שחקן כושל, כיוון שזאת הייתה הוכחה לחוסר התמסחרות (פוצי או לא?), אבל התפקיד ב"בוגר" הזניק אותו להצלחה שהייתה, לפחות בהתחלה, מעט משפילה בעיניו.

עם זאת, השנים האחרונות לא היו המשגשגות בקריירה שלו. בואו נגיד זאת כך: בניגוד לעמיתיו ג'ק ניקולסון ומריל סטריפ, דסטין הופמן לא קיבל מועמדות לאוסקר בעשור האחרון. אף על פי שהוא ממשיך לשחק ללא הפסקה, קשה להיזכר בתפקיד ידוע שלו מהשנים האחרונות, וגם בכורת הבימוי שלו מ-2012, "קוורטט", לא השאירה חותם עמוק מדי. בכל זאת, אם אפשר ללמוד משהו מהסרט ההוא, שעסק בחבורה של זקנים בבית אבות שמקימים מקהלה - זה שהופמן, למרות המודעות העצמית שהפגין, מאמין לחלוטין בכוחה המיסטי של אמנות. החיבור בין התפקיד ב"נער מקהלה" לבין התפקיד החדש כמורה למשחק, נראה בסך הכול טבעי מאוד.

וזה מה שהיה לאבי קורניק, מבקר הקולנוע של "הבילויים", לומר על "נער המקהלה":