חובבי סרטי האנימציה של פיקסאר כבר התרגלו למסורת הקבועה, שבה כמעט בכל סרט של האולפן מוקרן כהקדמה סרט קצר נוסף, מעין דובדבן על הקצפת המאוירת. המסורת הפכה לחלק כה משמעותי מהסרטים שלהם, בזכות סרטים קצרים ומדוברים כמו "מעונן חלקית" ו"עבור הציפורים", עד שלעיתים נטען כי הם מוצלחים יותר מהסרטים הארוכים אותם הם מקדימים. כך שכצפוי, גם "קוקו" החדש זכה להשתתף במסורת - אך הפעם התגובות היו הרבה - הרבה - פחות נלהבות.

כיאה לאולפני האנימציה, "קוקו" רק יצא בסוף השבוע האחרון מעבר לים וכבר זכה להצלחה קופתית וביקורתית מסחררת, כשאף חצה בהכנסותיו את "ליגת הצדק", אך זה לא מנע מהם לחטוף את אש בגלל הסרט הקצר מבית "לשבור את הקרח" שפתח אותו: "ההרפתקה הקפואה של אולף". למה? ובכן, כי הוא שונה מקודמיו בשני מאפיינים מרכזיים: ראשית, הוא לא כל כך קצר. אורכו של הסרטון הוא 21 דקות - נצח בהשוואה לסרטונים הקודמים, שארכו בין שלוש לחמש וחצי דקות. הקרנת סרט באורך כ-20 דקות לפני סרט באורך מלא זאת חוויה מאתגרת לקהל, ודאי בהתחשב בכך שגם "קוקו" עצמו אורך קצת יותר משעה וחצי (109 דקות). 

פרט לאורך המוגזם, הדבר העיקרי שהרגיז את הצופים היה הקישור לפרנצ'ייז המצליח "לשבור את הקרח". הסרטון, בו מככב אולף איש השלג המוכר מהסרט, נתפס כמנוע נוסף למכונת השיווק המשומנת שכבשה את זאטוטי כל העולם. למרות שאולפני האנימציה של וולט דיסני ופיקסאר שייכות שתיהן לחברת דיסני, עד כה נעשתה הפרדה מסוימת בין החברות, כש"לשבור את הקרח" נשאר נפרד מהסרטים של פיקסאר, שנחשבים יותר איכותיים. כעת, נראה שנפרץ הסכר, ובחברה כבר לא חוששים ללכלך את הטוהר האמנותי של סרטיה עם המסחריות של דיסני. 

לשבור את הקרח (צילום: ירדן זהב, מעריב לנוער)
לא כוס התה של מעריצי פיקסאר. "לשבור את הקרח" | צילום: ירדן זהב, מעריב לנוער

"ההרפתקה הקפואה של אולף" תוכנן להיות ספיישל טלוויזיוני, אך ברגע האחרון הוחלט להצמידו ל"קוקו". להקרנות העיתונאים בארה"ב לא צורף הסרטון, כך שהוספתו לא פגעה בביקורות שפורסמו בכלי התקשורת, והקהל לא ידע מה צפוי לו. כצפוי, לא עבר זמן רב עד שהצופים פנו לטוויטר לשטוח את טענותיהם על הסרטון הארוך והמסחרי.

מגיב אחד אמר כי הסרט מותח בצורה בלתי נסלחת את גבולות המושג "קצר", בעוד מגיב נוסף טען שהסרטון מחריד ברמה שלא תתואר: "השירים היו מעייפים, העלילה מטומטמת. זה גרם לי לשנוא את המסחור של חג המולד, חג שאהבתי בתור ילד, בשנאה אפלה ובוערת":



מגיב נוסף כתב כי התעצבן על כך שדיסני "דוחפת את עצמה בבוטות לתוך החלל הטהור יחסית של פיקסאר", ומגיבה נוספת העלתה התכתבות עם חברה שראתה את הסרטון, וחשה שהוא כל כך ארוך - שהיא על סף התקף חרדה.



אם כך, נראה שהצופים קיבלו תזכורת שגם אצלם הכל מתחיל ונגמר בשיקולים מסחריים. מחברה שעשתה את שמה במכירת חלומות, היינו מצפים שידעו לתחזק את האשליה האיכותית של פיקסאר, ולא יסכנו את הרקורד שבנו רק בשביל למכור עוד קצת בובות של אולף.

mako תרבות בפייסבוק