שיחק את המשחק

יש רגעים בהם כל מה שחשבת על החיים מתהפך ברגע אחד, כשהאלילים הכי זוהרים מתנפצים והמציאות המלוכלכת מתגלה במלוא כיעורה. לאורך השנים עברנו הרבה רגעים כאלה, אבל שום דבר לא הכין אותנו לאכזבה התהומית שהרגשנו לנוכח הגילוי כי מאט דיימון אהוב ליבנו, הישר באדם (כך לפחות רצינו להאמין), עזר לקבור סיפור על מעלליו המיניים של הארווי ויינשטיין בשנת 2004.

חשיפת סיפורי ההטרדות המיניות של המפיק הבכיר עוררה גלים ברחבי הוליווד, והעיתון "ניו יורק טיימס" קיבל שבחים רבים על חשיפת הפרשה. לאור כל טפיחות השכם לעיתון הוותיק, כתבת שעבדה שם בעבר החליטה לפוצץ את הבועה ולספר כי ה"ניו יורק טיימס" קבר תחקיר שערכה על ויינשטיין כבר לפני 13 שנה.

שרון וקסמן, מייסדת אתר חדשות התרבות "the Wrap", סיפרה כי כשעבדה בעיתון בשנת 2004, היא ערכה תחקיר מעמיק על פבריציו לומברדו, מנהל השלוחה האיטלקית של חברת "Miramax" בבעלותו של ויינשטיין. על פי וקסמן, היא אספה עדויות רבות לכך שלומברדו היה חסר כל ניסיון או הכשרה בעולם הקולנוע, וכי עבודתו היחידה הייתה "לדאוג לצורך של ויינשטיין בנשים" כשביקר ביבשת הישנה.

בנוסף לעדויות הרבות על כך ששכר בכספי החברה סרסור צמוד, וקסמן מספרת כי יצרה קשר עם אישה בריטית שקיבלה כספי פיצויים מויינשטיין לאחר "מפגש מיני לא רצוי". האישה לא יכלה למסור פרטים לכתבה מכיוון שחתמה על הסכם סודיות בתמורה לפיצויים, אך וקסמן פגשה אותה, שמעה את סיפורה וראתה עדויות להעברת הכספים.

למרות חומרת ההאשמות, וקסמן סיפרה כי עורך התרבות בעיתון, ג'ונתן לנדמן, "סירס" את הסיפור והוציא ממנו כל רמז למעלליו המיניים של ויינשטיין - כך שכל מה שנותר הייתה ידיעה יבשה על התפטרותו של לומברדו. לדבריה, לנדמן קבר את הסיפור לאחר לחצים רבים מצד ויינשטיין, שהיה בעל מניות בעיתון, ומצד בכירים הוליוודיים אחרים. היא סיפרה כי מאט דיימון וראסל קרואו אף התקשרו אליה באופן אישי וניסו לשכנע אותה בהגינותו של לומברדו. למרות שהדיווחים שאספה על המנהל האיטלקי היו מבוססים ביותר, דיימון וקרואו הבטיחו לה כי הם מכירים את לומברדו וכי אין דברים בגו.

אנחנו לא היחידים שנותרו המומים ושבורים לאחר ששמענו על התנהגותו הבזויה של דיימון. ג'סיקה צ'סטיין, ששיחקה לצד דיימון בסרטים "בין כוכבים" ו"להציל את מארק וואטני", שיתפה בטוויטר את הסיפור וכתבה "זה מרסק את הלב".

צ'סטיין לא הסתפקה בנזיפה המרומזת לעמיתה והתייחסה לפרשה בסדרה של ציוצים. בנוגע להיכרותה עם השמועות על מעלליו המיניים של המפיק היא כתבה: "הזהירו אותי ממנו מההתחלה. הסיפורים היו בכל מקום. מי שמכחיש את זה מייצר את האווירה שתאפשר לזה לקרות שוב".

בתגובה למאמר של וקסמן על הסיפור שקברו לה, העורך שהאשימה בכניעה ללחץ - ג'ונתן לנדמן, הכחיש את ההאשמות. לדבריו, הסיפור לא היה מבוסס בדי ראיות, ולכן הפרטים הוסרו מהכתבה. הוא ציין כי החל משנת 2009, וקסמן הייתה חופשיה לפרסם את התחקירים שלה באתר אותו הקימה וניהלה. לטענתו, הסיבה שלא עשתה זאת היא אותה סיבה בגללה הוא קבר את הסיפור – פשוט לא היו לה עדויות מבוססות או ראיות ממשיות. גם העורך הראשי של "הניו יורק טיימס" הכחיש את ההאשמות על כניעה ללחציו של ויינשטיין, וחזר על טענתו של לנדמן כי לסיפור לא היו רגליים.

דיימון טרם הגיב לדיווחים, או להאשמות נגד ויינשטיין. הלב שלנו מוסר שהוא שבור לרסיסים, והוא לא יודע אם יצליח להתגבר על הבגידה הכואבת מצד הכוכב שכל כך אהבנו.

mako תרבות בפייסבוק