1. בגלל "געגוע"

אחת מהקרנות טרום הבכורה המסקרנות ביותר היא זו של "געגוע", הסרט שמסמן את שובו של הבמאי שבי גביזון ("חולה אהבה בשיכון ג'", "האסונות של נינה") אל המסך הגדול לאחר כעשור של עשייה טלוויזיונית. אגב, הגילוי הנאות מחייב אותנו לומר ש"קשת" הייתה שותפה להפקת הסרט (ומאקו בבעלות קשת – די נו, הרי אתם יודעים את זה).

בהמשך השבוע נפרסם ביקורת מסודרת על "געגוע", שמגיע לבתי הקולנוע ביום חמישי, אבל המבקר שלנו תומר קמרלינג שלח לנו את זה בתור טריילר לביקורת של עצמו: "אחד התסריטים הטובים שנכתבו בארץ בשנים האחרונות. זה סיפור על רווק שמגלה באמצע החיים שנולד לו ילד שהוא לא ידע על קיומו, אבל מכאן זה מתפתח למקומות הכי לא צפויים – מצחיקים, מרגשים, בעיקר שום דבר שהייתי מנחש מראש. שי אביבי ואסי לוי עושים עבודת קודש בתפקידים הראשיים ואלה ארמוני גונבת את הסרט בסצנה וחצי. אגב, איזה ענק זה שדפנה ארמוני קראה לבת שלה אלה! אבל אל תכניסו את זה לאייטם, בטח כולם כבר יודעים את זה חוץ ממני ואני אצא אהבל". סגור.

2. בגלל "הלומים"

בפרויקט המרגש הזה מגלם עמוס תמם חייל שחוזר הלום קרב מששת הימים – מלחמה שלכאורה הייתה רק חגיגת ניצחון אחת גדולה, ושממילא הסתיימה הרבה לפני שמישהו בישראל דיבר על הלם קרב (שלא לדבר על המינוח המודרני, PTSD). זאת פיסת היסטוריה שלא מדברים עליה, ואתם יכולים לצפות בה לפני כולם – הסרט יופץ רק בהמשך השנה.

בגלל "לא פה, לא שם"

הזדמנות נוספת לצפות באחד הסרטים הטובים של השנה הקולנועית הזאת, או כפי שניסחה את זה המבקרת נעמה רק: "סרט עם גיבורים ערבים שגם קהל ימני יכול ליהנות ממנו". 

4. בגלל "דרייבר"

עוד לא יצא לנו לצפות ב"דרייבר", אבל קשת היא שותפה להפקה גם במקרה הזה ועף לנו המוח כשסיפרו לנו מה הקטע בסרטו של יהונתן אינדורסקי. הנה, לדעתנו יעוף גם לכם: ה"דרייבר" המדובר (משה פולקנפליק) הוא חרדי שמתפרנס מהסעת שנוררים אל נדבנים שיש להם מספיק מה לנדב. הדיל הוא שהנהג מביא את המידע על הנדבן, השנורר מביא את הסיפור קורע הלב שלו, וכשהכל נגמר הם מתחלקים בכסף.

יש לנו חולשה לסיפורי עוקץ, ועוד לא ראינו אחד שמתרחש בבני ברק (שלא לדבר על אחד שרשימת תפקידי *האורח* בו כוללת את רבקה מיכאלי, דב גליקמן, דב נבון ויעל אבקסיס). ביום הקולנוע יש לכם הזדמנות לראות את "דרייבר" בטרום בכורה חד פעמית, לפני שכל העולם יספיילר לכם.

5. בגלל "פוקסטרוט"

טוב, זה די פשוט: כל העולם כבר משתפך על סרטו של שמוליק מעוז ("לבנון"). בעצם סליחה, כל העולם חוץ ממירי רגב. אם אתם לא יכולים לחכות כדי לראות מה גרם לקהל בפסטיבל ונציה לקום על הרגליים ולהריע למעוז במשך דקות ארוכות, אז יום הקולנוע הוא ההזדמנות שלכם לצפות בטרום-בכורה הישראלית שלו (הפצה מסחרית צפויה רק בהמשך החודש). מככבים ליאור אשכנזי, שרה אדלר, יונתן שיראי, גפן ברקאי ושירה האס.

6. ובגלל שהקולנוע הישראלי הוא אחד הדברים הכי יפים שקורים כאן בשנים האחרונות

עזבו רגע את הפוליטיקה: אחרי שנות ה-90 השחונות בא גל חדש של קולנוע מקומי מוצלח ומצליח, כולל ברמה הבינלאומית. יום הקולנוע הוא בדיוק ההזדמנות לחגוג את העניין הזה ולהרים לאנשים שאחראים לו. וזה בדיוק מה שעושה הספר "שיעורים בקולנוע" מאת מבקר הקולנוע פבלו אוטין, ששוחח עם הקולנוענים הישראלים הבולטים של זמננו – מיוצרי "מי מפחד מהזאב הרע" ועד יוצרת "אפס ביחסי אנוש" - ושמע מהם על החזון שמאחורי כל סרט.

כותב הספר חבר לקולנוען יובל יפת ויחד הם יצרו עבור הבלוג "שורה ראשונה" סדרה של סרטונים שמאמלקת את השיחות האלה; התוצאה היא סדרת רשת שמצליחה להבהיר בפרקים של פחות מ-4 דקות שאין שום דבר מקרי בהצלחה של הקולנוע הכחול-לבן בן זמננו. הנה הסרטון על "אפס ביחסי אנוש", שעוסק באיזון בין הקומי והדרמטי. ואנחנו מזכירים לכם שהאיזון הזה מכר יותר מחצי מיליון כרטיסים, כן?

mako תרבות בפייסבוק