קלי וקאל (צילום: באדיבות yes ו-Colby Blount)
בדיוק כמו שדמיינה | צילום: באדיבות yes ו-Colby Blount
ג'ולייט לואיס - הרוקרית הפרועה לשעבר - פתאום אמא.

התיכוניסט החתיך - פתאום תלוי בכסא גלגלים.

שני אנשים שמחפשים פסק זמן, מרחב נשימה, לפני קבלת הפרק הבא בחייהם. זהו סיפורם של קלי וקאל.

תהליך הפקת הסרט החל עם מציאת הבמאית - ג'ן מקגואן - חיפשנו במאיות וראינו סרט קצר מקסים שהוביל לתכתובת מיילים, קריאת התסריט של שותפתה, איימי לואו סטרבין; ומפגש בניו יורק. משם יצאנו לתהליך של פיתוח וקאסטינג.

ג'ולייט תמיד הייתה הבחירה הראשונה. מי כמוה מסמלת עבור דור שנות ה80-90 את מקור כל מה שמגניב ("פסגת הפחד", "רוצחים מלידה"). אני יכולה לומר עכשיו, אחרי שעבדנו יחד, שהיא בדיוק מה שדמיינתי: נוטפת קול, יצירתית ופתוחה להרפתקה. הדמות של קלי הייתה מבחינתה אחת הדמויות הראשיות הראשונות ששחקה מזה הרבה זמן (היא לקחה פסק זמן לקדם את קריירת המוזיקה שלה) והטרנספורמציה לאם בפרברים הכתה אותה באותו הלם שהכה את הדמות עצמה. המעבר למקום חדש, משבר הזהות, האמהות הנכלוליות בפארק... 

המשכנו עם הליהוק של ג'וני ווסטון, שמשחק את קאל. בדקנו מספר שחקנים וצילמנו אותם עם ג'ולייט. כשג'וני יצא מהחדר, עיניה של ג'ולייט בערו "הוא מזכיר לי את בראד וג'וני". היא התכוונה למר פיט ואדון דפ, ואכן, כל הביקורות משבחות שוב ושוב את הכימיה המדהימה בין השניים האלה, שעליה מתבסס בעצם כל הסרט. 

עדי עזרוני 2- בשמלה אדומה ושער פזור (צילום: אור גץ)
הוליווד כמרקחה | צילום: אור גץ
יחד עם סיביל שפרד הנפלאה, שמלאה את שעות ההמתנה מאחורי הקלעים בסיפורים על היחסים שלה עם אלביס, ועוד שלל שחקנים נפלאים, יצאנו למסע עם סרט על טרנספורמציה, תוך כדי טרנפורמציות גדולות בחיים הפרטיים שלנו שבאופן מפתיע חיקו את מה שקורה בסרט. אני ילדתי את ביתי חודשיים לפני תחילת הצילומים בצלם של כל התיאומים הלוגיסטיים והפיננסים; והשותפה שלי בדיוק עברה בעצמה לפרברים וילדה את בתה השנייה. בקיצור, לג'ולייט היה מאגר מחקר פעיל לדמותה בדמות שתי מפיקות פוסט פארטום. 

הרבה פעמים שואלים אותי מה עושה המפיקה - מפיקה היא כמו אוצרת מיילדת. מציאת/אצירת החומר הוא תהליך מרגש ומלא השראה ואז לידתו מלווה בניהול פרויקט אינטנסיבי שחולש על הצומת שבין אמנות ועסקים. כל פעם שאני בתוך ההפקה עצמה אני מבטיחה לעצמי שלעולם לא אעשה זאת שוב, ואז מגיע הזיק הזה, רגע ההשראה אחרי שקוראים תסריט טוב או פוגשים משהו, ומרגישים רצון עז ואחריות עמוקה לגרום לרעיון על הנייר להפוך למציאות. התמכרתי. 

קלי וקאל (צילום: באדיבות yes ו-Colby Blount)
כמו בראד וג'וני | צילום: באדיבות yes ו-Colby Blount
בחזרה לסרטינו - אחר תהליך צירים ארוך ומורכב, תוך כדי הנקות, ושעות עריכה מייגעות, הגענו לקו הסיום והתקבלנו לפסטיבל SXSW הידוע. הפרמיירה הייתה נפלאה, וכעבור 30 דקות יצאו שתי ביקורות מדהימות בשני העיתונים החשובים בתעשייה, ובסוף הפסטיבל הבמאית שלנו זכתה בפרס הבמאית המבטיחה. הסרט יצא לאקרנים ברחבי העולם. 

במבט לאחור, אני מרגישה גאווה עצומה ומקווה שכל מי שיצפה, יחוש, כמוני,  שרגעי החסד שכולנו זקוקים להם כשאנחנו עוברים שלב בחיים, הם לא רק פסק זמן, הם בעצם רגעי הקסם האמתיים. עברה שנה מאז שהסרט יצא והנה אני נכנסת שוב להפקה. עד לפסק הזמן הבא. 

"קלי וקאל" מספר את סיפורה של קלי (ג'ולייט לואיס) כאמא צעירה שעדיין מנסה לעשות את המעבר בין הרוקרית המגניבה שהייתה לעקרת הבית מהפרברים. בתוך השגרה היא מפתחת קשר עם נער מתבגר הגר בסמיכות אליה, שתאונה שיתקה את שתי רגליו. שתי הנפשות האבודות האלו מוצאות הבנה זו בזה.

הסרט ישודר בבכורה ארצית בלעדית הערב ב-22:00 ב-yes3, וזמין לצפייה בספריית "פסטיבל הקולנוע של yes" ב-VOD - ספרייה חינמית של סרטים חדשים שלא הוקרנו בבתי הקולנוע בארץ בבכורות בלעדיות