"רציתי את זה הרבה זמן": האם דוויין ג'ונסון בדרך לזכייה באוסקר?

בשורה אחת עם גדולי הוליווד - שחקנים עטורי פרסים ומועמדויות נחשקות - בולט לאחרונה כוכב האקשן האהוב, דוויין ג'ונסון, שעושה צעד מפתיע לעבר עונת הפרסים הקרובה עם תפקיד דרמטי חסר תקדים בקריירה שלו. מאז הקרנת הבכורה בפסטיבל הסרטים בוונציה בחודש שעבר, ג'ונסון - הלא הוא המתאבק לשעבר "דה רוק" - זוכה לשבחים על הופעתו הדרמטית בסרט המדובר "מכונת המחץ", שיעלה לאקרנים בסוף השבוע.

ג'ונסון, בן 53, שכיכב בסרטים שהכניסו יחד כמעט 15 מיליארד דולר בקופות, מוכר בעיקר הודות לשוברי קופות עתירי תקציב כמו "סן אנדראס", "גורד שחקים", וסרטי הענק של מותגי "מהיר ועצבני" ו-"ג'ומנג'י". כעת הוא ניצב בפני מרחב שונה לחלוטין - סרט איכות של פסטיבל. "יוצא לי לבקר בוונציה וטורונטו לא מעט, בין אם לצילומים, ראיונות או לצפות בקרבות היאבקות", הוא אמר לכתב mako כשפגש אותו לראשונה בפסטיבל טורונטו, "אבל זאת פעם ראשונה שאני בסביבה כזאת, כי בוא נאמר את האמת - לא בדיוק עשיתי עד כה סרטי איכות לפסטיבלים. לראשונה אני מוזמן לליגה הבכירה ואני אסיר תודה. חיכיתי זמן רב לקבל הזדמנות שכזו".

ב"מכונת המחץ" הוא מגלם את מארק קר, מתאבק עבר ואחד מחלוצי ענף אומנויות הלחימה המשולבות, שהגיע לשיא בשנות ה-90' אך חווה נפילה קשה בראשית שנות ה-2000 בעקבות התמכרות למשככי כאבים והתמודדות עם בעיות אישיות. לצורך הגילום האינטנסיבי של הדמות עבר ג'ונסון שינוי פיזי מרחיק לכת, כולל שימוש באיפור מיוחד, שלעתים גורם לצופה לשכוח שמדובר בכלל בו. את הסרט כתב וביים השחקן והקולנוען היהודי-אמריקאי בני ספדי, שיחד עם אחיו ג'וש יצר את הסרטים עטורי השבחים "גוד טיים" ו-“יהלום לא מלוטש". בוונציה זכה ספדי בפרס אריה הכסף על הבימוי.

אחרי הקרנות בניו יורק ולוס אנג'לס, המשיך "מכונת המחץ" לפסטיבל הקולנוע בלונדון - ומשם, דרך זום, מתקיים הריאיון עם ג'ונסון ועם אמילי בלאנט, המגלמת בסרט את דון סטייפלס, בת זוגו של מארק קר. קר עצמו מלווה את צוות השחקנים לאורך מסע הקידום העולמי, יחד עם בני משפחתו, ונראה כי הוא נהנה מכל רגע באור הזרקורים. סוף כל סוף אנשים ילמדו מי הוא היה ומה הייתה תרומתו לענף הקשוח של אומנויות הלחימה. "זה היה מופלא, כזה חיבוק חם לסרט שאנחנו אוהבים אז היה לנו מסע מטורף", עונה בלאנט לשאלה איך הרגישה לגבי סבב יחסי הציבור, ואז ג'ונסון פונה אליי: "זה היה מטורף - איפה אנחנו נפגשנו, בטורונטו? או בלוס אנג'לס? זה מטורף. דיברנו על זה, הכל יצא לדרך בוונציה והחל משם זה היה כה סוראליסטי, והמשיך כך מאז".

ומארק נמצא שם לצדכם לאורך הדרך.
בלאנט: "כן, וזה יפהפה לראות אותו חווה את כל זה ושאנשים מקבלים בחום את סיפורו, כי היו לו חיים אכזריים. אני מניחה שזאת מעין דרך קשוחה לשלום בתוך עצמו, אבל אני חשה את ההשלמה שעוטפת אותו, וזיכוך נפש עבורו. לצפות בסיפור חייו הופך לדבר משותף עם קהל שמבין זאת, ושאוהבים אותו בזכותו, רואים בו את עצמם. ואני חושבת שזה היה מאוד מספק".

ג'ונסון: "גברים ונשים רואים את עצמם במערכת היחסים הזוגית שלו, שהייתה כמו הר געש מתפרץ ואינטנסיבית. ודרך אגב, זה נהדר שמארק איתנו, ממש נפלא".

הסרט מעניק לו הוקרה על היותו פורץ דרך באומנויות לחימה משולבות. האם הכרה מקצועית חשובה לכם במקצוע?
ג'ונסון: "זה מעניק ענווה רבה וזה מאוד מרגש אותי היות ורציתי את זה זמן רב. לא חיפשתי את ההכרה, כי אתה עושה את העבודה ומקווה שאולי זה יגיע באופן שבו היית רוצה, ואני חושב שדיברתי על זה איתך. זאת ההזדמנות לעשות יותר ולאתגר את עצמי, לחקור וללכת למקומות שעוד לא הייתי בהם קודם לכן, ולהכיר בעובדה שזה בסדר. זה הפך לדבר מאוד מעצים עבורי. הבנתי שיש מקום להביא את הדברים הללו, כל הטראומה ומה שעברתי בעבר בתור ילד ובתור בחור צעיר בשנות העשרה שלי. לא רציתי לחקור את זה קודם. הרגשתי כאילו אני לא רוצה לעשות את זה אל מול המצלמות ועל המסך. הייתי צריך להגיע לכדי השלמה עם עצמי - למה בעצם? ואז הבנתי שאני מפחד. ואחרי שהחלק הזה התבהר לי, זאת הייתה נקודת מפנה עבורי בהתמודדות עם הפחדים שלי".

עוד בפסטיבל ונציה זכה "מכונת המחץ" לתשבוחות רבות, כשמחיאות הכפיים בתום ההקרנה נמשכו דקות ארוכות - וג'ונסון התקשה לעצור את הדמעות. מאז, הוא קיבל עוד ועוד מחמאות מהמבקרים והצופים, וזכה לבאזז סביב מועמדות אפשרית לאוסקר, לפחות עבורו.

אבל ההפתעה הגדולה לא הגיעה רק מהסרט ומתפקיד האופי של כוכב האולפנים: ג'ונסון הדהים את הנוכחים כשהופיע עם מראה שונה לחלוטין מהדימוי המוכר שלו, אחרי ירידה דרמטית במשקל. לאחר שהשיל 27 קילוגרמים ממשקלו עבור התפקיד ב"מכונת המחץ", ג'ונסון המשיך בשינוי הפיזי - הפעם עבור תפקיד בסרט חדש שאותו הוא מצלם בימים אלה, Lizard Music, בבימוי בני ספדי גם כן. בריאיון, הוא דיבר על הדרישות הפיזיות הקיצוניות שכל תפקיד מציב בפניו, ועל המחויבות המלאה להיכנס לכל דמות - גם אם זה אומר לשנות את גופו מקצה לקצה.

אתה נראה מאוד שונה בסרט - מה שהזכיר לי את הסרטון הוויראלי שלך עם בתך, שהיא לא מאמינה שאתה מאווי ב"מואנה". איך המשפחה הגיבה כשראו אותך הופך להיות מארק?
ג'ונסון: "זה היה מאוד משונה עבורם, הרגישו מוזר בהתחלה, אבל הבת הקטנה שלי כן הביטה ואמרה 'אבל אלו העיניים שלך, אני יכול לזהות כי אני רואה אותן'. אני אוהב ששמת לב לזה, המעניין הוא שזה הדבר שהיה חשוב לספדי. הוא אמר שאו שישנה ההיעלמות המוחלטת ואני נהפך למארק ואין מושג מי אני, או שעדיין יהיה ניתן לראות את העיניים שלי. זה היה מאוד חשוב לבני, הוא אמר, 'עדיין ידעתי שזה אתה וראיתי את עינייך', זה מה שעשה את ההבדל".

כל עוד אני מדבר עם שניכם, ממה הכי התרשמתם בהופעת המשחק אחד של השנייה?
בלאנט: "אוי, אלוהים אדירים, הכל. מאוד קשה לבטא את זה במילים, ברמה שאפילו אני לא מסוגלת פשוט לקרוא לזה הופעת משחק, כי לא היה בזה שום הופעה - הוא היה כל כך שקוע במציאות מאוד צורמת. זאת הייתה חוויה מדהימה לעבוד עמו בצורה הזאת ולראות אותו ישר מולי, ואז לצפות בדבר השלם. יש סצנות שראיתי לראשונה, ולדעתי זה גם האיפוק והענווה שגומרים אותי".

ג'ונסון: "תודה לך. מה שריגש אותי בהופעה של אמילי הוא שממש הרגשתי את העוצמה שלה בתור שחקנית. השתמשנו בחיוך במונח של 'לפתוח הכל בקריעה', והמשמעות האמיתית של לקרוע את עצמך. למדתי את זה בעבודה על הסרט בשיעור שהוא קורס מזורז של כל הקורסים המזורזים, טבילה באש מדי יום, כאשר בתור שחקן יש את חיי לפני הסרט הזה ואחרי.

"הרגשתי את העוצמה שלה, היא יכולה להתנשא לגבהים אם היא רוצה, אמילי היא אחת השחקניות הדגולות של ימינו. אבל גם החלק האנושי, וכשאני צופה שוב בסרט אני מתרגש במקומות שלא התרגשתי בהם קודם לכן. מקומות חדשים שהם ניואנסים קטנים ורגעים ומגע של חסד שהיא עשתה באותו יום ובאותו רגע, שלא היו בתסריט. היא הראתה אכפתיות בזמנים שבהם הדמות של מארק, בתור איש בלתי מנוצח, מציג את ההשתקפות הזאת שלו אל מול העולם, אבל מאחורי דלתות סגורות הוא כל כך שבור ומתבייש. וכשיש לך אדם שמחזיק אדם אחר ברגע הבושה שלו זה מאוד עוצמתי.

"היו דברים קטנים כמו כאשר היא הייתה מגיעה מאחוריי ואוחזת בי, מעניקה לי חסד שלא לעשות את זה, כשהיא מגיעה מולי ומביטה בפנים שלי כדי שלא אצטרך להסתכל על אדם אחר ברגע שפל כה עמוק ומלא בושה, או יושבת בחיקי בסצנה במטבח ואומרת דברים שלא מהתסריט. אני צופה לאחור וזה יפה ומגדיר מי היא כשחקנית".

בלאנט: "תודה".

ג'ונסון: "את באמת מדהימה".

מזירת ההאיבקות לסרט של דיסני

ג'ונסון, בנו של המתאבק המנוח רוקי ג'ונסון, נחשב בעיני רבים לסיפור ההצלחה הגדול ביותר של מתאבק מקצועי שעבר לעולם המשחק. כבר בשנותיו האחרונות בזירת ה-WWE החל להשתלב בהוליווד עם תפקידים ב"המומיה 2" ו"מלך העקרבים", ובהמשך העביר הילוך משמעותי עם סרטים כמו "ג'י איי ג'ו: סוגרים חשבון", "רווח וכאב", והעיבוד הקולנועי לסדרת הניינטיז "משמר המפרץ". במקביל, הוביל במשך חמש עונות את הדרמה הקומית  "בולרז" של HBO, ולאחר מכן כיכב בשלוש עונות של הסיטקום "רוק הצעיר", אותו גם יצר, שהתבסס על סיפור חייו. ב-2021 כיכב לצד גל גדות וראיין ריינולדס ב"הודעה אדומה", שזכה להצלחה גדולה בנטפליקס והוביל להזמנת סרט המשך. 

אולם ההצלחה הגדולה והמשמעותית ביותר של ג'ונסון עד כה הייתה בלהיט של דיסני "מואנה", שבו דיבב את מאווי - האל למחצה מהמיתולוגיה הפולינזית - ואף שר בו בעצמו. הסרט, שיצא ב-2016, גרף 687 מיליון דולר בקופות, ועזר להזניק באותה שנה את ג'ונסון לפסגת רשימת המרוויחים הגדולים ביותר בהוליווד על פי מגזין פורבס. מאז הוא שב למקום הראשון גם בשנים 2019 עד 2021 וגם בשנה שעברה - חמש פעמים בסך הכל בצמרת, יותר מכל כוכב הוליוודי אחר.

במהלך השנים דבק בו הכינוי "הוויאגרה של הקופות", בשל העובדה שבמקרים רבים צירופו של ג'ונסון לפרויקט קולנועי הביא לזינוק ניכר בהכנסות. "מואנה" הוכיח את סיפור ההצלחה גם בסטרימינג של דיסני+, עד כדי כך שבשנה שעברה הפכה הסדרה שתוכננה סביב דמותו של מאווי לסרט שהכניס למעלה ממיליארד דולר. בקיץ הקרוב צפויה לצאת גרסת לייב-אקשן של הסרט, שבה ג'ונסון ישוב לגלם את מאווי - הפעם על המסך ולא רק בקול.

"העוגן המרכזי שלקחתי מלגדול במשפחה של מתאבקים ולעבור להוליווד הוא לעשות כמיטב כיכולתי לשלוח אנשים הביתה מרוצים. פשוט אבל אמיתי", סיפר במהלך שיחה בטורונטו. "נעזרתי בעקרון המנחה הזה במקצוע המשחק על מנת להיות מחובר לקהל, כי זאת תזכורת שאלה הם מי שיאפשר לך להתקדם למקום אליו אתה שואף להגיע. הם מוציאים כסף, קונים כרטיסים, יריעו לך או לא, וכל מה שאתה זה בזכותם, בין אם זה שחקן, אתלט או בדרן.

"קריירת ההיאבקות שלי לא ממש הלכה בהתחלה על פי התוכניות, והעומד בראש ה-WWE וינס מקמהון אמר לי לא להפסיק לחייך - מה שהרגיש לי מוזר, כי אני בא נחוש לנצח בקרב בזירה. אבל הוא הסביר שככה הקהל יתחבר אליי. הוא מחפש אותנטיות, ושמשדרים לו מה שיוצא מהלב, ללא העמדת פנים - אבל גם לחייך לא בדיוק מרגיש אמין כששורקים לך בוז. אז אלו דברים שהייתי צריך ללמוד עם הזמן.

"מה שלקחתי מזה למשחק, כמי שלא גדל בבית עם זיקה להוליווד, זה פשוט להיות אמיתי. ואז לוהקתי לתאגיד 'המומיה' בגיל 29 כשהוא בשיאו, והבנתי שעליי להיות ספוג, להבין את העסק הכי טוב שאפשר - איך יוצרים סרט, איך הוליווד עובדת, מה שזה לא יהיה. העברתי את זמני עם כל מיני אנשי מקצוע בתחומם רק כדי לספוג את התהליך. זאת הייתה קפיצת ראש לתפקיד ראשי, הייתי רעב לנסות ולתת את כולי ולא לפשל, אז למדתי אצל כמה מורים למשחק כיצד באמת להגיע לכדי מצב של טיהור נפש בתפקיד.

"אחד המורים הסביר לי שאם אבין איך להגיע למקומות האלה, אוכל להגיע רחוק. אבל מה שקסם לי יותר זה לעשות את אותם שוברי קופות ענקיים - אזור הנוחות שלי. עושים שם הרבה יותר כסף, ולילד שגדל בשכונות עוני זה נראה הכי טוב. כך שעברתי כברת דרך עד שפגשתי ב-2019 את בני ספדי, כשבאמת הייתי מוכן לעשות סרט כמו 'מכונת המחץ'. לקחת את כל מה שחוויתי ולתעל את זה לכדי הדמות בסרט".

על החשיבות של "מואנה" עבורו הסביר כי "זאת התרבות שלי, אני חצי שחור וחצי סמואי, והסרט זכה לחיבוק עולמי אדיר ואתה משמח הרבה אנשים ויש בו מוזיקה. אהבתי את אלמנט השירה והעבודה לצד לין מנואל מירנדה, בדיוק כשהיה בשיאו עם המחזמר 'המילטון', ואמרתי לדיסני מההתחלה שיש לי נטייה לשיר בתווים שאינם קיימים ולא ידעתי איך הכל יישמע. אבל עבר חלק ונהניתי מהדמות. לאן שאני לא נוסע אני תמיד שומע מהורים כמה נמאס להם שהילדים לא מפסיקים לשמוע את השירים מהסרט, ואיך הסרט עזר להם ללמוד שפה. זה החלק הכי מגניב במה שאני עושה - פה ושם יש סרטים שחודרים ללב".

ועכשיו, עם תפקיד יוצא דופן, כמה עדיין חשוב שהאנשים יחזרו הביתה שמחים?
"זה יישמע קשוח מצידי, שזה בסדר, אבל זה לא חשוב. במשך זמן רב הייתי כלוא במשבצת מסוימת ואפשרתי לזה לקרות. ואפילו שאני מאוד אוהב סרטים שעשיתי כמו 'ג'ומנג'י', שעוד אשוב לעשות, בשנים האחרונות תהיתי האם אני חי את החלום שלי או את חלומם של אחרים? כשפגשתי את בני ספדי ולאור החברות עם אמילי בלאנט (השניים שיחקו בסרט 'ג'אנגל קרוז' מ-2021; ד"כ), הייתה הבנה ש'מכונת המחץ' הוא סרט שאני עושה עבורי.

"יפלתי בחיים בהרבה דברים ואנשים, אבל את התפקיד הזה הייתי חייב לעצמי. וכשאתה מקבל את ההחלטה הזאת, הדבר המצחיק הוא שהעולם נפתח בפניך והיקום פוגש אותך באמצע הדרך. אתה מקווה שהסרט שעשית ושאתה אוהב יזכה לאהדת הקהל. ואם לא, אז בסדר, אולי יאהבו את הסרט הבא. אבל עבורי, מה שלקח לי זמן להבין ואני רוצה להעביר ממני לאחרים, זה שאם אתה מרגיש משהו בלב - לך על זה ולעולם לא תטעה.

"קיבלתי בחיים לא מעט עצות, אבל בגיל 15, עם שיער אפרו וחצ'קונים, נתקלתי בציטוט שלא אשכח: 'זה נחמד להיות חשוב, אבל יותר חשוב להיות נחמד'. זה מוטו שסיגלתי לעצמי. אבי היה טיפוס נוקשה והוא גידל אותי עם אהבה קשוחה, אבל בכל זאת אהבה, והוא אמר שכבוד מקבלים רק כשמרוויחים אותו. צא לעולם ותרוויח אותו".