"אני אמרתי לכולם שזה סרט שכולנו נהיה גאים בו יום אחד"
שרון מאיר, בוגר סם שפיגל, עובד כבר 20 שנה בהוליווד, אבל השתתפותו באחת מההפקות המדוברות ביותר בשנה - "וויפלאש", שהכניסה אותו סוף סוף לתודעה הכללית. בראיון ל-mako תרבות מספר מאיר על ההפקה דלת התקציב, העבודה האינטנסיבית עם הבמאי הצעיר והשמועות על המועמדויות לאוסקר

"וויפלאש" הוא לא להיט קולנועי קלאסי, אבל כבר בינואר האחרון כשנבחר לפתוח את פסטיבל סאנדאנס וגרף את פרס "סרט הדרמה הטוב ביותר", היה ברור שהסרט שהופק בתקציב של 3 מיליון דולר, יכול להגיע רחוק. כמה רחוק? לא מעט ממומחי האוסקר מדברים על האפשרות שיהיה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר, ושג'יי. קיי. סימונס, שמככב בו, יזכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר.
הסרט, שבוים על ידי דמיאן צ'אזל בן ה-29, מגולל את סיפורו של מתופף מחונן (מיילס טלר) בבית ספר למוזיקה ומערכת היחסים המורכבת בינו לבין אחד המורים בבית הספר, שידוע בשיטותיו הסאדיסטיות (סימונס). חלק גדול מהמחמאות שנשפכו על הסרט הוקדשו לצילום, עליו הופקד שרון מאיר, ישראלי בוגר המחזור הראשון של בית הספר "סם שפיגל", שעבר ללוס אנג'לס בתחילת שנות ה-90. ב-USATODAY כינו את הצילום "מרהיב", ב-"Slant" החמיאו לשיתוף הפעולה של מאיר עם העורך שעבד לצידו, שיתוף פעולה שמעביר בצורה משכנעת את החרדה והתשוקה שבסרט ובבלוג הקולנוע. ב-cinemainmind קבעו שהצילום טוב לא פחות מהמוזיקה בסרט.
מאיר (49), עובד בתעשיית הקולנוע האמריקאית כבר 20 שנה, אבל העבודה ב"וויפלאש" היא ללא ספק מנקודות השיא בקריירה שלו. "כשסיימתי את סם שפיגל לא הייתה תעשייה בארץ, ערוץ 2 בדיוק נפתח ובשנת 1993 עברתי לארצות הברית", הוא מספר על המעבר שהתרחש כמעט במקרה. "חבר שלמד איתי מילא טפסים ל-AFI, אבל ברגע האחרון החליט שלא בא לו להגיש אותם. אני הגשתי את קורות החיים שלי במקומו והתקבלתי. טסתי ללימודים עם קצת כסף שסבתא שלי נתנה לי ודפקתי על הדלת של מפיק שראה את סרט הגמר שלי בסם שפיגל. הוא מימן לי את השנה הראשונה ובהמשך התחלתי לעבוד. זו הייתה התפתחות מאוד איטית, לא משהו שקרה בין לילה. בהתחלה בטלוויזיה, תחום שאותו עזבתי בהמשך כדי להתמקד בקולנוע.
איך נוצר החיבור בינך לבין דמיאן צ'אזל?
"אני לא זוכר אם פנו אליי או שהסוכן שלי פנה אליו, אבל היה ברור לי מהרגע הראשון שאנחנו מסתדרים. אני חובב ג'אז והיה לנו על מה לדבר, אבל במשך חצי שנה לא פנו אליי וחשבתי שהפרויקט כבר לא יקרה איתי. רק 3 שבועות לפני הצילומים, ביקשו ממני לעשות את הסרט."

החזון של דמיאן פגע גם בחופש היצירתי שלך?
"היו דברים שלא היו מובנים מאליהם, היה לי קשה עם ההחלטה שבמרתף לא יהיו חלונות. דמיאן הגיע עם דברים מובנים מבחינת הלוק של הסרט, הרעיונות הבסיסיים היו שלו ואני הבאתי את הביצוע. לסרט אין לוק כתוב ספציפי, זה לא סרט אימה או מדע בדיוני שיש לו לוק מתבקש, ואני מרגיש שהתרומה שלי הייתה ביצירת האווירה. כשקוראים את התסריט של "וויפלאש" לא יכולים לדעת מה הז'אנר, אבל העבודה הייתה כמו ג'אז – מצד אחד מאוד מדויקת ומצד שני חופשית. רצינו ליצור סרט שישלב את הפראות והדיוק, כמו בסגנון המוזיקלי."

אם כבר מדברים על פרסים, אתה מאמין שסימונס באמת יכול לקחת את פרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר?
"יש דיבורים על אוסקר ומועמדויות. סימונס מופיע בהימורים לשחקן המשנה ולאחרונה גם מדברים על הסרט עצמו. אף פעם לא ציפיתי בקוצר רוח לשמוע מי מועמד לאוסקר, ואני מוצא את עצמי פתאום מעורב השנה. בסוני הוציאו את הסרט בינתיים במספר מועט של בתי קולנוע בארצות הברית, הם מאמינים בסרט ובמועמדויות עתידיות שלו, כך שרק לאחר שהן יוכרזו הסרט ייצא בתפוצה יותר רחבה. זו הייתה החשיבה שלהם מהרגע שהוא הופץ."

ברבות השנים אמרתי לא לסדרת טלוויזיה, אני עדיין חושב שאין דברים מוצלחים בשידורי הברודקאסט, אבל אם תגיע הצעה מאחד מערוצי הכבלים הגדולים, זה משהו שאשמח לעשות. האמת שבא לי קצת לעלות כיתה ולעשות סרטים עתירי תקציב אחרי שבשנים האחרונות השתתפתי בעיקר בפרויקטים קטנים."