לא מצדיע: האם גם אתם הייתם יכולים להיות גיבורים?
תמונה ייחודית שצולמה בכנס של המפלגה הנאצית הובילה את הבמאי יואב שמיר ליצירת הסרט הדוקומנטרי המרתק "10% - מה הופך אדם לגיבור?", שבמסגרתו הוא נפגש עם חוקרים, בוחן שימפנזים בג'ונגלים של קונגו ובסוף גם מגיע לתשובה
לפעמים, כל מה שדרוש לאדם כדי לצאת למסע ארוך בחיפוש אחרי תשובה לשאלה מהותית, היא תמונה אחת. זה בדיוק מה שקרה לבמאי הקולנוע הדוקומנטרי יואב שמיר ("מחסומים", "חמישה ימים") כשראה תמונה שצולמה בכינוס של המפלגה הנאצית בעיר המבורג. בתמונה – המון אדם מצדיע במועל יד, ואיש אחד, במרכז הקהל, עומד בזרועות שלובות. מה גרם לאותו אדם לא להשתתף בפעולת ההמון? מה אני הייתי עושה באותה סיטואציה? ומה הופך אדם לגיבור והאם גם אני יכול להיות אחד כזה?
מסעו של שמיר מתחיל בבית האבות שבו מתגוררת סבתו ("שהייתה נשואה לשני גיבורים"), ועובר באפריקה, בארצות הברית, באירופה, וגם בבילעין. שמיר מתחקה אחרי השימפנזים וקופי הבונובו, שתי קבוצות של קופים שבינן לבין בני האדם קיימת זהות גנטית של מעל ל-90 אחוזים, אולם למרות הדמיון החיצוני הרב ביניהן, שתיהן שונות לחלוטין זו מזו. השימפנזים הם רוצחים טריטוריאליים אכזריים שהצליחו להתרבות ולהתפשט, ואילו קופי הבונובו, המצויים בסכנת הכחדה וחיים במקום אחד בלבד בלב הג'ונגלים של קונגו, הם סוג מקסים של קופים, החיים חיי שקט ושלווה, בהנהגת הנקבות, ואת הקונפליקטים המתעוררים ביניהם הם פותרים באמצעות סקס.
כל אלו הם רק על קצה המזלג מהמפגשים והמקומות אליהם מגיע שמיר במהלך העבודה על סרטו, (המעט ארוך מדי, כשעה וחצי) אותו הוא מלווה בקריינות אישית ובמבט אירוני מעט על הסביבה. שמיר מחפש את התשובה לשאלה מה הופך אדם לגיבור, אולם לא פחות חשוב לו לדעת האם הוא עצמו יכול להיות גיבור.
מה המקום המטורף ביותר אליו הגעת בצילומים?
"זה אכן היה מסע ארוך, במהלכו צילמנו 450 שעות של חומר. זה מה שקורה כשנותנים לבמאי גם להפיק... המקום הכי מטורף לצלם בו היה בג'ונגלים של קונגו. המפגש עם השימפנזים ועם קופי הבונובו היה מאד מיוחד. מבחינה חיצונית קשה להבדיל ביניהם, אבל המבט בעיניים אומר הכול".
אז מהו בעצם גיבור?
"קח לדוגמא את יונתן שפירא, שהפך מטייס ואיש צבא לפעיל שמאל קיצוני. אנחנו נמצאים בתוך מאבק ארוך ומתמשך, וכשאני מסתכל עליו אני רואה בן אדם שעשה דרך רצינית בעקבות אמת פנימית בוערת. הוא מגיע ממשפחה של אנשי צבא, ככה שלעשות את מה שהוא עושה זו באמת גיבורות לשמה. ברטולד ברכט אמר פעם: 'אומללה היא הארץ שזקוקה לגיבורים'... לטעמי גיבור הוא מי שיש לו קנה מידה מוסרי המנותק מהסיטואציה. אדם שרואה עוולה ומנסה לנצח אותה, אדם המסוגל להתנגד למשהו שכולם בעדו רק בגלל שהוא חושב שהמשהו הזה לא בסדר, או אדם שרואה אחר הזקוק לעזרה, וגם אם הוא לא מהשבט או מהקהילה שלו, הוא עדיין יעזור לו. האפשרות לבחור והחובה המוסרית לעשות זאת היא מה שמגדיר גיבור, זו המסקנה הקטנה שלי".