האמת העירומה: כיצד נראים החיים בקומונת נודיסטים?
"המשפחה הקטנה שלי", סרט דוקומנטרי חדש, מביא את סיפורו של פול ג'וליאן, שגדל כילד בקומונה שהתבססה על עקרונות שיתופיות ואהבה חופשית. אך מתחת לפני השטח הסתתרה האמת העירומה של ניצול ילדים ופדופיליה
פול ג'וליאן רוברט חושף בסרט דוקומנטרי שיצר בשם "My Fathers, My Mother And Me" (או בגרמנית: Meine Keine Familie) את סיפור חייו כילד שגדל בקומונה האסטרית Friedrichshof במהלך שנות ה-70 וה-80. הקומונה נוהלה סביב ערכים כמו אהבה חופשית ושיתוף, אבל מאחורי הרעיונות הבלתי מזיקים האלו הסתתרה אמת אפלה: מנהיג הקומונה, אוטו מול, הורשע בשנת 1991 בניצול מיני של ילדים.
הסרט זכה ב- BFI London Film Festival והוא מציג את העקרונות לפיהן התנהלה הקהילה. ביניהן: הפרדה בין האמהות לילדים במטרה לשבור את הקונספט "הבורגני" של משפחה גרעינית. "ידעתי מה זו משפחה גרעינית, אבל זה היה משהו רחוק והרסני", מספר רוברט. למרות שהורשה להשאר עם אמו בשנים הראשונות לחייו, ברגע שמלאו לו ארבע הוא נשלח לציריך להרוויח כסף עבור מנהיג המשפחה. רק לאחר שיעזוב את הקומונה יגלה רוברט מי היה אביו. "אימי היא האדם היחידי איתו הרגשתי בטוח", משתף רוברט. "הייתה לי הרגשה שהיא נועדה ליותר מזה". על עזיבתו את הקהילה מספר: "זה הרס אותי. הייתי מאוד בודד. נשים אחרות החליפו אותה עבורי אבל הן מעולם לא היו קרובות אליי. האידיולוגיה בקומונה הייתה שכל מערכות היחסים הן רעות לקבוצה, אז זה בלתי אפשרי לקיים קשר אמיתי עם מישהו. גדלתי להאמין שאהבה היא דבר רע. התחושה של להיות נאהב או לבטא אהבה היה דבר שהיה לי צורך להתרגל עליו שנים רבות אחרי שעזבתי."
