אין תמונה
שקוף
אלדורדו (1963)

שלוש שנים אחרי שנסע לניו יורק להשתלם בתחום הקולנוע, חזר מנחם גולן לישראל כדי לביים את סרטו הראשון בהחלט. העלילה תיארה את סיפורו של עבריין צעיר מיפו שמנסה להשאיר את עברו המפוקפק מאחור ולהתחיל מחדש, רק כדי לגלות שהעולם בו גדל מתעקש למשוך אותו חזרה. כבר בפרויקט הראשון שלו זכה גולן בהכרה מהממסד בדמות פרס כינור דוד (פרק שנתי מבית "ידיעות אחרונות" שניתן מדי שנה לאושיית תרבות מובילה עד 1986), אבל חשוב מכל הוכיח את יכולתו לטפח כוכבים צעירים ולשכנע כוכבים מוכחים להופיע אצלו. רק שימו לב לשמות שהרכיבו את הקאסט: גילה אלמגור (בסרטה המשמעותי הראשון, בו גם שרה את שיר הנושא), חיים טופול, שייקה אופיר, שמוליק קראוס ויוסי ידין. כולם היו שם כדי להזניק את הקריירה של הבמאי הצעיר קדימה.

מלכת הכביש (1970)

ישראל של 2014 היא עדיין חברה שמרנית למדי בהשוואה למדינות אחרות בעולם, וככל הנראה גם היום סרט כמו "מלכת הכביש" היה מצליח לעורר כאן הרבה מאד הדים. גולן היה אמיץ מספיק כדי להעלות אותו כבר בתחילת שנות ה-70, תקופה שבה "הביטלס" הוחרמו בטענה שהמוזיקה שלהם עלולה "להשחית את הנוער". גילה אלמגור נכנסה לתפקיד הקלאסי של מרגלית חסון, זונה שמנסה לצאת מהעיסוק המפוקפק לאחר שהיא נכנסת להיריון. הסרט הציג באומץ את הצדדים האפלים של עולם הניצול המיני והפך את אלמגור לאייקון בקולנוע הישראלי. את שיר הנושא מתוך הסרט ביצע אז זמר צעיר ומבטיח שענה לשם שלמה ארצי.

כץ וקרסו
כץ וקרסו | צילום: Itamartzur / wikipedia
כץ וקרסו (1971)

לא רק דרמות מלחמתיות ידע מנחם גולן לייצר, הוא נחשב גם לאחד מחלוצי ז'אנר סרטי הבורקס שפרץ בתחילת שנות ה-70 למסך הגדול בקולנוע הישראלי. כץ וקרסו, צמד סוכני הביטוח הנכלוליים והיריבים הגדולים, לא הצליחו רק להסתבך בקרב על ליבו של לקוח אטרקטיבי. הם גם היו מהראשונים להביא את המשפחה אל תוך הסיפור, כולל רומנים מפתיעים באילת שיכולים לקרות רק בסרטים מהסוג הזה. יוסף שילוח ז"ל, שיהפוך ברבות הימים לאחד מהסמלים הגדולים ביותר של הז'אנר, התחיל את הפריצה הגדולה כאן. לצדו כיכבו גם יהודה ברקן, גדי יגיל, ליא קניג וניצה שאול. הסרט נחשב להצלחה גדולה בישראל ועל פי ההערכות צפו בו כ-900 אלף רוכשי כרטיסים.

מחץ הדלתא (1986)

אחרי מספר ניסיונות כושלים להביא את הקסם הגולני להוליווד, הגיע סרט האקשן שהעלה אותו לליגה של הגדולים. "מחץ הדלתא", שצולם כולו בישראל, מגולל את סיפורה של יחידת קומנדו אמריקנית שיוצאת למבצע שחרור אזרחים אמריקנים, שמטוסם נחטף על ידי מחבלים אירניים. נישא על גלי ההצלחה של "מבצע יונתן", הביא איתו גולן את שייקה אופיר לאחד התפקידים הראשיים בסרט. לצידו כיכבו צ'אק נוריס הצעיר, לי מרווין ומרטין בלסם. הסרט, שהופק בתקציב של 9 מיליון דולר, הכפיל את ההשקעה בקופות והפך את גולן למומחה ביצירת הצלחות קופתיות בתקציבים נמוכים. הסרט הוליד גם שני סרטי המשך (1990 ו-1991), שנחשבו למוצלחים פחות.

קזבלן (1973)

הדובדבן שעל עוגת הקריירה של מנחם גולן ואחד הסרטים הישראלים החשובים של כל הזמנים. בישראל לא נהוג להפוך הצגות מצליחות לסרטים, אבל גולן זיהה את הפוטנציאל במחזה מאת יגאל מוסינזון על תרבות העולים לישראל והחליט להפוך אותו למחזמר. גולן, שכתב וביים את הסרט, חזר לשתף פעולה עם יהורם גאון, אותו ליהק לתפקידו הקולנועי הראשון ב"דליה והמלחים" (1964). הליהוק של גאון לתפקיד יוסף סימן-טוב, הביריון טוב הלב שמתאהב בבת טובים, הפך לאייקון שמלווה את התרבות הישראלית כבר יותר מ-50 שנה. הסרט מכר למעלה מ-1.2 מיליון כרטיסים ונחשב לשני הנצפה ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי אחרי "אסקימו לימון".

מבצע יונתן (1977)

אחד מסיפורי הגבורה הגדולים ביותר באתוס הישראלי הפך ב-1977 לסרט שעורר עניין גם מעבר לים. גולן ליהק את הפייבוריט הגדול שלו, יהורם גאון, לתפקיד יוני נתניהו, כשאליו מצטרפים גילה אלמגור, שייקה אופיר, אריק לביא, אסי דיין, חלי גולדנברג ועוד רבים וטובים. הסרט הציג את מבצע חילוץ נוסעי טיסת "אייר פראנס" לאנטבה כפי שנראה מנקודת מבטם של החוטפים, הדרג הצבאי והמדיני בישראל. הסרט זכה למועמדות לפרס הסרט הזר בטקס האוסקר של אותה השנה, כשמאחורי הקלעים היו מעורבים בהפקתו גם ראש ממשלת ישראל דאז, יצחק רבין, שמעון פרס, שהעמידו לרשותו של גולן גישה מלאה לבסיסי חיל האוויר.

השיבה מהודו (2002)

סרטו הגדול האחרון בקריירה של מנחם גולן הגיע בתחילת שנות האלפיים, כשהבמאי ההוליוודי הישראלי המצליח חוזר לראשונה מזה 23 שנים לצלם סרט בישראל. גולן בחר ברב המכר של א.ב יהושע, המגולל, בין היתר, את סיפור אהבתם האסורה של רופא צעיר (אקי אבני) ואשת מנהלת בית החולים בו הוא מועסק (ריקי גל). על אף שהוצג בפסטיבל קאן ובפסטיבל ניו יורק, עמד הסרט במוקד של מחלוקת קשה בין הבמאי לסופר, שהאשים אותו בכך שלא הבין את החומר הכתוב ויצר תוצאה ירודה. אף על פי כן זכה הסרט לשני מועמדויות לפרסי אופיר.