תנו לילד שתי לטאות והוא לא יבין מה הקטע. הגדילו את הלטאות למימדי ענק ויש לכם שני דינוזאורים ואחד ילד מאושר. חוקרים כבר גילו כי רבים מהענקים הללו היו בעל גינונים ציפוריים ואף היו להן נוצות, אבל לזאטוטים קל יותר לעכל מפלצת קירחת ומקושקשת, רצוי כזו עם שיניים חדות וקרניים. אבל לא רק ילדים מתים על היצורים הפרהיסטורים האלה, כפי שיעידו שני להיטים מהשנה החולפת: "עולם היורה", הסרט המצליח ביותר בעולם לשנת 2015 (אלא אם כן "מלחמת הכוכבים" החדש יגנוב לו את הכתר ברגע האחרון), שלראשונה בסדרה מתרחש בפארק דינוזאורים פתוח ופעיל, כשבינתיים ביוטיוב הפציעה מחוות האיטייז ההיסטרית "Kung Fury", שכללה גם טי-רקס שהולך מכות עם נשר נאצי וגם שוטר עם ראש של טריצרטופס. את התמונה משלים סרט האנימציה של פיקסאר "הדינוזאור הטוב", שעולה לאקרנים השבוע, המתרחש בעולם בו האסטרואיד לא פגע בכדור הארץ מעולם, הדינוזאורים לא נכחדו וצעיר ירקרק יכול היה לפגוש ילד אנושי ולהתיידד איתו.

"פנטזיה" (1940): הדינוזאור הראשון של דיסני

בהתחשב בפופולריות שלהם בקרב ילדים ובכך שכל סרט דינוזאורים חייב להיות סרט אנימציה, די מפתיע שדיסני עוד לא יצרו קלאסיקת דינוזאורים משלהם לפני שפיקסאר, חלק אינטגרלי מאימפריית דיסני בימים אלה, החליטו ללכת על זה. ובכן, הם ניסו. בראשית היה "פנטזיה". הסרט המוזיקלי המרהיב של דיסני משנת 1940 כלל סגמנטים שונים שליוו יצירות קלאסיות, ולצלילי "פולחן האביב" של סטרווינסקי אוירו בריאת העולם, עליית הדינוזאורים והכחדתם. אפשר להיסחף ולהגיד שכבר אז הדינוזאורים הביאו מזל רע לדיסני שכן "פנטזיה" נכשל בקופות בזמן אמת והחזיר את ההשקעה רק כמה שנים מאוחר יותר, אבל זוחלי הענק היו חלק קטן למדי ממנו. הכאפה האמיתית הגיעה רק קרוב ליובל אחר כך.

"המסע לעמק החלומות" (1988): סרט הדינוזאורים הכי טוב שדיסני לא עשו

דון בלות', אנימטור שגדל על ברכי הקלאסיקות של דיסני ובבגרותו התקבל לעבוד בחברה, התפטר ממנה ב-1975 בטענה כי דיסני נטשה את הסגנון הישן והטוב שלה. הוא הקים חברה משלו ופלש בהדרגה לנישה של דיסני, עם סרטי הרפתקאות מצוירים כמו "The Secret of NIMH" ו"פייבל והחלום האמריקאי". ב-88' הוא הציג סרט דינוזאורים שהוא יותר דיסני מדיסני: "המסע לעמק החלומות" (במקור "The Land Before Time") הוא סרט מסע בכיכובה של חבורת גורי דינוזאורים מקסימה, ואחד מסרטי האנימציה הכי סוחטי דמעות שתראו. בלות' החליט שהגיע השעה לעשות במבי משלו בסצנה מצלקת בה חוזה ליטלפוט, ברונטוזאורוס צעיר, במותה של אמו. כמו שדיסני יבינו בעצמם כמה שנים אחר כך עם "מלך האריות" - סרטים טובים יגרמו לילדים לייבב בבכי אבל לבקש עוד.

"המסע לעמק החלומות" הצליח מאוד והפך לפרנצ'ייז עם לא פחות מ-13 המשכונים (זולים ומביכים) לווידיאו. ומכל הימים בשנה, דון בלות' שיחרר את הסרט הזה דווקא באותו יום שבו דיסני שיחררו סרט חדש משלהם - "אוליבר וחבורתו", מעין אוליבר טוויסט עם חתלתולים וכלבים. זה מטופש כמו שזה נשמע, והדינוזאורים עקפו אותו במכירות ובביקורות.

"דינוזאור" (2000): הסרט היקר ביותר של השנה והנשכח ביותר של דיסני

בתחילת שנות ה-90 הבמאי פול ורהובן ("רובוקופ", "זיכרון גורלי") והאנימטור פיל טיפט ("פארק היורה", בין היתר) ניסו לשכנע את דיסני להשקיע בסרט דינוזאורים ריאליסטי, נטול דיאלוגים, בסטופ-מושן. ההצעה הזו ירדה מהפרק די מהר, והתגלגלה לבסוף לכדי "דינוזאור" (שנוצר ללא שום מעורבות של הצמד הנ"ל). הסרט הזה היה ניסיון של דיסני, שרצף ההצלחות של תקופת הרנסנס שלה הלך ודעך, להמציא את עצמה מחדש עם סרט ראשון באנימציה ממוחשבת. "דינוזאור" שילב אנימציית תלת-ממד, רקעים מצולמים ועלילה דומה למדי לזו של "המסע לעמק החלומות" - דינוזאור מאבד את ביתו ויוצא למסע אפי אל המנוחה והנחלה. רק שבמקום להתמקד בדינוזאור-ילד, הגיבורים הם המבוגרים שמובילים את השבט אל "אדמות הקינון" הנכספות, עם כל הכבדות שסיפור כזה עלול להביא, בתיבול הומור עבש למדי ואינספור קלישאות.

"דינוזאור" היה הסרט היקר ביותר של שנת 2000 (הושקע בו לא פחות מ-127 מיליון דולר) והוא החזיר את ההשקעה, אבל היום נחשב לאחד הסרטים הנשכחים והמושמצים ביותר של החברה, בטח לא אבן הדרך שציפו וקיוו שיהיה. לדיסני לקח עוד בערך עשור לתפוס איך בדיוק משתמשים באנימציית תלת ממד (הניסיון הבא אחרי "דינוזאור" הגיע רק חמש שנים לאחר מכן). אגב, בין הניסויים התמוהים-משהו של דיסני משנות ה-2000 מסתתר גם סרט נשכח אבל חמוד מאוד - "פגוש את הרובינסונים" - ויש בו טי רקס בשם Tiny ובדיחה מאוד מצחיקה על אורך הזרועות של היצור המאיים.

"הדינוזאור הטוב" (2015): האם זה הדינוזאור לו התפללנו? 

מה שמחזיר אותנו ל"הדינוזאור הטוב". לא חסרות סיבות לחשוד כי הסרט החדש יהיה ההוכחה הסופית שלדיסני אסור לגעת ביצורים פרהיסטוריים, ויהפוך לכישלון יחסי עבור פיקסאר, האולפן שאיכשהו תמיד מצליח לו. הסרט היה אמור להגיע לקולנוע כבר בקיץ 2014, אך בעיות מאחורי הקלעים גרמו להחלפת הבמאי (אף פעם לא סימן טוב, ע"ע "אמיצה") ודחיית ההפצה ב-18 חודשים. רצף הסרטים השנתי נקטע וכפיצוי שובצו שני סרטים להפצה בשנת 2015. כבר עכשיו זה מרגיש כמו סוג של ריבאונד מוזר ל"הקול בראש" שיצא לפני פחות מחצי שנה.

בעיה אפשרית נוספת היא כמה מוזר הסרט הזה נראה - האנימציה נראית מדהים והרקעים משגעים, אבל שונים מאוד מעיצוב הדמויות עצמן. הדינוזאורים של "הדינוזאור הטוב" רכים וחמודים, דומים לבובות או לג'לי, מה שעשוי להרחיק ילדים גדולים יותר מבתי הקולנוע. ובעיה אחרונה בהחלט: שוב, העלילה. האם דון בלות' שלל לנצח מיוצרי סרטים את היכולת לכתוב סרט אנימציה על דינוזאורים עם עלילה שאינה "דינוזאור צעיר הולך לאיבוד ויוצא למסע אפי"?

כיאה לסרט שעבר כל כך הרבה שינויים ואנשי מקצוע בדרך אל המסכים, התוצאה הסופית די משונה ולא אחידה. המבקרים לא קטלו אבל גם לא התעלפו. המצב בקופות נראה, על פניו, לא רע. הסרט רחוק מלהיות פלופ והרווחים שלו היו מספקים בהחלט כל אולפן אנימציה אחר, אבל עבור פיקסאר זהו סוף השבוע הראשון החלש ביותר מאז "באג לייף", אי אז בסוף הניינטיז. בדיסני כבר יורדים על הברכיים בתחינה - אנא, תנו לנו לחדור גם לנישת הצעצועים הזו. רקס מ"צעצוע של סיפור" פשוט לא מסחרי מספיק.