החל מהערב (חמישי) ועד סוף החודש מציגים בפסטיבל הקולנוע ירושלים שמונה סרטים שבחר קוונטין טרנטינו בשיתוף עם אנשי הפסטיבל באירוע מחווה מיוחד לסרטי קאנון של המפיקים הישראלים יורם גלובוס ומנחם גולן. בתחילת ההקרנה הערב של "עכבר הברים" ורכבת אל החופש", באולם מלא עד אפס מקום בסינמטק ירושלים, פתח טרנטינו בשיחה עם הקהל, כשלצדו הבמאי נבות פפושדו והבמאית והתסריטאית הילה מדליה. גלובוס הצטרף בזום ונכח על המסך מאחוריהם. "אתם שומעים אותנו?", שאל לתוך המיקרופון, וכשהקהל ענה "כן", אמר: "חבר'ה, אני יודע שאתם שומעים, אני שואל אם יורם (גלובוס) שומע".
טרנטינו סיפר על אהבתו המיידית לסרטים שהפיקו גלובוס וגולן בקאנון גרופ. "אז, בשנות השמונים, הוקסמתי מהחברה הזאת. רוג'ר אייברי, תסריטאי 'ספרות זולה', עבד איתי בחנות וידיאו ושנינו מאוד אהבנו את הסרטים האלה, את מנחם ואת יורם. עיתוני התעשייה לא כיבדו אותם. הקהילה ההוליוודית לא כיבדה אותם, בקטע אנטישמי. 'מי לעזאזל הליצנים הישראלים האלה חושבים שהם?'. אבל רוג'ר ואני ראינו חבר'ה שמשתלטים על הוליווד ועושים את הסרטים שהם רוצים לעשות".
הוא המשיך והחמיא לצמד הישראלי. "מנחם ויורם נתנו לבמאים לעשות אצלם דברים שהם לא יכלו לעשות באולפנים הגדולים. אבל בעת ובעונה אחת, החברה שלהם הייתה תלויה בסרטי אקספלוטיישן, ואהבנו סרטי אקספלוטיישן. הוליווד - כשהיוצא מן הכלל הוא רוג'ר קורמן - הייתה מקום סגור. תעשייה שאובטחה על ידי דלת כספת של בנק. לא ידענו איך ניכנס אליה, אבל תמיד חשבנו שאם נפגוש את יורם ומנחם, אולי הם יתנו לנו סיכוי! היחידים שיתנו לנו צ'אנס לעשות סרט הם אולפני קאנון".
גלובוס סיפר על הפעם הראשונה שפגש את טרנטינו בפרימיירה של "ממזרים חסרי כבוד". "נשיא יונברסל ביקש ממני לטפל בו יפה. אני מעריץ סרטיו וכל סרטיו יצירות מופת אז טיפלתי בו יפה. לקחתי אותו לארוחת ערב עם שחקנים, במאים וכו'. בין הארוחות נעמדתי ואמרתי '׳תודה שבאת'. טרנטינו צעק באמצע ואמר 'עצור! אני צריך להודות לך, לא אתה לי'. ואז סיפר שכשעבד בספריית וידיאו כשהיה תלמיד, הכיר את כל סרטי קאנון מא' עד ת'".
לטרנטינו הייתה תשובה מפתיעה לשאלה אילו מהסרטים האהובים עליו של קאנון לא מוקרנים הפעם בירושלים - הרימייק האמריקאי ל"אסקימו לימון" משנת 1982. הוא הבהיר כי קיומו של עותק פילם לסרט היה תנאי חשוב כי "רצינו להראות את כל מה שאנחנו מראים בפילם". ואז, בעניין הפייבוריטים שלא מוקרנים, הוסיף: "הייתי הולך על סרטי סם פירסטנברג (הבמאי הישראלי-אמריקאי של סרטי 'נינג'ה אמריקאי'). ואתם בוודאי מודעים לסרט 'פופסיקל למון', אבל יש את הרימייק לסרט, שגם ביים בועז דוידזון, בשם 'הבתול האמריקאי האחרון', שהיה אחד הגדולים מז'אנר ה'צעירים שמנסים לזיין' מהאייטיז, והיה לו את אחד הסיומים הכי שוברי לב בסרטי שנות השמונים".
גלובוס וגולן רכשו את קאנון גרופ בחצי מיליון דולר ב-1979 והפכו אותה לחברת הפקה מצליחה שהפיקה מאות סרטי אקשן, שאת מרביתם אפשר להגדיר "בי מוביז". בשיא הצלחתה, הוציאה קאנון סרט חדש לקולנוע בכל שבוע כמעט - ואלה היו סרטים שנעשו עם תקציב קטן ורעיון לא מסובך מדי. לעתים, כשהרווחים אפשרו זאת, בחרו גלובוס וגולן להפיק גם סרטי איכות של במאים כמו רוברט אלטמן, ג'ון קסבטס, רומן פולנסקי וברבט שרודר (שסרטו "עכבר הברים" מ-1987 מוקרן בפסטיבל).
שמונת הסרטים שנבחרו יציגו ב-35 מ"מ ולא הציגו באולמות בישראל מאז יצאו במהלך שנות ה-80. הסרטים הם: "מחץ הדלתא", "השגריר", "משאלת מוות 4", "קינג'ייט", "הכלוב העירום", "רכבת אל החופש", "עשר דקות לחצות" ו"עכבר הברים".