"אני מתמודד עם תסמונת המתחזה, רק עכשיו אני מרגיש שהרווחתי את מקומי"

רגע לפני שפצח בקריירות של דוגמנות וריקוד - כולל הופעה בלתי נשכחת בקליפ של ריקי מרטין She Bangs בשנת 2000 - צ'נינג טייטום עבד בעבודות הרבה פחות זוהרות. את דרכו המקצועית החל בכלל בתיקון גגות, ובלילות גם חילטר לתקופה כחשפן. כעת הוא סוגר מעגל, וחוזר לגגות - הפעם על המסך הגדול - בסרטו החדש "גנב על הגג" (Roofman), שיעלה לאקרנים בסוף השבוע.

הקומדיה החדשה, המבוססת על סיפור אמיתי והוקרנה בבכורה עולמית בפסטיבל טורונטו בחודש שעבר, מציגה את טייטום בתפקיד ג'ף מנצ'סטר - חייל אמריקאי לשעבר, שכונה "איש הגגות" לאחר ששדד לא פחות מ-45 סניפים של מקדונלד'ס, כשאל כולם חדר מהגג. אך גם לאחר שנלכד ונשלח למאסר, הצליח להימלט, לחיות בזהות בדויה ולזכות באמונם של תושבי עיירה קטנה - במיוחד של אם חד-הורית העובדת בסניף מקומי של רשת "טויס אר אס", שאותה מגלמת קירסטן דאנסט.

טייטום זוכה לשבחים על הופעתו בסרט, אך מודה שהוא עדיין לא לגמרי רגיל לקבל מחמאות על כישורי המשחק שלו - גם אחרי קריירה שכוללת תפקידים מוערכים ב-"פוקס-קצ'ר", "שמונת השנואים" של טרנטינו ו-"לוגאן לאקי" של סטיבן סודרברג. "התחלתי לקבל תפקידים לפני שבכלל הבנתי מה אני עושה", מספר טייטום בריאיון ל-mako, שהתקיים בטורונטו, לצד דאנסט. "היה לי מזל לגלם אותם. לכן אני מאמין שאני מתמודד עם תסמונת המתחזה - כנראה שזו הסיבה שקשה לי לעתים לעמוד במצב הזה (של קבלת מחמאות). לאורך הקריירה שלי נאבקתי, ואני חושב שלמדתי לשחק תוך כדי עשיית סרטים. לקחתי הפסקה מהמשחק, וכשחזרתי - ואולי אפילו בפעם הראשונה, תוך כדי עשיית הסרט הזה - הרגשתי שסוף סוף הרווחתי את מקומי".

לדבריו, "הפרויקט הזה לקח אותי למסע של כנות ואמונה בעצמי. למדתי רבות על מחויבות, חופש, ולהיות ברגע כשהוא לא נוח. להרגיש נוח כשלא נוח - זו כנראה אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי במקצוע. ועדיין, אני לא קורא ביקורות. איש יחסי הציבור שלי קרא ואמר שהן לא רעות. ואני, מבחינתי, בסדר עם זה. אני לא צריך לדעת שום דבר מעבר לכך".

לצדו של טייטום מככבים גם פיטר דינקלג' ("משחקי הכס"), אוזו אדובה ("כתום זה השחור החדש") וג'ונו טמפל ("טד לאסו"). את הסרט ביים דרק סיאנפרנס, שעמד מאחורי סרטים מוערכים כמו "בלו ולנטיין" ו"צלילי מטאל", עליו היה מועמד לאוסקר לתסריט המקורי.

"כשאתה יוצא מהאולם אחרי שצפית בסרט, אתה פשוט מרגיש טוב - כאילו עברת חוויה כלשהי עם אנשים אמיתיים. זו מעין פיסת חיים"

איזה ידע מוקדם היה לך על הדמות?
"אני לא בטוח שבאתי מוכן לסט, פשוט הגעתי לעבוד וקפצתי ראש עם הבמאי. אני אוהב לגלם דמויות וזה כל מה שאי-פעם רציתי. אם היית מצלם תמונה אחת מהחיים של הדמות, בוודאי היה נדמה שמדובר באדם רע. אבל לקחת את זה צעד נוסף הלאה ולהתחיל להבין את הדמות? זהו למעשה המסע שלי עם ג'ף, להבין מי הוא מעבר לאותה תמונה של לראות במי מדובר. אי-אפשר שלא לשפוט אותו על מה שהוא עשה ולכן היינו צריכים למצוא את האמת שלנו בתוך הסיפור, עד שנולדה איזו הכלאה בין ג'ף האמיתי, לבין הסיפור שלו ומה שעבר במוח ובלב של הבמאי ושלי".

מה השתנה בך בזמן ההפוגה שלקחת מהמקצוע?
"אני מאמין שלא הרבה, תמיד הקשבתי לרחשי הלב ולמה שמניע אותי. אני מאוד אוהב את המקצוע, אני נהנה מהעבודה והיצירה כבר 20 שנה - עוד מאז שהצטלמתי לסרט הראשון שלי 'המאמן קרטר' הבנתי כמה אני נמשך להביא סיפורים למסך, להעביר את הצופים דרך המסע של הגיבור עם כל הפיתולים, עד לכדי תובנות והגעה למקום אחר לחלוטין בסוף לעומת נקודת המוצא. ברגע שלקחתי יותר ברצינות את העבודה של 'להבין את העלילות לעומק ולהפנים כיצד הדמות מתפתחת', זה מחדיר יותר מוטיבציה כשאתה קם בבוקר לעבודה - אתה מצפה לדעת לאן היום יוביל אותך.

"הבת שלי אוורלי היא בת 12, ואחרי שהפכתי לאבא החלטתי להוריד הילוך בהדרגה - לא להיות מרוכז רק בעצמי. זו החלטה שמלווה אותי בשנים האחרונות. היא באה לבקר אותי על סט הצילומים של הסרט החדש, כשצילמנו את הסצנות ב'טויס אר אס', וזה הקסים אותה. הרי הם סגרו את הסניפים והיא לא הכירה חנות צעצועים בסדר גודל שכזה, אז היא פשוט התרוצצה ושיחקה בכל הצעצועים. זה היה אושר צרוף עבורה, ובשבילי זה הגיע בדיוק ברגע הנכון כשנזקקתי לבוסט כדי לקחת את הדמות עוד מדרגה אחת קדימה".

הברון רוטשילד

השיא הראשון בקריירה של טייטום (45) הגיע בשנת 2012, אז כיכב בשלוש הצלחות קופתיות רצופות: הדרמה הרומנטית "אל תשכח" לצד רייצ'ל מקאדמס, הקומדיה "רחוב ג'אמפ 21" עם ג'ונה היל - שהובילה גם לסרט המשך - ו"מג'יק מייק", שהיה מבוסס באופן חופשי על עברו כחשפן בפלורידה וזכה אף הוא לשני סרטי המשך. באותה שנה, ולא במקרה, הוא גם הוכתר על ידי מגזין People כ"גבר הסקסי ביותר בעולם" - ובאופן רשמי עלה על הגל בהוליווד.

אולם למרות מספר ניסיונות לקחת על עצמו תפקידים דרמטיים ולזכות בהכרה אמנותית מהתעשייה, טייטום המשיך לבלוט בעיקר בזכות תפקידים בסרטים מסחריים יותר - כמו למשל "ג'י איי ג'ו: סוגרים חשבון" ו"העיר האבודה" לצדה של סנדרה בולוק, שיצא ב-2022. באותה שנה גם נכנס לרשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם של מגזין "טיים" - מומנטום נוסף שהוא מנסה לתעל אל הפרק הנוכחי בקריירה שלו, תוך ניסיון להתרחק מהעיסוק האובססיבי של הצהובונים בחייו הפרטיים. אלה כללו רומנים מתוקשרים עם הזמרת ג'סי ג'יי, השחקנית זואי קרביץ (שאצלה גם כיכב בסרט הביכורים שלה כבמאית "צאי מזה"), ולאחרונה גם עם הדוגמנית האוסטרלית אינקה וויליאמס, הצעירה ממנו ב-19 שנים.

בריאיון עם טייטום ודאנסט, השניים מגלים לראשונה על התרגום העברי לשם הסרט - משחק מילים על המחזמר האיקוני "כנר על הגג" - ומתברר כי הבמאי דרק סיאנפרנס דווקא כן היה מודע לכך. "זה קולע בול", מסביר סיאנפרנס, "אנלוגיה מדויקת כיוון שג'ף פשוט רוצה לעזור כלכלית וזה מתקשר לשיר המפורסם 'לו הייתי רוטשילד', שרק דואג לקורת גג בטוחה ליקיריו אבל מסתבך בדרך".

"האמת שזה מגניב", אומר טייטום ודאנסט מוסיפה: "זה יכול היה להיות מחזמר".

"אני לא בטוח שבאתי מוכן לסט, פשוט הגעתי לעבוד וקפצתי ראש עם הבמאי. אני אוהב לגלם דמויות וזה כל מה שאי-פעם רציתי"

חשבתי לעצמי, "האם צ'נינג עומד לרקוד סטפס? מה עומד לקרות?
"רקדתי סטפס פעם אחת ואני לא בטוח שזה יקרה בשנית. זה היה מסובך, אחד הדברים הכי קשים", מגיב טייטום בחיוך ומזכיר את הופעתו ב"יחי הקיסר!", שם שיחק, רקד ושר בנאמבר חינני.

זה גרם לי לחשוב על "לו הייתי רוטשילד" - מה מניע את ג'ף?
"לדעתי אהבה. הוא רוצה שיאהבו אותו, רוצה משפחה. אני חושב שהוא רוצה להרגיש שיש לו ערך, להיות שווה בעיני האנשים שאהבו אותו. כמו הרבה אנשים, הוא טעה בזיהוי - הוא שפט לא נכון מה יגרום לו להיות מוערך. אני חושב שהוא היה צריך ללמוד לקח קשוח: שהנוכחות שלו, עצם זה שהוא פשוט הוא, ולהיות לצד ילדיו - זה די והותר. והוא היה צריך ללמוד את הלקח הזה בדרך הקשה".

בעיניי הוא נוהג בטיפשות אבל גם פיקח במידה. מה לי רואה בו?
דאנסט: "אני חושבת שהוא אדם מאוד מפתיע בחייה. היא טרודה בלטפל בילדיה ומעורבותה החברתית בכנסיה, ואז איש קסום מגיע משום מקום והיא מיד קופצת על ההזדמנות. אני חושבת שהיא אישה מלאת פלפל מהדרום".

ככה הוא חומק מאשמה. מזייף אבל לא בהכרח משיג את המטרה.
טייטום: "הוא חושב על דברים בצורה שונה מאחרים. אני לא יודע אם יש לך חברים כאלה, אבל אני לעולם לא הייתי חושב לקשר בין שני הדברים הללו - שילובים מוזרים, וככה המוח שלו פועל. אפילו בשיחות הטלפון בינינו זה הרגיש פשוט שונה. הוא אדם מאוד כריזמטי וחם, כזה שדואג לך ומשאיר אותך עם תחושה נעימה בתום השיחה. אני בכנות אוהב את הבחור. אחרי ששוחחנו בטלפון רבע שעה ביום במשך כמה חודשים, אני באמת מרגיש שהוא אדם נהדר, אבל הוא עשה מעשים לא טובים והוא יודע שלא היה צריך לעשות אותם".

איזו יכולת יש לכם למרות שאין לכם הכשרה ראויה?
טייטום: "אני יכול לצייר למרות שטכנית מעולם לא למדתי ציור, אבל אני משרבט ועושה כל מיני דברים אומנותיים כאלו שאני יכול להסתדר איתם. עבודות מלאכה".

דאנסט: "אני יכולה לשיר".

שמעתי אותך שרה, את טובה.
"אני יכולה להסתדר עם מה שיש".

איך הייתם מגדירים את הסרט? פשע אמיתי באווירה טובה, קומדיה/דרמה?
דאנסט: "הסרט הוא מעין פיסת חיים, הוא נותן לך אוכל לנשמה, וכשאתה יוצא מהאולם אחרי שצפית בו אתה פשוט מרגיש טוב - כאילו עברת חוויה כלשהי עם אנשים אמיתיים".

טייטום: "יש בו הרבה ממדים, לא רק קומדיה או אקשן או סיפור אהבה דרמטי. יש בתוכו את כל הרבדים של סיפור אנושי והוא מותיר מלא ברגשות כמו שצריך בסיטואציה מהחיים האמיתיים. יש אהבה אמיתית ואובדן אמיתי והרבה על הכף. אני פשוט מאוד אוהב את הסרט הזה, כבר לא עושים מספיק סרטים כאלו יותר".